1

נוכחים:

המערער ובאת כוחו עו"ד קרן הרוש

אין הופעה לב"כ המשיבה

[פרוטוקול הושמט]

פסק דין

המערער הורשע על פי הודאתו בת"פ 45008-09-14 (בית משפט השלום לנוער בפתח תקווה) בתקיפת המתלונן, בהפרעה לשוטר במילוי תפקידו, בשימוש בכוח או באיומים כדי למנוע את מעצרו ונידון ל-4 חודשי מאסר בפועל מצטברים ל-4 חודשי מאסר להם נידון בת"פ 7403-06-15 (בית משפט השלום בפתח תקווה) ול-6 חודשי מאסר על תנאי בתנאים המפורטים בגזר הדין.

הערעור מכוון כלפי חומרת עונש המאסר בפועל וב"כ המערער טוענת בהודעת הערעור ובטיעוניה בפנינו כי שגה בית משפט קמא כאשר הטיל על המערער עונש מאסר לריצוי בפועל, למרות היותו קטין בזמן ביצוע העבירות ולמרות שהמאשימה לא עתרה לעונש מאסר לריצוי בפועל אלא לעונש מאסר לריצוי בעבודות שירות, דבר שנמנע ממנו בשל היותו אסיר בתיק אחר.

2

ב"כ המערער טוענת כי המערער מצוי במצוקה נפשית במהלך מאסרו ותקופת המאסר שריצה עד כה הטביעה עליו את חותמה והוא מתחרט באופן כנה ואמיתי על התנהגותו, כפי שהביע גם בדבריו בפנינו.

ב"כ המערער טוענת כי בית משפט קמא שגה בהערכת מסוכנותו של המערער שכן הוא לא אחז ולא השתמש בנשק והאלימות המיוחסת לו היא ברף הנמוך של עבירות האלימות, מה גם שבוצעה כאשר המערער היה שיכור.

עיון בגזר הדין של בית משפט קמא נושא הערעור מעלה כי בית משפט קמא התייחס בחומרה, ובצדק, להתנהגותו האלימה של המערער כלפי המתלונן וכלפי השוטר שנזעק לעזרתו.

גם אם המערער נפגע כתוצאה מהתקרית בינו לבין המתלונן, הרי עובדה זו נלקחה בחשבון על ידי בית משפט קמא כאחת הנסיבות המקלות בקשר לביצוע העבירה נושא מאסרו של המערער, וכך גם נלקחה בחשבון העובדה שאחיו של המערער, שלעזרתו נזעק כאשר נעצר על ידי השוטר, לא הועמד לדין בגין האירוע נושא מאסרו של המערער.

בית משפט קמא התייחס גם לתסקיר שירות המבחן שהיה בפניו וצורף להודעת הערעור, ממנו עולה כי המערער מודה באופן כללי שהאירועים התקיימו אך הוא ציין שהיה שתוי וזיכרונו מטושטש. שירות המבחן התרשם שהמערער מצוי בסיכון גבוה, שהשימוש בסמים הוא ככל הנראה דפוס משפחתי, הוא אינו מאמין בגורמים המטפלים וכנראה הוא ממשיך להשתמש בסמים ומשכך לא ניתן לבוא בהמלצה טיפולית לגביו.

תסקיר שירות המבחן איננו עומד בחלל ריק, שכן נעשה ניסיון לגמול את המערער משימוש בסמים במוסד "מלכישוע" אך הוא שהה במוסד זמן קצר וביקש לשוב לבית המעצר, משם נשלח למוסד, שכן הוא התקשה להתמיד בטיפול.

לאור כל האמור לעיל, עונש מאסר בפועל לתקופה של 4 חודשים, גם אם הוא מצטבר לעונש מאסר קודם שריצה המערער עובר לגזר הדין של בית משפט קמא, הוא עונש שמצוי במתחם ענישה נכון כאשר מדובר בעבירות אלימות כפי שביצע המערער בנסיבות ביצוען ומתחשב בכל הנסיבות לקולא ולחומרה שהועלו בפני בית משפט קמא ואשר הועלו על ידי ב"כ המערער והמערער במהלך הדיון בפנינו.

לאור כל האמור לעיל, אנו דוחים את הערעור.

3

#6#>

ניתן והודע היום, כ"ו אדר ב' תשע"ו (5 אפריל 2016) במעמד ב"כ המערער והמערער.