1

לפניי בקשה לעיכוב ביצוע החלטת בית המשפט המחוזי בנצרת (כב' השופט ע' טאהא) מיום 18.7.2019, שלפיה ככל שהמבקש לא יחזיר את מחשבי החברה תוך 15 ימים, יוצא נגדו צו מאסר לפי פקודת בזיון בית משפט.

שקלתי את טיעוני הצדדים לפניי. כידוע, על אף שהליך לפי פקודת בזיון הינו הליך פלילי באופיו, הרי שהשיקולים המנחים בבקשה לעיכוב ביצוע לפי הפקודה דומים לשיקולים המנחים בהכרעה בבקשה לעיכוב ביצוע פסק דין אזרחי; הלוא הם מאזן הנוחות וסיכויי הערעור (ע"פ 7029/11 ועדת הזכאות לפי חוק יישום תכנית ההתנתקות נ' חגור תעשיות בע"מ (8.11.2011)).

2

באשר לסיכויי הערעור, אומר בזהירות הראויה כי לא שוכנעתי כי הם טובים. בצד האמור, כפי שנפסק, מקום שמאזן הנוחות נוטה באופן מובהק למבקש הסעד הזמני – כך ניתן משקל פחוּת לסיכויי הערעור. במקרה דנן, מדובר בעיכוב ביצוע צו מאסר. על אף שישנם מקרים חריגים שאליהם הפנו המשיבים, אשר בגדרם לא עוכב צו מאסר בפועל לפי הפקודה, מצאתי כי בענייננו יש ליתן משקל לכך שמאזן הנוחות נוטה לכיוון המבקש. לכן, אני נעתר לבקשה לעכב את ביצוע צו המאסר (ע"פ 8725/11 בן ארי נ' בנק מזרחי – טפחות בע"מ (21.12.2011)).

היומן יקבע דיון בערעור עד לתחילת שנת 2020.

          ניתנההיום, ‏ד' באבהתשע"ט (‏5.8.2019).

_________________________

19051480_M02.docx  עח