1

2

ערעור על גזר דינו של בית משפט השלום בירושלים (כב' השופטת שרון לארי בבלי) מיום 14.9.18 בת"פ 58451-01-15.

כללי

1.       המערער הורשע על יסוד הודאתו בהסעת שישה או יותר שוהים שלא כדין ובנהיגה פוחזת של רכב ונדון לשישה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות, מאסר על תנאי למשך שישה חודשים בגין כל עבירה לפי חוק הכניסה לישראל, קנס בסך 3,000 ₪ ופסילת רישיון נהיגה על תנאי למשך ארבעה חודשים. הערעור מופנה כנגד חומרת עונש המאסר בפועל.

2.       ואלה המעשים: ביום 9.10.11 בשעה 13:00 לערך הסיע המערער שישה תושבי שטחים שאינם מורשים לשהות בישראל. רכב משטרתי דלק אחרי המערער והורה לו לעצור, אך הלה לא שעה להוראתו והמשיך בנסיעה מהירה. בשלב כלשהו עצר המערער ברחוב בבית שמש, השב"חים יצאו מהרכב והמערער המשיך בנסיעה מסוכנת, ביצע פניית פרסה, שבמהלכה פגע ברכב חונה עד שנעצר ע"י הרכב המשטרתי.

טענות הצדדים     

3

3.       ב"כ המערער עותר לקיצור תקופת עבודות השירות או להמירו בעונש מאסר בפועל לתקופה קצרה יותר. לעמדת ההגנה, הטלת עונש מאסר בעבודות שירות נראית סבירה ונכונה בנסיבות המקרה ולאור נסיבותיו האישיות של המערער, אך אין זה צודק להטיל עליו את התקופה המקסימלית של עבודות שירות. המערער הינו אב לשני ילדים פעוטים ומשמש מפרנס יחיד למשפחתו. היעדרותו מעבודתו תפגע קשות במצבה הכלכלי הקשה ממילא של המשפחה. שירות המבחן הושפע מנסיבות אלה והמליץ על עונש מאסר בעבודות שירות לתקופה קצרה. עוד נטען כי מתחם הענישה שקבע בית משפט קמא, הנע בין מאסר בעבודות שירות לבין 18 חודשי מאסר, הוא מוגזם לחומרה ואינו תואם את הענישה הנוהגת בעבירות אלה. בנוסף, בית משפט קמא לא נתן משקל ראוי לשיהוי משמעותי של שלוש וחצי שנים בהגשת כתב האישום בתיק זה ללא הצדקה עניינית. בזמן זה הספיק המערער להינשא ולהפוך לאב, ועתה משפחתו נפגעת מתוצאות שיהוי זה. הוסף כי חלפו 7 שנים מיום האירוע.

ב"כ המשיבה הפנה לכך שבית משפט קמא התייחס למכלול השיקולים הרלבנטיים ומנה 13 מקרים במסגרת גזר הדין המלמדים על מנעד הענישה והמסקנה היא, ממנעד זה, שעונשו של המערער מוקם בתחום הסביר בנסיבות העניין, ועל כן אין מקום להתערבות ערכאת הערעור. וכן, נוכח כך שמדובר בהסעת שישה נוסעים לתוך שטח המדינה, בית משפט קמא שקלל את חלוף הזמן במסגרת שיקוליו. בית המשפט אימץ כעונש את עבודות השירות כפי ששירות המבחן המליץ, אך לא את משך התקופה שהומלצה, כפי סמכותו. על כן, באיזון כולל, יש לדחות הערעור.

תסקיר שירות המבחן

4.       מתסקיר שירות המבחן שנערך בעניינו של המערער עולה כי הינו כבן 26, נשוי ואב לשניים, תושב ירושלים, עובד כעוזר נהג משאית בפריקה וטעינת סחורה. בשנת 2016 ריצה מאסר בפועל למשך שישה חודשים בגין עבירות של נהיגה ללא רישיון וזיוף מסמכים. המערער קיבל אחריות על ביצוע העבירות והסביר כי ביצע אותן על רקע מצוקה כלכלית וכדרך מהירה וקלה להשגת רווח כספי. שירות המבחן המליץ להטיל עליו עונש מאסר שירוצה בעבודות שירות לתקופה קצרה.

דיון

4

5.       לזכות המערער עומדת הודאתו במיוחס לו, שהביאה לחיסכון בזמן שיפוטי ולייעול ההליכים, האחריות שלקח על המעשים והבעת חרטה מצדו. יש להתחשב לקולה גם בזמן שחלף מעת ביצוע העבירות ועד להגשת כתב האישום ומתן גזר הדין בעניינו, וכן במצבו המשפחתי הנוכחי של המערער, בגילו הצעיר, בהמלצת שירות המבחן בעניינו ובכך שההסעה התרחשה בתוך גבולות המדינה.

מאידך, לחובת המערער נזקפת חומרת העבירות שביצע. בית משפט קמא פירט את הערכים החברתיים שנפגעו וקבע כי מדובר בפגיעה ברף הבינוני. המערער הסיע לא פחות משישה שב"חים, שאינם מוכרים לו ולא בירר האם יש בידם אישורי שהיה כדין בישראל, ועשה כן בעבור בצע כסף. נוסף על כך, העבירה בוצעה תוך ביצוע עבירת תעבורה נלווית. המערער לא ציית להוראות המשטרה לעצור, פעל בתעוזה וברח מהשוטרים תוך נהיגה מהירה וסיכון שלומם וקניינם של משתמשי הדרך ואף פגע ברכב חונה. לחובת המערער נזקף גם עברו הפלילי בעבירות תנועה שביצע בעת שהיה נהג חדש. במכלול זה, נראה כי העונש שהוטל על המערער מאזן בין כלל השיקולים באופן ראוי, לרבות התחשבות בחלוף הזמן. על כן, הערעור נדחה.

המערער יתייצב לריצוי עונש המאסר ביום 15/5/18, כאמור בחוות דעת הממונה.