1

ניתן ביום 16 ביולי 2015

פסק דין

1.     לפנינו ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב (השופטת אריאלה גילצר-כץ; הע"ז 2561-09) בו זוכה המשיב מעבירה של העסקת עובד זר שלא כדין.

2.     לאחר ששמענו את טענות המערערת הגענו לכלל דיעה כי דין הערעור להדחות. די לומר, כי הערעור אינו מעלה סוגיה עקרונית החורגת מהמקרה הפרטי של המשיב כאן ומשאין זו מדרכה של ערכאת הערעור להתערב בקביעות העובדתיות של הערכה הדיונית ומשעולה מהכרעת הדין כי בבית הדין קמא התעורר ספק סביר באשר לביסוסה של החזקה הרואה במשיב כמעסיקם של העובדים הזרים שנמצאו בנכס, הרי שדין הערעור להדחות.

2

3.     נציין, כי אכן נפלו קשיים בחלק מהנמקות בית הדין האזורי: כך למשל, בהסתמכות על עדות שנגבתה מעובד המשיב, שעבד כדין בנכס, על אף שעובד זה לא היה עד בהליך והודעתו הוגשה כראיה לעצם גבייתה ולא לאמיתות תוכנה; כך למשל, לא נתן בית הדין קמא משקל לעולה מתאור המקרה, ולפיו נצפו העובדים הזרים מושא כתב האישום עסוקים במריחת טיח. יחד עם זאת וכאמור לעיל, כלל הראיות לא שכנעו את בית הדין קמא לקבוע כי קמה החזקה, וכאמור לעיל לא מצאנו כערכאת ערעור, ולו מחמת הספק, כי יש מקום להתערב בקביעה זו אשר מבוססת, בין היתר, על התרשמות בית הדין קמא מהעדויות שלפניו.

4.     סוף דבר - הערעור נדחה.

ניתן היום, כ"ט תמוז תשע"ה (16 יולי 2015) בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.