1

בשם המערער:                     עו"ד גיא קמרי

           ערעור על החלטת בית משפט השלום בירושלים (השופט י' מינטקביץ) מיום 25.6.2019 בת"פ 7502-01-19 שלא לפסול עצמו מלדון בעניינו של המערער.

1.             נגד המערער הוגש כתב אישום המייחס לו עבירה של עסקה אחרת בסם מסוכן לפי סעיף 13 לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג-1973. ביום 24.6.2019 התקיים דיון מקדמי בתיק ובמסגרתו ביקש המותב הבהרה מהמשיבה לעניין סעיף האישום. בתשובתה, ציינה באת כוח המשיבה כי הסמים מושא העבירה נתפסו בספרד וכי חוות דעת בעניינם נערכה במסגרת הליך המתנהל בספרד בעניינו של אחיו של המערער. במהלך הדיון טען בא כוח המערער כי מדובר בראיה בלתי קבילה, וכי לא היה מקום שהמשיבה תחשוף בפני בית המשפט נתונים אלה. למחרת הדיון הגיש המערער בקשה לפסילת המותב בטענה כי "מדובר בראיות קריטיות אשר משפיעות ומקרינות על לב המחלוקת בין הצדדים" וכי על כן קם חשש ממשי בדבר ההשפעה שתהיה להן על יכולתו של בית המשפט לדון בהליך.

2

2.             בית המשפט קמא דחה, כאמור, את הבקשה. בית המשפט ציין כי כלל הוא שחשיפה של מותב לראיות בלתי קבילות אינה גוררת את פסילתו אלא במקרים חריגים, וכי חזקה על שופט מקצועי שידע להתעלם מראיות בלתי קבילות. עוד צוין כי בנסיבות המקרה נחשף בית המשפט רק לאמירה של באת-כוח המשיבה לפיה קיימת חוות דעת לגבי הסמים – בהליך אחר המתנהל במדינה אחרת – וזאת מבלי שנחשף לחוות הדעת עצמה או לתוכנה. בנסיבות אלה, נקבע כי אין כל בסיס לבקשת הפסלות.

3.             מכאן הערעור שבו שב המערער על טענותיו בפני בית המשפט קמא. המערער סבור כי פרוטוקול הדיון אינו משקף את העובדה שהתנגד לכך שבאת-כוח המשיבה תמסור את המידע שהתבקש, לפני שמסרה אותו. לדברי המערער, שגה בית המשפט קמא בהפעילו מבחן טכני-פורמלי לעניין המידע שאליו נחשף ואשר מקים – לשיטת המערער – חשש למשוא פנים. לשיטתו, בית המשפט קמא לא יכול היה להבין את פוטנציאל ההשפעה הטמון במידע שאליו נחשף שכן טרם עיין בכלל חומרי החקירה בתיק. לשיטת המערער אין זה ראוי להעמיד את בית המשפט במבחן היות והמידע יתברר כקריטי ובעל השפעה רק בדיעבד.

4.             דין הערעור להידחות. טענות המערער נוגעות לחשיפתו של המותב לקיומה של חוות דעת שמקרינה, לשיטתו, על לב המחלוקת בין הצדדים. טענות אלה אין לקבל. ראשית, בצדק ציין בית המשפט קמא כי חשיפתו של המותב לראיות בלתי קבילות אינה מובילה בהכרח לפסלותו.המקרה דנן אף אינו בא בגדר המקרים החריגים שבהם נחשף השופט ל"מסה קריטית" של ראיות המצדיקה את פסילתו מלשבת בדין (ע"פ 3063/19 פלוני נ' מדינת ישראל, פסקה 5 (23.5.2019). מדובר במקרה שבו בית המשפט לא נחשף כלל לתוכנה של חוות הדעת או למה שאמור בה ובנסיבות אלה אין כל הצדקה לפסילתו.אשר לטענת המערער כי פרוטוקול הדיון אינו משקף את שנאמר על ידו בדיון. לא אחת נפסק כי בקשת פסלות אינה תחליף לבקשה לתיקון פרוטוקול (ע"פ 1609/19 שוראקי נ' מדינת ישראל, פסקה 4 (6.3.2019)). ומכל מקום, גם אם אניח לטובת המערער כי הדברים שצוינו אכן נאמרו במהלך הדיון, אין בכך כדי להוליך למסקנה שונה מזו שאליה הגעתי וזאת מן הטעמים שפורטו לעיל.

           אשר על כן, הערעור נדחה.

           ניתן היום, ‏כ"א בתמוז התשע"ט (‏24.7.2019).

_________________________

19043680_V01.docx  גק