1

השופט נ' הנדל:

1.        מונח בפנינו ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים (תפ"ח 21139-10-14, כב' אב בית הדין השופט ר'כרמל, השופט כ' מוסק והשופטת ש' רנד), לפיו – במסגרת הסדר טיעון, לרבות לעניין העונש – הורשע המערער על פי הודאתו בעבירות מין ואלימות כלפי אשתו דאז (להלן: המתלוננת), עבירות אלימות כלפי ילדיהם ואביה של המתלוננת. על המערער הוטלו שש שנות מאסר בפועל מיום מעצרו, שמונה חודשי מאסר על תנאי לבל יעבור עבירה מסוג פשע תוך שלוש שנים מיום מעצרו, ופיצוי למתלוננת וילדיהם בסך 50,000 ש"ח. המערער עותר לאפשר לו לחזור בו מהודאתו, שהביאה להרשעתו.

2

           העבירות בהן הורשע המערער – חמורות המה. כתב האישום כולל שישה אישומים, בגדרם הורשע המערער בעבירת אונס כלפי המתלוננת, ועבירות אלימות כלפי שלושה דורות – המתלוננת, אביה וילדיה. הסדר הטיעון התקבל על ידי בית המשפט המחוזי – לרבות לעניין העונש, על פרטיו.           

2.        המסגרת הנורמטיבית לענייננו היא סעיף 153 לחסד"פ – חזרה מהודיה. בית המשפט רשאי לאפשר חזרה כאמור מנימוקים מיוחדים שיירשמו. צודקת באת-כוח המדינה, כי שיקול מרכזי בבוא בית המשפט לדון בבקשת נאשם לאפשר לו לחזור בו מהודייתו הוא האם ההודיה נמסרה מרצונו הטוב והחופשי של הנאשם.

           בענייננו – עיינו בפרוטוקול, ועולה כי המערער הבין את ההסדר וקיבל אותו. אין בסיס לכל טענה לפיה המערער לא הבין את מהות ההסדר ומשמעותו. ברקע יצוין כי בישיבה שקדמה להודאת המערער, נחקרה המתלוננת במשך מספר שעות. במועד בו התגבש ההסדר, הייתה המתלוננת אמורה לסיים את עדותה – לרבות חקירתה הנגדית, וההסדר חסך את הצורך בכך. בנסיבות העניין, לא ראינו כל טעם מיוחד להיעתר לבקשת המערער. ודוק, ניתן לאפשר חזרה מהודיה גם בשלב הערעור, אך כאמור לא מצאנו כל צידוק לכך.

3.        הערעור נדחה.

           ניתן היום, ד' בשבט התשע"ו (14.1.2016).

_________________________

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.  15042090_Z01.doc  מא