1

לפנינו ערעור על גזר דין שניתן בת"פ 50650-07-19, ביום 3.12.2019 (כב' השופט י' מינטקביץ, סגן נשיא). בגזר הדין הושתו על המערער אשר הורשע בעבירות של התפרצות לרכב, החזקת כלי פריצה, והכשלת שוטר (ראו הכרעת דין, 14.11.19), מאסר בפועל לתקופה של 19 חודשים; ומאסרים מותנים.

לכתחילה, הופנה הערעור גם כנגד הכרעת הדין. בהמשך להערותינו במהלך הדיון הודיע ב"כ המערער, לאחר שהתייעץ עמו, כי אינו עומד על חלק זה של הערעור. נותר אפוא לדון בערעור על גזר הדין.

נקודת המוצא לדיון היא, כי ערכאת ערעור אינה נוטה להתערב בעונש שהושת על ידי הערכאה הדיונית, אלא בנסיבות בהן עולה סטייה קיצונית מרמת הענישה הנוהגת או הראויה. לא שוכנענו כי נסיבות כאלה קיימות במקרה זה. מצד המעשה, מדובר בהתפרצות לכלי רכב, אשר בוצעה תוך שימוש בכלי, באופן המעיד על תכנון מוקדם. מדובר בניצול לרעה של העובדה שכלי רכב מושארים מעצם טיבם בשטח ציבורי, באופן המקל על הגישה אליהם, על ההתפרצות אליהם ועל גניבתם. הדברים אמורים ביתר שאת נוכח השעה בה בוצעה העבירה, סמוך לשעה 03:00 לפנות בוקר. מדובר בעבירות אשר הסיכוי לגילוי מבצעיהן נמוך, יחסית, והתועלת הצפויה מבחינתם מביצוע העבירה, גבוהה. מן הראוי שהענישה בגינן תשקף זאת, ותציג תו מחיר שיהיה בו משקל נגד ראוי לשיקולים האמורים. לכך מצטרפת העובדה שהמערער השליך את המברג שהיה עמו, בנוכחות השוטר, וזאת במטרה להכשיל את השוטר שהוזעק למקום.

2

מצד העושה, מדובר במי שלחובתו הרשעות קודמות בעשרות עבירות, בגינן נדון לתקופה מצטברת של מאסר העולה מעבר ל-20 שנה. בין עבירות אלה ניתן למצוא עבירות רכוש רבות הדומות לאלה בהן הורשע בתיק זה. אין מחלוקת גם כי הופעלו פעם אחר פעם מאסרים מותנים שהוטלו על המערער. כל אלה לא היה בהם כדי להרתיעו מביצוע העבירות מושא התיק הנוכחי. המערער גם לא קיבל על עצמו אחריות לביצוע העבירות, ובחר בהעלאת טענות כלליות ונעדרות אחיזה. לא הוצגה תשתית של ממש המלמדת על נסיבות אישיות יוצאות דופן. לא למותר להוסיף, כי רק כשבעה חודשים לפני מעצרו בתיק הנוכחי, שוחרר המערער ממאסר של יותר משנה. כחודש לפני המעצר בתיק הנוכחי שוחרר המערער ממעצר בתיק אחר.

בית משפט קמא גזר את העונש בהתחשב בכל השיקולים הרלבנטיים. לא הוצגו שיקולים בעלי משקל אותם לא הביא בחשבון. העונש שנגזר, אף כי אינו קל, הוא סביר בנסיבות העניין. גזר הדין מאוזן, ובגדרו נמנע בית המשפט מהפעלת מאסר מותנה של ארבעה חודשים הואיל וזה נבלע במאסר מותנה ארוך יותר של שבעה חודשים. לא נעלם מעינינו כי בית משפט קמא השית עונש המצוי ברף העליון של מתחם הענישה שקבע. לא מצאנו עילה להתערב בכך, נוכח עברו הפלילי החריג של המערער. אף במתחם עצמו לא מצאנו עילה להתערב נוכח העובדה שמדובר כמתואר לעיל במספר עבירות, הגם שבוצעו ברצף אחד. נוכח כל המתואר לעיל לא מצאנו גם פגם בכך שהמאסר המותנה של שבעה חודשים הופעל כולו במצטבר.

סיכומם של דברים, אנו דוחים את הערעור.

המזכירות תשלח העתקים לבאי כוח הצדדים.