1

לפני:

כבוד הנשיא אברהם טל - אב"ד

כבוד השופטת זהבה בוסתן

כבוד השופט ד"ר שמואל בורנשטין

נוכחים:

ב"כ המערערת עו"ד רועי לוס

המשיב ובא כוחו עו"ד שירן ברגמן

[פרוטוקול הושמט]

פסק דין

המשיב הורשע על פי הודאתו בת"פ 27905-05-16 (בית משפט השלום ברחובות) בגידול במסגרת מעבדה שהקים בשלושה חדרים בדירה ששכר לצורך כך ובאמצעות ציוד שקנה לצורך כך של 335 שתילי קנאבוס במשקל של כ-30 ק"ג ונתפסו גם 457 זרעים של קנאבוס וכן החזיק 1.43 גרם קוקאין לשימוש עצמי ונידון ל-9 חודשי מאסר בפועל בניכוי תקופת מעצרו, ל-6 חודשי מאסר על תנאי בתנאים המפורטים בגזר הדין ולקנס בסכום של 10,000 ₪.

הערעור מכוון כלפי קולת עונש המאסר בפועל וכלפי גובה הקנס.

2

ב"כ המערערת טוען בהודעת הערעור ובטיעוני בא כוחו בפנינו כי שגה בית משפט קמא כאשר לא ייחס משקל ראוי לעבירות בהן הורשע המשיב ונסיבותיהן ולא נתן להן מספיק ביטוי בגזר הדין, כאשר סטה מהרף התחתון של המתחם שבין 12 ל-36 חודשי מאסר שקבע בעצמו.

ב"כ המערערת טוען כי בית משפט קמא לא נתן את המשקל הראוי לכמות הסם שנתפסה וכן למספר הזרעים שנתפסו במעבדה ואשר מהווים פוטנציאל לגידול שתילים.

לטענתו, בית משפט קמא התעלם מהפסיקה של בית המשפט העליון אשר מורה להחמיר בעונשיהם של מי שמגדלים סמים במעבדה שכן מדובר במכת מדינה, אשר מבוצעת בצורה מתוכננת, מתוך מניע כלכלי וללא התחשבות בציבור הנפגע מהשימוש בסמים.

באשר לפסיקה שעליה מסתמך בית משפט קמא בגזר הדין, טוענת המערערת שמדובר בכמויות קטנות מאלה שנתפסו במעבדה שהקים המשיב ואילו לגבי גזר הדין בת"פ 25603-08-15 (בית משפט השלום ברמלה), שבו השית בית המשפט 6 חודשי מאסר בעבודות שירות, מציין ב"כ המערערת, ואף הציג בפנינו כי בית משפט זה החמיר בעונש ל-9 חודשי מאסר וההחמרה אושרה על ידי בית המשפט העליון ברע"פ 6896/17.

ב"כ המשיב מתנגד להחמרה בעונש המאסר שהוטל על המשיב שכן משקל השתילים שנתפסו במעבדה קטן מזה שנתפסו במעבדה שהקים וניהל רועי בראל, נושא עפ"ג 49716-11-16 (בית משפט השלום בראשל"צ) שבו נידון המערער ל-18 חודשי מאסר בפועל ובית משפט זה הקל בעונש וקבע כי המערער באותו מקרה ירצה שנת מאסר בפועל.

לאחר שעיינו בעפ"ג 49716-11-16 הנ"ל הגענו למסקנה כי אין דינו של המשיב בפנינו דומה לדינו של המערער שם, שכן במעבדה של המשיב נתפסו 457 זרעים של קנאבוס, שמהווים פוטנציאל לגידול שתילים נוספים, ואילו בעניינו של בראל הנ"ל הקל בית משפט זה בעונשו בשל נסיבותיו האישיות המפורטות בפסק הדין ומאחר ואותו מערער המשיך להשתלב בהליכים טיפוליים בהם החל עוד לפני מתן גזר הדין, במיוחד בכל הקשור לטיפול בבנו, ויש באותם הליכים כדי להביא את עונשו של אותו מערער לרף התחתון של שנת מאסר שקבע בית משפט קמא בגזר הדין נושא אותו ערעור על מנת לעודד אותו ואת בני משפחתו להמשיך באותם הליכי טיפוליים.

בית משפט קמא, ואף אנו, איננו מתעלמים מהאמור בתסקיר שירות המבחן וכן מהנסיבות המקלות שפסק בית משפט קמא לטובתו של המערער, וביניהם עברו הנקי, הודאתו שגרמה לחיסכון בזמן שיפוטי ולחיסכון בזמן העדים, להעדר שימוש בסמים, ולהשתלבותו בהליך טיפולי שגרם לשירות המבחן להמליץ על הטלת עונש מותנה, העמדתו במבחן והטלת עונש מאסר לריצוי בעבודות שירות.

3

כך גם איננו מתעלמים ממעצרו של המשיב ומהיותו נתון בחלופת מעצר ומכך שמדובר במי שעובד לפרנסתו.

חרף האמור לעיל, שגה בית משפט קמא בכך שקבע כי יש לגזור את דינו של המשיב תוך סטייה מהרף התחתון של המתחם, שכן לאור מדיניות הענישה שננקטה על ידי בית המשפט העליון ועל ידי בתי משפט אחרים שהלכו בעקבותיו, אין בכל אלה כדי להצדיק סטייה ממתחם ענישה שהרף התחתון שלו הוא שנת מאסר.

לאור כל האמור לעיל, אנו מקבלים את הערעור ומחליטים כי המשיב ירצה שנת מאסר בניכוי תקופת מעצרו מיום 4.5.16 עד יום 7.6.16.

לאור תקופת מאסרו של המשיב, גם אם לא מדובר בתקופת מאסר ארוכה יחסית, אנו דוחים את הערעור בכל הקשור לקנס.

עונש המאסר על תנאי שהוטל על המשיב יעמוד בתוקפו.

ניתן והודע היום יא' תשרי תשע"ח, 01/10/2017 במעמד ב"כ הצדדים והמשיב.