1

פסק דין

ביום 17.05.13 בשעה 04:50 נהג המערער רכב הונדה בצומת מפרץ שלמה ומשה שרת בחולון.

המערער נכנס לצומת בנסיעה שוטפת ומהירה בניגוד לרמזור אדום, גרם לתאונת דרכים, רכבו פגע במעקות ברזל והוא עצמו נפצע.

בהמשך, נדרש המערער בשל חשד סביר לשתף פעולה עם שוטרים במתן בדיקת דם בהיותו בבית החולים כדי לבדוק האם הוא שיכור, אך המערער סירב להיעתר לדרישות השוטר, הבוחן המשטרתי, ומשכך נקבע כי הוא שיכור.

בשל מעשים אלה הוגש נגד המערער כתב אישום בבית המשפט לתעבורה בת"א. המערער כפר בכל העובדות שיוחסו לו בכתב האישום, החלה שמיעת ראיות ולאחר תום ראיות התביעה הודה המערער כי היה אשם בתאונת הדרכים, וזו נגרמה בשל אופן נהיגתו. עם זאת, המערער לא הודה, המשיך להכחיש את עובדת היותו שיכור.

בית משפט קמא, לאחר תום שמיעת הראיות, הרשיע את המערער בגרימת תאונת הדרכים על-פי הודאתו, והרשיעו, לאחר דיון בהכרעת הדין, גם בשכרות מחמת סירוב ליתן בדיקת דם.

הערעור הוא הן על הכרעת הדין והן על גזר הדין, שהחזיק עונש מאסר בפועל של שלושה חודשים לריצוי בעבודות שירות, פסילה בפועל מלנהוג למשך 24 חודשים בניכוי פסילה בת שנה שכבר רוצתה, פסילה מותנית ומאסר מותנה.

2

באשר להכרעת הדין, טוען ב"כ המערער את שטען לפני בית משפט קמא, כי לא היה מקום להרשיעו בדין מחמת העובדה שלא היה ממש סירוב, אלא המערער לא יכול היה, בשל מצבו ההכרתי, חוסר הכרתו, לשתף פעולה עם דרישת השוטר ליתן בדיקת דם, ובנוסף נטען, כי מאחר והפרמדיק הזריק למערער עובר לתאונה חומר שמפריע למצבו ההכרתי, מורפיום, אזי גם חומר זה השפיע על יכולתו להיעתר לבקשת השוטר.

בית משפט קמא, תוך שהוא מייחס משקל מלא לעדויות השוטרים, בהן הבוחן, ולראיות האחרות שבאו בפניו ובעיקר קלטת שהקליט הבוחן עובר לדרישתו מהמערער לשתף פעולה לצורך בדיקת הדם, בחר להרשיע את המערער בהללו תוך שהוא קובע שעל המערער היה להוכיח לבית משפט קמא שמורפיום יש לו השפעה על הכרתו של המערער, במקרה זה, ובאופן כללי, על הכרתם של בני האדם, וכי המערער היה בהכרה מלאה ובחר בחירה חופשית שלא לשתף פעולה עם הדרישה ליתן דם.

עיינתי בראיות שבאו לפני בית משפט קמא, לרבות הקלטת, ולא אוכל אלא להסכים עם קביעותיו העובדתיות של בית משפט קמא, כמו עם קביעותיו המשפטיות שהיה על ההגנה, במקרה זה, להוכיח שהמערער היה במצב הכרתי שלא יכול היה לאפשר לו לשתף פעולה עם דרישת השוטר ליתן בדיקת דם.

רואים באופן ברור בקלטת ושומעים גם כן את דברי המערער, אשר השיב דבר דבור על אופניו לבוחן לכל שאלותיו, התחמק מלהיעתר לדרישתו ליתן בדיקת דם תוך שהוא דוחה אותה שוב ושוב, ובפירוש סירב לדרישה.

צודקת ב"כ המדינה ואכן גם בעדותו בפני בית המשפט על דוכן העדים, לא טען, למעשה, המערער, שהוא היה במצב הכרתי שלא אִפשר לו לשתף פעולה בהיותו בבית החולים עם השוטר.

לא מצאתי שנפל פגם בהכרעת דינו הקצרה והממצה של בית משפט קמא ולכן לא אתערב בה. גם לא אתערב במידת העונש שהטיל בית משפט קמא על המערער. העונש הוא מידתי, בהתחשב בנסיבות - גרימת תאונת דרכים תוך שכרות שהללו מצטברות זאת לרעותה. באשר לעונש הפסילה, הפסילה שהוטלה על המערער, למרות שעסקינן בסירוב לשתף פעולה, שהינה בין עבירות השכרות החמורות יותר, הרי הוטל על המערער עונש פסילה מינימאלי על-פי הדין, ובאשר לעונש המאסר לריצוי בעבודות השירות, אף עונש זה מידתי וראוי, בנסיבות.

הערעור, על שני חלקיו, נדחה.

המערער יתייצב לריצוי עבודות השירות ביום שקבע בית משפט קמא, ובמידה ולא קבע עליו להתייצב לריצוי עבודות השירות ביום 01.07.16. הפסילה תתחיל במועד שקבע בית משפט קמא, דהיינו 02.07.16.

ניתן והוּדע היום, י"ח אייר התשע"ו, 26/05/2016, במעמד הנוכחים.

3

החלטה

הנני מאפשר לעו"ד גולן לנסוע לירושלים, אך לא אתן לו רשות ערעור.

ניתנה והוּדעה היום, י"ח אייר התשע"ו, 26/05/2016, במעמד הנוכחים.

הוקלדעלידינופרדוידי