1

 בפני הנשיא יגאל פליטמן

ירחמיאל רוגובסקי

-

המוסד לביטוח לאומי

פסק דין

הנשיא יגאל פליטמן

1.  לפניי ערעור על החלטת בית הדין האזורי בתל אביב-יפו (השופטת שרה מאירי, בב"ל 47828-05-14 ירחמיאל - המוסד לביטוח לאומי, ניתנה ביום 6.4.16) שלא לפסול עצמה מלדון בתביעת המבקש נגד המשיב.

הרקע לערעור

2.  ביום 26.5.14 הגיש המבקש בקשה להארכת מועד להגשת תביעה נגד החלטת המשיב, לדחות את תביעתו לתשלום דמי פגיעה, על-פי סעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] , התש"ה - 1995. השופטת לויט נענתה בחיוב לבקשה, ביום 28.1.15 הגיש המבקש כתב תביעה לבית הדין האזורי בתל-אביב יפו.

3.  ביום 7.9.15 התקיים קדם דיון, בו הורתה השופטת לויט למבקש להגיש עד ליום 10.11.15 אישור מטעם רופא תעסוקתי לפיו קיים בסיס, ולו לכאורה, לטענתו בדבר קשר סיבתי בין חשיפה לקרינה לבין התופעות מהן סובל, ובשים לב לתקופת זמן החשיפה הקצרה אליה הוא טוען. המבקש לא הגיש לבית הדין אישור כנדרש, וביום 3.11.15 קבעה השופטת לויט כי התיק ייקבע לדיון בפני מותב.

2

בקשת הפסלות והחלטת בית הדין האזורי

4.  התיק נקבע לדיון בפני השופטת מאירי. ביום 5.12.15 הגיש המבקש בקשה להחלפת מותב. לטענתו, השופטת מאירי היא עובדת לשעבר של המשיב, ומשכך נוטה בפסיקותיה באופן חוזר לטובתו.

5.  ביום 6.12.15 דחתה השופטת מאירי את הבקשה, משאינה מבוססת על עילה שבדין, בהינתן והיא מכהנת כשופטת מזה - 20 שנים, ולאחר תקופת צינון בה לא ישבה כמותב בתיקיו של המשיב.

6.  ביום 20.12.15 הגיש המבקש בקשה נוספת להחלפת מותב. המבקש חזר על טענותיו, והוסיף כי מינויה של השופטת מאירי לדון בעניינו גורם לו לרגשות אימה ופחד (מטעמי צנעת הפרט אין לפרטן).

7.  ביום 19.1.16 הגיש בא כוח המבקש, שהתמנה בשלב זה של ההליך מטעם הלשכה לסיוע משפטי, בקשה להארכת מועד ב- 45 ימים להגשת עמדתו, משום שלדברו המבקש הגיש באופן עצמאי בקשה לפסילת המותב או החלפתו, וללא הסכמת בא כוחו. השופטת מאירי נענתה בחיוב לבקשה.

8.  עוד באותו היום, הגיש המשיב התנגדות לבקשה. לדבריו, אין לדון בבקשה כיוון שזו נדחתה זה מכבר. מעבר לכך, ציין כי רוח טענותיו של המבקש זהה בשתי הבקשות, ואף שהן מוכתרות בבקשה "להחלפת מותב", הרי שבמהות תוכנן הן כבקשות לפסילת המותב. לדבריו, אין למבקש כל עילה או נסיבה לפסילת המותב, בהתאם לסעיף 77 לחוק בתי המשפט (נוסח משולב), תשמ"ד 1984 (להלן - חוק בתי המשפט). על כך הוסיף המשיב וטען, כי הרקע התעסוקתי של השופטת מאירי ידוע, ולא די בתחושותיו הסובייקטיביות של המבקש כפי שמתוארות בבקשה, על מנת להצדיק את החלפתה.

3

9.  ביום 21.2.16 הגיש המבקש להנהלת בתי המשפט: "בקשה דחופה (לאחר התעלמות ממושכת) לקבלת מידע על קבלה/ דחייה/ מחיקה של תיקים בתאונות עבודה מול הביטוח הלאומי של כל שופט ושופטת בבית הדין האזורי לעבודה בתל-אביב שנפתחו בבית הדין מיום 1.1.10 עד יום 31.12.15 (כולל)". בקשתו נדחתה מהנימוק כי: "המידע המבוקש אינו מקבל ביטוי סטטיסטי במערכת 'נט המשפט'. לפיכך, אין באפשרותנו להפיקו".

10.ביום 3.4.16 הגיש בא כוח המבקש בקשה נוספת להארכת מועד ב- 60 ימים נוספים להגשת תגובתו, משפנה ללשכה לסיוע משפטי לצורך קבלת עמדתה נוכח אי הסכמה עם המבקש לעניין הבקשה מושא הערעור, ובירור שאלת ייצוגו של המבקש בהליך המשפטי. השופטת מאירי דחתה את הבקשה, והורתה על קבלת עמדת הלשכה לסיוע משפטי ללא דיחוי.

11.ביום 5.4.16 הגיש המבקש הודעה, כי בהמשך לתגובת הנהלת בתי המשפט, בכוונתו להגיש עתירה מנהלית על החלטת הממונה על חוק חופש המידע, תשנ"ח - 1998. כמו כן, לדבריו, הוא אף פנה לראש לשכת עורכי הדין על מנת לקבל את סיועו. במקביל, כך הוסיף, עורך הוא את הבדיקות הדרושות על מנת לבסס טענותיו בבקשה לפסילת המותב, באופן עצמי, במערכת נט-המשפט. משכך, ביקש לדחות את דיון ההוכחות הקבוע בעניינו והוסיף, כי יש להתחשב במצבו הנפשי בהינתן והוא סובל מבעיה נפשית פוסט-טראומטית חמורה, הגורמת לו לחרדות קשות, ככל שלא תוחלף השופטת מאירי מלדון בעניינו.

12.ביום 6.4.16 חזרה השופטת מאירי בהחלטה נוספת על החלטתה מיום 6.12.15, שלא לפסול עצמה, ונקבעה כי אין באסיפת המידע הסטטיסטי, או בהגשת העתירה המנהלית, כדי להצדיק את דחיית הדיון הקבוע ליום 17.4.16. ביום 14.4.16 הגיש המבקש את הערעור שבפניי. משכך, דחתה השופטת מאירי את הדיון הקבוע בפניה עד למתן הכרעה בערעור.

הערעור

4

13.בערעורו, חזר המבקש על טענותיו כפי שנטענו בפני בית הדין האזורי. המבקש חזר ותיאר את תחושות האימה והפחד שחש עקב מינויה של השופטת מאירי לדון בעניינו, המלוות בחלומות ובחוויות חרדה. כמו כן, לדידו, מעבר לכך שהשופטת מאירי בעלת קשרים עם המשיב מאחר שהייתה מועסקת בשירותיו ועל כן קיים חשש ממשוא פנים לטובתו, השופטת מאירי אינה ראויה לדון בתיק בשל הביקורת שהופנתה כלפיה במשוב השופטים. עוד לדבריו, לפי מחקר שערך, השופטת מאירי נוטה לקבל את עמדת המשיב בתביעות המתנהלות לפניה, גם כאשר התביעה מבוססת על חוות דעת מומחה רפואי "בעל אסכולה מחמירה". לא זו אף זו, עמדתה של השופטת מאירי "בכל כך הרבה מקרים סוציאליים...פועלת כנגד המבוטחים או לכל הפחות לא לטובתם בעת ספק", מה שפוגע ב"אובייקטיביות השיפוטית".

14.בהתייחס לדחיית בקשתו על-ידי הנהלת בתי המשפט, טען המבקש כי למרות נימוקי הסירוב, ניתן לספק לו את המידע שביקש על נקלה, והוסיף כי: "הסתרת הנתונים בידי הנהלת בתי המשפט פועלת כנגד המערכת עצמה מאחר ומי שמסתיר ראייה יש בה כדי לתמוך בעמדת הצד שכנגד...".

15.מעבר לאמור, טען המבקש כי קיימת מניעות לכך שאדון בעניינו, זאת מאחר שדנתי בערעור קודם שהגיש (עפ"ס (ארצי) 29118-01-15 רוגובסקי - המוסד לביטוח לאומי (10.3.15) (להלן - פסק דין מיום 10.3.15). כמו כן, קיימת מניעות מצדי לדון בעניינו מאחר שהועסקתי בעברי כמנהל הלשכה המשפטית אצל המשיב, ואף משום שלדבריו: "בשנה שכב' השופטת שרה מאירי נכנסה לעבודתה בנתבע כבודו [אנוכי] הפך לשופט בביה"ד בת"א. מכן חפיפה אפשרית".

16.המשיב לא הגיש תגובתו לערעור הפסלות.

הכרעה

17.אקדים אחרית לראשית, ואומר כי לאחר שנתתי דעתי לכל החומר שהובא לפניי ולנסיבות העניין, באתי לכלל מסקנה כי דין הערעור להידחות.

5

18.הלכה היאכי "מעצם היותהבקשהלפסלות שופטבקשההמטילה צלכבדעל שופטאישית ועלמערכתהשפיטה, מתחייבותראיות משמעותיותלשםהוכחת קיומהשל עילתפסלות" [ראו, למשל, עפ"ס (ארצי) 31944-03-12פנחס מורגנשטיין - בנקהמזרחי המאוחדבע"מ ( 4.4.2012)]. עילתהפסלותתיבחןבאמת מידה אובייקטיביתואיןדיבתחושתםשלבעליהדין ובאיכוחםאובהשקפתם הסובייקטיבית [ראו, למשל, עפ"ס (ארצי) 57019-01-11ליאתחן -בן עליזהחןושות',(21.2.2011), להלן - ענייןליאתחן].זאת ועוד. ככלל, חזקההיא "כיהשופטהיושבבדין, מקצועיומיומןובידולבחוןאת הענייניםהמובאיםבפניוללאמשואפנים. אףכללהוא, כייינתןמשקלרבלעמדת השופטהסבורכיאינומנועמלישבבדין, וערכאתהערעורלאתתערבבחוותדעתו שלהשופטהסבורכיבידולנהלאתההליךבאובייקטיביות, אלאבמקרים קיצונייםבלבד" [עפ"ס (ארצי) 16943-11-11 חברהישראליתלמוביליםבע"מ -אבנרמאירי, ( 26.1.2012) והאסמכתאותשם; וראוגם עפ"ס (ארצי) 28458-10-11עמותתאנוארלקידוםמעמד האישה - אומיימהמחאמיד, (10.11.2011 ) והאסמכתאותשם].

19.הסמכות לדון בערעור על החלטת פסלות, נתונה לנשיא בית הדין הארצי מכוח סעיף 39א. לחוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט - 1969. סעיף זה אף קובע, כי שיקול הדעת להעביר את ההחלטה בבקשת הפסלות להכרעה בידי גורם אחר, נתון אף הוא לנשיא בית הדין הארצי:

"...ערעור כאמור בסעיף 77א(ג) יהיה לפני בית הדין הארצי, וידון בו נשיא בית הדין הארצי, או מותב של שופטי בית הדין הארצי, או שופט אחד, הכל כפי שיקבע הנשיא".

בהתאם, אינני מוצא כי יש ממש בטענות המבקש כי קיימות מניעות לכך שאדון בערעור.

20.במקרה שלפניי, השופטת מאירי לא מצאה ממש בבקשת הפסילה של המערער, ואף הבהירה כי הועסקה בשורותיו של המשיב לפי כ- 20 שנים, ולפיכך אין כל חשש למשוא פנים ואין הצדקה לפסילתה מלדון בתיק. לא מצאתי כי קיים טעם ממשי המצדיק התערבות במסקנה זו.

6

21.מצבו הנפשי והרגשי של המערער,כנטען על ידו אין כדי לשנות מהחלטה זו. תחושותיו הסובייקטיביות נוכח מינויה של השופטת מאירי לדון בעניינו, אינן כשלעצמן בגדר עילה עצמאית לפסילה.

22.אציין, כי בנסיבות דומות נדחה ערעור פסלות נוסף (פסק דין מיום 10.3.15) שהגיש המבקש לבית דין זה. על כן הלכה זו ידועה לו, ואין בה כדי לחדש או להוסיף דבר בהחלתה על הנסיבות המתוארות לפניי.

23.לסיום, נוכח האמור לעיל, לא מצאתי מקום לפסילה עצמית, ולא מצאתי כי מתקיימות נסיבות אובייקטיביות המעלות חשש ממשי לקיומו של משוא פנים מצד בית הדין האזורי שימנעו מהשופטת מאירי לדון בתיק. נסיבות המקרה אינן באות בגדר המקרים החריגים בהם תתערב ערכאת הערעור בהחלטתה של השופטת בבקשה לפסילה, הסבורה כי בידיה לנהל את ההליך באובייקטיביות וללא משוא פנים.

24.סוף דבר - הערעור נדחה. משלא הוגשה תגובת המשיב, ונוכח נסיבותיו האישיות של המערער, לא ניתן צו להוצאות.

7

ניתנה היום, ט' אייר תשע"ו (17 מאי 2016) בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.