1

1.         בפנינו ערעור המדינה על קולת העונש שנגזר על המשיב בגזר דינו של בית משפט השלום בחדרה (כבוד השופטת פנינה ארגמן) מיום 2.1.17 ב-ת.פ 48316-10-14.

2.         המשיב הורשע בעבירות של תקיפת הגורמת חבלה של ממש (בת זוג) - עבירה לפי סעיף 382(ג) לחוק העונשין , תשל"ז- 1977 (להלן "חוק העונשין") ותקיפה סתם (בת זוג) - עבירה לפי סעיף 382(ב) לחוק העונשין.

3.         על פי עובדות כתב האישום המתוקן , בהן הודה המשיב לאחר שמיעת חלק מהראיות, ביום 5.10.14 תקף המשיב את המתלוננת, בת זוגו, בכך שמשך את ראשה, שם אותו בין רגליו, היכה אותה בכל גופה בידיו וכן במכת אגרוף בפניה, וגרם לה חבלות של ממש. ביום 22.10.14 תקף אותה המשיב בכך שסטר על לחיה , כאשר הגיעה לקחת את חפציה מהבית.

2

4.         בית משפט קמא גזר על המשיב מאסר על תנאי לתקופה של 6 חודשים למשך 3 שנים, שלא יעבור עבירה של אלימות גופנית שעונשה שנתיים ומעלה, קנס בסך 2,500 ₪ או 20 ימי מאסר, ופיצויים למתלוננת בסך 5,000 ₪.

5.         בגזר הדין קבע בית משפט קמא כי מתחם הענישה נע בין מספר חודשים מאסר בפועל אשר בנסיבות חריגות יכול וירוצו בעבודות שירות ועד 12 חודשים מאסר בפועל מאחורי סורג ובריח.

6.         באשר לענישה בתוך המתחם לקח בית משפט קמא בחשבון לקולא את הודאת המשיב, שאמנם באה לאחר שמיעת ראיות , אך ראה בה לקיחת אחריות; העובדה שבני הזוג התגרשו, למרות שהמתלוננת הציגה בפני בית המשפט גישה מחמירה כלפי המשיב; והעובדה שהמשיב נעדר עבר פלילי.

7.         בית משפט קמא גם ראה "נסיבה משמעותית מאד" לעניין קביעת העונש בעובדה שהמשיב היה עצור בגין תיק זה 8 ימים, לאחר מכן שוחרר למעצר בית מלא למשך חודשיים ובהמשך היה במעצר הבית במקום עבודתו במוסך , למשך שנה. עם תום השנה היה כשנה וחצי נוספות במעצר בית לילי בבית אמו . בית משפט קמא ציין כי מדובר בהגבלה משמעותית בחופש התנועה וההתנהלות של המשיב וראה בימי המעצר ותנאי השחרור המגבילים "כשווים ל- 6 חודשים מאסר שהיה מרוצה בעבודות שירות" .

8.         בנסיבות אלה נמנע בית משפט קמא מהטלת מאסר בפועל והסתפק בעונשים כפי שפורטו לעיל.

9.         המדינה מערערת על כך שבית משפט קמא נמנע מלהטיל על המשיב מאסר בפועל, ובהודעת הערעור טענה כי בית משפט קמא טעה בגזירת דינו של המשיב, וכי העונש שנגזר על המשיב אינו מידתי, אינו הולם את חומרת העבירות ומהווה סטייה ניכרת מרף הענישה המקובל. המדינה ביקשה להטיל על המשיב מאסר בפועל.

10.       לאחר ששמענו את טיעוני שני הצדדים בישיבת יום 27.4.17, המלצנו להם להסכים לקבל את הערעור , באופן שיושת על המערער, בנוסף לעונשים שנגזרו עליו על ידי בית משפט קמא , עונש מאסר בפועל, אשר ירוצה בעבודות שירות לתקופה שבין 2- 6 חודשי עבודות שירות .

נציין כי הוגשה לבית משפט קמא חוות דעת הממונה על עבודות שירות מיום 19.12.16,לפיה המשיב מתאים לעבודות שירות.

3

11.       שני הצדדים נתנו הסכמתם למתווה המוצע. ב"כ המשיב רק ציין כי הוגש נגד המשיב כתב אישום נוסף ונגזרו עליו 3 חודשי עבודות שירות, אותן הוא אמור לרצות החל מיום 7.6.17.

12.       ב"כ המדינה הסכימה למתווה המוצע , בשים לב להלכה לפיה ערכאת הערעור אינה ממצה את הדין עם נאשם בערעור המדינה על קולת העונש, ובשים לב לתקופה בה שהה המשיב בתנאים מגבילים.

13.       נוכח כל האמור - אנו מקבלים את הערעור וגוזרים על המשיב 4 חודשי מאסר בפועל, אשר יירוצו בעבודות שירות. זאת, בנוסף לעונשים שנגזרו על המשיב על ידי בית משפט קמא, כאמור לעיל.

14.       מאחר והמשיב אמור להתחיל לרצות 3 חודשי עבודות שירות שנגזרו עליו ביום 7.6.17 בת.פ.57089-08-16 בבית משפט השלום בחדרה, אנו מורים כי 4 חודשי עבודות השירות שגזרנו עליו, יצטברו לעבודות השירות שם, באופן שמועד תחילת עבודות השירות יהיה מיום 7.9.17 ואילך.

ככל שמועד תחילת ריצוי עבודות השירות שנגזרו על המשיב בתיק הנ"ל יידחה - יידחה בהתאם גם מועד תחילת עבודות השירות שקבענו. ככל שיבוטלו - יחשב הביטול גם כביטול עבודות השירות בתיק זה . למען הסר ספק מובהר כי במקרה של ביטול עבודות השירות - עונש המאסר בפועל שאנו גוזרים על המערער יצטבר לכל עונש מאסר אחר.

המזכירות תמציא עותק מפסק דין זה לממונה על עבודות השירות.

ניתן היום, ט"ו אייר תשע"ז, 11 מאי 2017, במעמד הנוכחים.