1

1.      ביום 2/12/15, הוציא יו"ר הועדה המחוזית לתכנון ולבניה, צו הריסה מנהלי לפי סעיף 238 א' לחוק התכנון והבניה - התשכ"ה-1965, למבנה פח בגודל של 100 מ"ר ולגדר רשת ברזל באורך של כ- 80 מ"ר מערבית לדרך 222.

2.      ביום 10.12.15 הגיש המערער בקשה לעיכוב ביצוע צו ההריסה המנהלי, והבקשה הובאה בפני כב' השופט י. דנינו. בהחלטה מאותו היום (10.12.15) עיכב בימ"ש קמא את ביצוע צו ההריסה בכפוף להפקדה כספית ע"ס 12,000 ₪ וקבע דיון במעמד המצהירים.

3.      בישיבת 15/12/15 הודיעו ב"כ הצדדים כי הגיעו להסכמות בעניין ביצוע צו ההריסה המנהלי כדלהלן: הבקשה לביטול צו ההריסה תידחה. מועד ביצוע צו ההריסה יידחה ליום 15/3/16 וסכום ההפקדה עליה הורה כב' השופט י.דנינו יופחת לסכום של 8,000 ₪ אשר יופקד עד ליום 16/12/15. ההסכמות הנ"ל קיבלו תוקף של החלטה.

4.      ביום 21/3/16 הגיש ב"כ המערער "בקשה דחופה להארכת מועד להריסה עצמית" . נטען בבקשה, כי הארכת מועד ביצוע ההריסה ב- 6 חודשים מוצדקת על רקע העברת מסמך ממנהל המרחב ברשות להסדרת התיישבות הבדואים בנגב ישירות למשיבה "המעיד על אפשרות אכלוס".

2

5.      בהחלטה מיום 27/3/16 דחה בימ"ש קמא (כב' השופט צ. פורר) את הבקשה להארכת המועד לביצוע צו ההריסה, הן בשל אי עמידת המערער בתנאי הדין והפסיקה לדחיית ביצוע צו ההריסה והן בשל העובדה כי הבקשה להארכת מועד הוגשה לאחר המועד שנקבע לביצוע צו ההריסה ללא אישור הרשות וללא תגובת המשיבה ובניגוד להסכמות שקיבלו תוקף של החלטה. יחד עם זאת, ולפנים משורת הדין עוכב ביצוע צו ההריסה עד ליום 5/4/16.

6.      ביום 11/4/16 הגיש ב"כ המערער לבימ"ש קמא בקשה דחופה לעיון חוזר בהחלטתו מיום 27.3.16.

בימ"ש קמא דחה את הבקשה תוך שהוא קובע כי אין כל הצדקה בדין ולא הוצגו נסיבות חריגות מכוחן ניתן יהיה לסטות מההסכמות אליהן הגיעו הצדדים ואשר קיבלו תוקף של החלטה.

7.      המערער הגיש הודעת ערעור על החלטה זו וכרך עמה בקשה לעיכוב ביצוע צו ההריסה ב- 12 חודשים נוספים.

8.      לאחר עיון בהודעת הערעור, בהליכים קמא ובבקשה לעיכוב הביצוע - החלטתי, לפני ולפנים משורת הדין, לעכב ביצוע צו ההריסה וזאת עד למתן החלטה אחרת.

9.      אין חולק כי צו ההריסה המנהלי נכנס לתוקפו ביום 15/3/16. המערער לא נקט בהליך כלשהו ולא הגיש בקשה מתאימה, אלא בחלוף 6 ימים ממועד ביצוע הצו. הבקשה הוגשה ללא אסמכתא של הרשות כפי שהתחייב המערער לעשות בדיון מיום 15/12/15 וללא תגובת המשיבה.

כאמור לעיל, בימ"ש קמא דחה את ביצוע הצו ליום 5/4/16 , אך המערער המתין עד ליום 11.4.16 בבקשתו לעיון חוזר. משנדחתה הבקשה לעיון חוזר הוגש הערעור שבפניי ובקשה לעיכוב ביצוע צו ההריסה ב- 12 חודשים (!) בעוד בהליך קמא עתר להארכת מועד של 6 חודשים.

אין בבקשות לעיכוב ביצוע ובבקשות להארכות המועד כל הסבר להגשתן באיחור ולאי קיום התחייבויות המערער מיום 15/12/15 בהליך קמא.

10.  לפני ולפנים משורת הדין ואך ורק נוכח מועד הדיון הקרוב בערעור - אני מעכב ביצוע צו ההריסה המנהלי.

11.  קובע לדיון בערעור ביום 21/4/16 בשעה 12:00.

המשיבה תגיש תגובה מטעמה עד ליום 17.4.16.

12.  תנאי לעיכוב הביצוע הינו הפקדה כספית ע"ס 15,000 ₪. ההפקדה תבוצע עד ליום 13.4.16 בשעה 12:00. לא תבוצע ההפקדה עד למועד הנ"ל רשאית המשיבה לבצע את צו ההריסה לאלתר. למען הסר ספק אני מבהיר כי ככל שהכוונה הייתה לבצע את ההריסה מחר בבוקר, הרי לאור מועד ההפקדה, אין לעשות כן.

להודיע בדחיפות לצדדים.

ניתנה היום, ד' ניסן תשע"ו, 12 אפריל 2016, בהעדר הצדדים.