ע"פ 22276/06/16 – אלזבארקה עמאל נגד מדינת ישראל
בית המשפט המחוזי מרכז-לוד |
||
עפ"ת 22276-06-16 אלזבארקה עמאל נ' מדינת ישראל
|
|
23 מרץ 2017 |
1
|
לפני כבוד השופטת נאוה בכור |
|
|
המערערת: |
אלזבארקה עמאל
|
||
נגד
|
|||
המשיבה: |
מדינת ישראל
|
||
נוכחים:
ב"כ המערערת עו"ד עלא קישאוי
ב"כ המשיבה עו"ד נופר פשרל
אין התייצבות מטעם המערערת
[פרוטוקול הושמט]
פסק דין
1. בפניי ערעור על פסק דינו של בית המשפט השלום לתעבורה בפתח תקווה מיום 10.12.15 (כב' השופטת מגי כהן) בגדרו הושתו על המערערת קנס בסך 2,500 ₪, פסילה בת 3 חודשים במצטבר לכל פסילה אחרת, וכן פסילה על תנאי בת 6 חודשים למשך 3 שנים - כל זאת בגין עבירה של נהיגה בקלות ראש, אי ציות לתמרור אין כניסה, הסעת ילד מתחת לגיל 8 שלא רתום במושב בטיחות, ואי חגירת חגורת בטיחות - כל זאת ביום 28.7.15.
2. בהודעת הערעור מתייחס ב"כ המערערת גם להחלטת בית משפט קמא שלא לבטל את פסק הדין שניתן בהיעדר, וזאת מיום 1.6.16 - כאשר בהחלטתה קבעה כב' השופטת כהן כי לא קמה עילה המצדיקה את ביטול פסק הדין.
2
יצוין כי בבקשתו לביטול פסק הדין, ציין ב"כ המערערת כי היא לא התייצבה לדיון מחמת העובדה כי היא מטפלת בבנה הצעיר החולה במחלת האפילפסיה ודורש השגחה צמודה.
לעניין עיוות הדין ציין ב"כ המערערת כי ניתן היה לכל היותר לרשום למערערת הודעת קנס על כי מדובר בעבירות מסוג ברירת משפט, מלבד מהעבירה של קלות ראש לפי סעיף 62.2 שהינה מסוג הזמנה לדין.
לטענתו, בנסיבות העובדתיות רשם השוטר כי מדובר בקלות ראש בשל העובדה כי המערערת נסעה באין כניסה וללא חגורת בטיחות, ועל כן לא היה צריך לייחס לה עבירה של קלות ראש.
3. ב"כ המערערת אף מתייחס בטיעוניו בפניי גם להתנהלותו של בית משפט קמא, כעולה מהחלטתו מיום 11.2.16 כי קבע דיון ליום 19.4.16 לשמוע את טענות הצדדים, וזאת בעקבות העובדה כי תגובת המאשימה לא הייתה קריאה, ובכל זאת הדיון נדחה למתן החלטה בלא שתובהר עמדת המאשימה.
יצוין כי לדיון 19.4.16 לא התייצב ב"כ המערערת, ולטענתו התייצב אליו אך באיחור.
אין אינדיקציה בפרוטוקול הדיון או בהחלטה אחרת לטענה זו.
בכל מקרה, טוען ב"כ המערערת כי ייגרם עיוות דין למערערת אם לא יבוטל פסק הדין נגדה בהיעדרה.
4. נדרשתי לטיעוני הצדדים, ובכל מקרה הגעתי לכלל מסקנה כי אין תימוכין לטענות המערערת באשר לעובדה שלא התייצבה מחמת הטיפול בבנה. הוצגו מסמכים רפואיים מהם מקבלת טענה תימוכין ככל שהדבר נוגע להיות בנה חולה - אך לא לקורלציה בין מועד הדיון אליו הוזמנה ביום 10.12.15 לבין מצבו הרפואי של בנה.
משכך, לא מצאתי הצדקה לאי התייצבותה לדיון מסיבה זו.
בנוגע לטענה בדבר עיוות דין - לא מצאתי כי נפל פגם בהחלטת כב' השופטת כהן מיום 1.6.2016 - זאת מאחר ובכתב האישום שעמד בפני בית משפט קמא נושא את האישום בדבר נהיגה בקלות ראש - כאשר עבירה זו נלמדת מהתנהלותה כמפורט בדוח השוטר שנמסר לה - בו פורטו העבירות הנוגעות לאלה שאף צוינו בגוף גזר הדין - אי ציות לתמרור אין כניסה, הסעת ילד שלא רתום במושב בטיחות, ואי חגירת חגורת בטיחות.
5. טענותיו של ב"כ המערערת הנוגעות לאי הבאת עמדתו בישיבת 19.4.16 - לא נדרשות להכרעה מחמת העובדה כי לא התייצב לדיון כנ"ל, ובטוחני כי בית משפט קמא נתן החלטתו לאחר שהובהרה לו תגובת המשיבה.
3
6. נוכח כל האמור, הערעור נדחה.
7. רישיונה של המערערת יופקד עד ליום 10.4.17 בשעה 10:00.
ניתנה והודעה היום כ"ה אדר תשע"ז, 23/03/2017 במעמד הנוכחים.
|
נאוה בכור , שופטת |
