1

1.             לפניי בקשה לעיון חוזר בהחלטתי מיום 21.2.2019, לפיה יעוכב ביצוע עונש המאסר אשר הושת על המבקש על ידי בית משפט קמא עד להכרעה בערעורו, בכפוף לכך שהלה יפקיד עירבון כספי או ערבות בנקאית בסך של 200,000 ₪ וכן התחייבות עצמית וערבות צד ג'. המבקש טוען כי בשל קשיים כלכליים שבהם הוא נתון אין ביכולתו להפקיד את העירבון הכספי ואין בידו להשיג את הערבות הבנקאית הנדרשת.

2.             סבורני כי דין הבקשה להידחות על הסף, ואיני רואה צורך לבקש את תגובת המשיבה.

3.             בידוע הוא, כי עיכוב ביצועו של עונש מאסר אגב ערעור איננו בגדר זכות מוקנית. עיכוב כאמור הוא בגדר חריג לכלל בדבר ביצועו המיידי של העונש. דברים אלה אמורים אף ביתר שאת מקום שמדובר בהחלטה שמורה על עיכוב ביצועו של עונש מאסר ממושך, אשר הושת על המערער שהורשע בעבירה חמורה דוגמת שוד, כמו במקרה דנן (ראו ע"פ 111/99 שוורץנ' מדינתישראל, פ"ד נד(2) 241, 278 (2000)).

2

4.             החלטה שלגביה מבוקש עיון חוזר מבוססת על איזון בין זכות הערעור העומדת למבקש לבין המסוכנות אשר נשקפת ממנו וכן הסיכון שהלה יימלט מאימת הדין. באיזון זה לא חל שום שינוי, והערובות שבהן הותנה עיכוב הביצוע מהוות חלק בלתי נפרד ממנו.

5.             אינני רואה אפוא לנכון לשנות את החלטתי האמורה, ואני דוחה את הבקשה.

           ניתנה היום, ‏כ"ו באדר א התשע"ט (‏3.3.2019).

_________________________

  19002100_F09.docx  עב