1

1.        המערער הורשע, על-פי הודאתו במסגרת הסדר טיעון, בשתי עבירות של איומים ובעבירה של חבלה חמורה – עבירות לפי סעיפים 192 ו-335+333 לחוק העונשין, התשל"ז– 1977.

2.        הרקע למעשים בהם הורשע המערער הוא סכסוך עסקי והדברים מפורטים עלי כתב האישום.

2

3.        במסגרת הסדר הטיעון הודה המערער בעבירות שיוחסו לו, ונקבע כי המשיבה תטען לעונש של עד 36 חודשים. בית משפט קמא השית על המערער בין היתר, 32 חודשי מאסר בפועל ופיצוי בסך 50,000 ₪ למתלונן, ועל רכיב המאסר בפועל נסב הערעור שלפנינו.

4.        נקודת המוצא היא שאין דרכה של ערכאת הערעור להתערב בחומרת העונש אלא בנסיבות חריגות, ולא זה המקרה שלפנינו. אשר על כן – הערעור נדחה.

5.        בשולי הדברים אך לא בשולי חשיבותם, יש להצר על-כך שהמערער הסתבך בעבירות בהן הורשע לאחר שבמשך שנים רבות ניהל אורח חיים נורמטיבי. נסיבותיו האישיות-משפחתיות של המערער קשות, ואיננו רואים לפרטן בשל צנעת הפרט. המערער מתפקד היטב בין כתלי-הכלא, ואף שימש כאסיר תומך ואין חולק על התנהלותו והתנהגותו הטובה בתקופת מאסרו. המערער עומד להתייצב בפני ועדת השחרורים ומבלי לקבוע מסמרות או להביע עמדה, שמא יעמדו דברים אלה לזכותו.

6.        סוף דבר – שהערעור נדחה.

           ניתן היום, ‏כ"ד בסיון התשפ"ב (‏23.6.2022).

_________________________

22020820_E04.docx  מנ

מרכז מידע, טל'077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט,