1

לאחר בחינת טיעוני הצדדים ועיון בראיות שבאו לפני בית המשפט קמא - המלצנו לצדדים להציג עמדה משותפת, שלפיה תבוטל הרשעת המערער בעברה של תגרה, לפי סעיף 333 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: "חוק העונשין") וכפועל יוצא מכך יבוטלו העונש שהושת עליו ורכיב הפיצוי; וכי חלף זאת, יקבע על-ידנו כי המערער נטל חלק בתגרה, ללא הרשעה, לפי סעיף 72(ב) לחוק העונשין.

הצדדים קיבלו את המלצתנו ולפיכך איננו רואים צורך להרחיב את היריעה אודות הטעמים לכך, שבוארו בהרחבה בתום הדיון.

הערעור מתקבל, אפוא, במובן זה שבטלה הרשעת המערער בעבירה של תגרה וכפועל יוצא מכך בטלים המאסר על תנאי שהוטל עליו והפיצוי הכספי.

2

הננו קובעים, אפוא, בהתאם לסעיף 72(ב) לחוק העונשין, כי המערער נטל חלק בתגרה, מבלי להרשיעו בכך. נותרת על כנה ההתחייבות בסך 1,000 ₪, למשך שנתיים, אשר הוטלה על המערער, לפיה לא יעבור עבירה שמהותה תגרה, לפי סעיף 191 לחוק העונשין.

נוכח האמור, אין לראות את הסך של 1,000 ₪ שניתנו על-ידי המערער למעורב האחר בתגרה (מר יעקובזון), כפיצוי. יש לראות בסכום זה מחווה של רצון טוב, ולא מעבר לכך. בנסיבות אלה, אין על מר יעקובזון להשיב סכום זה לידי המערער.

ניתן היום, א' שבט תשפ"א, 14 ינואר 2021, בהעדר הצדדים.