#2#>

נוכחים:

המערער ובאת כוחו עו"ד מורן פינטו-וייס

ב"כ המשיבה עו"ד אורלי שרגנהיים

פסק דין

המערער הורשע על פי הודאתו בת"פ 46967-04-16 (בית משפט השלום ברחובות) במכירת חשיש וקנביס לבגירים ולקטינים ובהחזקת 78 גרם חשיש וגידול 5 שתילי קנביס במשקל 20 גרם נושא 10 אישומים, ונידון לשנתיים מאסר בפועל, ל-6 חודשי מאסר על תנאי בתנאים המפורטים בגזר הדין, לתשלום קנס בסך 5,000 ₪, לפסילה מלנהוג למשך שנה בפועל ולמשך שנה על תנאי בתנאים המפורטים בגזר הדין וכן חולטו כספים שנתפסו ברשותו בסך 3,650 ₪.

הערעור מכוון כלפי חומרת עונש המאסר בפועל, כלפי גובה הקנס וכלפי גובה החילוט.

באשר למאסר בפועל, טוענת ב"כ המערער, שלא ייצגה אותו בבית משפט קמא וביקשה לצרף מסמכים שלא הוצגו בפני בית משפט קמא, כי מדובר במאסרו הראשון של המערער בעבירות הנוגעות לסמים קלים, הוא היה בן 22 בזמן ביצוען, הוא הודה ושיתף פעולה באופן מלא ונסיבותיו האישיות והכלכליות קשות, כפי שעולה מהמסמכים שהוצגו בפנינו ולא היו בפני בית משפט קמא.

לטענת ב"כ המערער, המערער התפתה לבצע את העבירות בשל היות משפחתו במשבר כלכלי נוכח חובות כספיים בסכומים גבוהים לבנקים, כפי שהוכח מהמסמכים של הבנקים שצורפו להודעת הערעור.

לטענתה, המערער ביקש להביא חוות דעת של מטפל פרטי באשר להליכים הטיפוליים שהוא עובר במהלך מאסרו אך הדבר לא התאפשר לו, הוא מביע רצון להשתלב בקבוצות טיפוליות בכלא אולם עד כה השתלב רק בקבוצת 12צעדים.

באשר לקנס, טוענת ב"כ המערער כי סכום הקנס אינו עולה בקנה אחד עם סכומי המכירות של הסמים כפי שהודה בהם המערער שנמצאים באישומים 2-10, ובאשר לחילוט, טוענת ב"כ המערער כי לגרסת מעבידו של המערער בהודעתו במשטרה, הוא נתן לו סכום של 2,000 ₪ כשכר עבודה, גם אם יש שוני בין תקופת העבודה לה טוען המערער לבין תקופת העבודה לה טוען מעבידו.

ב"כ המשיבה לא התבקשה להשיב לעניין תקופת המאסר שהוטלה על המערער שכן עיון בגזר הדין של בית משפט קמא מעלה כי הוא נתן משקל ראוי לחומרת מעשיו של המערער, בעיקר במכירת חשיש וקנביס לקטינים סמוך לבית הספר בו הם לומדים, שקל כראוי את עברו הפלילי של המערער, כאשר סמוך לתחילת המועד לריצוי מאסר בעבודות שירות חזר לבצע עבירות וכן שקל כראוי את תסקיר שירות המבחן שלא בא בהמלצה טיפולית במערער, שכן הוא לא רצה טיפול, נעדר מוטיבציה לקבלתו והתקשה להפנים את סמכות החוק.

בית משפט קמא לא התעלם מגילו הצעיר של המערער, מעברו הפלילי הלא מכביד ומהודאתו בביצוע העבירות נושא הרשעתו, אך נתן להם את המשקל הראוי כנגד שיקולי ההלימה וההרתעה שבגללם הטיל עונש מאסר שאינו חורג ממדיניות הענישה הראויה ומביא בחשבון את כל הנסיבות לקולא ולחומרה, כפי שתוארו לעיל וכפי שטוענת ב"כ המערער היום, גם בהתחשב במסמכים שהוצגו בפנינו ולא הוצגו בפני בית משפט קמא.

שונה המצב בכל הקשור לעונש החילוט שהוטל על המערער, שכן על פי דברי מעבידו, גם אם אינם תואמים בחלקם את דברי המערער, הוא נתן למערער 2,000 ₪ כשכר עבודה ואין בעובדה שבחשבון הבנק של המערער נמצאו סכומים נוספים כדי להצדיק את יתרת החילוט מעבר לסכום הנ"ל, שכן החילוט לא התבקש לגביהם.

בשל מצבו הכלכלי של המערער ושל משפחתו, נראה לנו כי ניתן לפצל את תשלום הקנס לתשלומים בהתחשב בכך שהמערער עומד לרצות מאסר ראשון לתקופה לא קצרה על פי גזר הדין של בית משפט קמא.

לאור כל האמור לעיל, אנו דוחים את הערעור כלפי עונש המאסר שהוטל על המערער.

אנו מקבלים את הערעור לגבי גובה סכום החילוט וקובעים כי הוא יעמוד על 1,650 ₪.

אנו מקבלים את הערעור כלפי הקנס ומחליטים כי סכום הקנס יעמוד בעינו אך הוא ישולם ב-5 תשלומים רצופים ושווים של 1,000 ₪ כל אחד החל מיום 1.9.17 ובכל 1 לחודש עד לפירעון המלא.

לא ישולמו שני תשלומים ראשונים, יעמוד כל הקנס לפירעון מיידי וגבייתו תועבר למרכז לגביית קנסות.

יתר חלקי גזר הדין בת"פ 46967-04-16 (בית משפט השלום ברחובות) יעמדו בתוקפם.

#4#>

ניתן והודע היום, ט"ז שבט תשע"ז, 12 פברואר 2017, במעמד ב"כ הצדדים והמערער.

3