1

המערער הגיש ערעור על גזר דין שניתן בהעדרו בבית המשפט לתעבורה, ובפני בקשה לעיכוב ביצוע של גזר הדין, הכולל בין היתר עונש של פסילה מהחזקת רישיון נהיגה.

המשיבה מתנגדת לבקשה.

החלטתי לדחות את הבקשה מטעמים אלו:

הכלל שנקבע בפסיקה הוא שהנזק הנגרם למערער כתוצאה מפסילת רישיון נהיגה אינו מצדיק בדרך כלל עיכוב ביצוע של העונש (ע"פ 6341/04, אודליה אש נ' מדינת ישראל - משטרת ישראל; ע"פ 2397/10, שלמה פרל נ' מדינת ישראל).

2

במקרה זה, המערער בחר להיעדר מהדיון בבית המשפט לתעבורה, ובערעור שהגיש לא העלה נימוק של ממש לכך, מלבד טענה כללית של עומס עבודה. לגופו של עניין, המערער העלה טענות שדינן היה להתברר, אם בכלל, בערכאה הדיונית ולא בערעור, אולם המערער בחר שלא להתייצב לדיון ולא לטעון את טענותיו.

על פי גזר הדין נשוא הערעור, למערער הרשעות תעבורה רבות, הוא עבר עבירה חמורה של עקיפה תוך חציית קו הפרדה רצוף, ואף נפסל מנהלית בגין עבירה זו (הפסילה המינהלית קוזזה מהפסילה שנקבעה בגזר הדין).

בנסיבות אלו אין נימוקים המצדיקים עיכוב ביצוע של גזר הדין, ואני דוחה את הבקשה. גזר הדין ייכנס לתוקף כפי שנקבע על ידי בית המשפט לתעבורה.

ניתנה היום, כ"ה כסלו תשע"ז, 25 דצמבר 2016, בהעדר הצדדים.