1

ניתן ביום 12 פברואר 2019

1.     לפנינו ערעור על גזר דינו של בית הדין האזורי תל אביב (השופטת הבכירה מיכל לויט; הע"ז 45036-06-14), שבמסגרתו בוטלה הרשעתו של המשיב בעבירה של העסקת עובדת זרה ללא היתר כדין, לפי סעיפים 2(א)(1) ו - (2) לחוק עובדים זרים, התשנ"א - 1991.

2.     המדינה טענה כי ביטול ההרשעה אינו עומד בקנה אחד עם ההלכה הפסוקה בקשר לכך, שכן המשיב לא הוכיח ברמת ההסתברות הנדרשת שאכן ייגרם לו נזק קונקרטי ממשי כתוצאה מהרשעתו בדין. בהקשר זה טענה המדינה, בין היתר, כי לא ניתן היה להסתמך על עדותו של המשיב ומוצגים שהוגשו מטעמו במסגרת הליך ההוכחות שקדם להכרעת הדין, ואף לא ניתן היה לזקוף לחובתה את העובדה כי המשיב לא נשאל דבר על המסמכים האמורים באותו שלב של ההליך (סעיף 6 סיפא לגזר הדין). זאת, שכן רק לאחר קביעת אשמתו של המשיב, ובמסגרת הטיעונים לעונש, אמורים היו שני הצדדים להעלות טיעונים ולהציג ראיות בסוגיית אי ההרשעה.

2

3.     צודקת המדינה בטענתה כי ראיות לעונש, בין מטעם התביעה ובין מטעם ההגנה, יש להביא רק לאחר שהורשע הנאשם (ראו סעיפים 187 ו- 189 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב - 1982). משכך, ודאי שלא ניתן היה לזקוף לחובת המדינה את הימנעותה, בשלב בירור האשמה, מחקירה נגדית של המשיב בנוגע למשמעות ההרשעה.

כיוון ששוכנענו שהמדינה צודקת בטענתה זו, ומבלי שנביע עמדה לגבי משקל הראיות שכבר הוצגו ודיותן, איננו רואים מנוס כי אם להחזיר את התיק לבית הדין האזורי, לצורך קיום דיון בשאלת אי ההרשעה תוך שכל צד יהא רשאי להציג ראיות מטעמו בקשר לכך. במסגרת זו יהא רשאי המשיב להציג גם את הראיות הנוספות שביקש להציג בפנינו (ונוצרו רק לאחר מתן גזר הדין), וכן כל ראיה נוספת או עדות נוספת כפי שימצא לנכון. במסגרת טיעוניהם יהיו רשאים הצדדים להתייחס למכלול ההיבטים הרלוונטיים, לרבות חלוף הזמן.

4.     סוף דבר - הערעור מתקבל כמפורט לעיל. גזר הדין בעניינו של המערער מבוטל, והתיק מוחזר בזאת לנשיאת בית הדין האזורי תל אביב על מנת שתקבע את זהות השופט שידון בתיק נוכח פרישתה של השופטת הבכירה לויט.

על פסק הדין ניתן לערער לבית המשפט העליון לאחר קבלת רשותו לכך. בקשת רשות ערעור יש להגיש לבית המשפט העליון תוך 45 ימים ממועד קבלת פסק הדין.

ניתן היום, ז' אדר א' תשע"ט (12 פברואר 2019) בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.