1

2

ערעור על גזר דינו של בית משפט השלום בירושלים (כב' השופטת שרון לארי בבלי) מיום 20.11.17 בת"פ 10691-07-14.

כללי

1.         המערער הורשע בקשירת קשר לביצוע עוון וגניבה בצוותא ונדון לשישה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות, 7 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים בגין עבירת רכוש, קנס בסך 1,000 ₪ ופיצוי למתלוננת בסך 20,000 ₪. בגזר הדין כיבד בית משפט קמא את הסכמת הצדדים, בה נקבעו העונשים דנן, תוך שהוסכם כי תישמר זכותו של המערער לערער על פסק הדין. הערעור שלפנינו מופנה כנגד חומרת העונש.

2.         ואלה המעשים: ביום 30.6.14 קשר המערער קשר עם שני אחרים לגניבת כסף מזומן מהמתלוננת, עמה היה בקשרי חברות וממנה קיבל פרטים מדויקים אודות המקום בו היא מחזיקה את הכסף בבית העסק שבבעלותה. ביום 1.7.14 הגיע המערער יחד עם האחרים לבית העסק, כשהוא נוהג ברכב ומכוון את האחרים לבית העסק. המערער המתין ברכב בשעה שהאחרים נכנסו לבית העסק ונטלו את תיקה של המתלוננת ובו סכום של 68,500 ₪ ופריטים שונים. בהמשך, חילקו המערער והאחרים את הכסף ביניהם.

טענות הצדדים         

3.         ב"כ המערער עותר להקלת עונשו של המערער ולהטיל עליו של"צ. לטענת הסנגור, העונשים שהוטלו על המערער חורגים מכללי אחידות הענישה המקובלים בפסיקה וחורגים לחומרה מהעונשים שהוטלו על אחד האחרים שעימם בוצעה העבירה. הן המערער והן האחר נעדרים עבר פלילי ואין מקום להבחין ביניהם בענין הענישה. עוד נטען כי העובדה שהמערער נמנע מלקחת אחריות בפני שירות המבחן אינה הצדקה לשירות המבחן להימנע מלבוא בהמלצה שיקומית בעניינו, שכן המערער הכחיש את המיוחס לו וניהל הוכחות. שירות המבחן התרשם כי המערער אינו מחזיק בתפיסות עברייניות ופליליות וכי המיוחס לו בכתב האישום אינו מאפיין את אורחות חייו. לעמדת הסניגור, יש להתחשב בכך ולהקל בגזירת דינו של המערער. עוד נטען כי העונשים שהוטלו עליו אינם מקיימים את עקרון ההלימה בענישה והינם מחמירים יתר על המידה ביחס לחומרת העבירה, תרומתו המינורית של המערער לביצועה, נסיבותיו האישיות של המערער, שהינו אדם מבוגר, פושט רגל מזה כארבע שנים ומצבו הכלכלי קשה, וביחס למצבו המשפחתי הדורש מהערער לתמוך באמו ובאחותו. הודגש כי על מעורב אחר הוטלו 350 שעות של"צ בלבד. וכן, באשר לתסקיר שירות המבחן, אין לבוא בטענות אל המערער אשר טען לחפותו.

3

            ב"כ המשיבה טענה כי אין מקום להתערב בגזר דינו של בית משפט קמא ועל המערער הוטל עונש קל. המערער הוא המנוע למעשים, המקורב למתלוננת, וראוי היה להחמיר איתו מעבר לשותפים. באשר לשותפיו, שניים מהם הודו ללא ניהול הוכחות והיה מקום לזקוף זאת לזכותם. באשר לשותף שהוטלו עליו 350 שעות שעל"צ, מלכתחילה הוטלו על אותו מעורב 5 חודשי מאסר בעבודות שירות ומטעמים שפורטו, עקב מצבו, עונשו נקבע לבסוף, כאמור. בהתאמה, נגזר על המעורב השני שהודה, עונש תואם.

תסקיר שירות המבחן

4.         מתסקיר שירות המבחן שנערך בעניינו של המערער עולה כי הינו בן 39 שנים, גרוש ואב לילד, עובד כמנהל מכירות בחברה, ללא עבר פלילי. המערער דיווח כי בעבר ניהל עסק פרטי ונקלע לפשיטת רגל. שירות המבחן התרשם כי המערער הינו בעל תפקוד יציב וגבוה ונהנה מתמיכה משפחתית, אך בשנים האחרונות אימץ דפוסים בעייתיים ובלתי מסתגלים, היכולים להתבטא בפלילים נוכח המצב ההישרדותי בו הוא נמצא. המערער הכחיש את המיוחס לו, לא לקח אחריות על מעשיו, הביע קושי בבחינת דפוסיו המסוכנים, אינו מבין את חומרת העבירה ואת ההשלכות הפוגעניות שנבעו ממנה. כמו כן, נוטה למיקוד שליטה חיצוני. לפיכך, נמנע שירות המבחן מהמלצה טיפולית בעניינו.

דיון

5.         מעשיו של המערער חמורים ומכוערים. המערער פגע בקניינו של אדם שהיה קרוב אליו, תוך שניצל את האמון שניתן בו מצד המתלוננת, עמה היה בקשרי חברות, כשהוא מונע מבצע כסף. מדובר בעבירה שבוצעה בתחכום, לאחר תכנון מוקדם, בצוותא עם אחרים ותוך חלוקת תפקידים ברורה. במסגרת זו היה המערער הגורם היוזם והמניע של ביצוע העבירה. כמו כן, סכום הכסף שנגנב מהמתלוננת הינו נכבד ויחד עמו נגנבו פרטי רכוש אישיים של המתלוננת. מתסקיר שירות המבחן עולה כי המערער מוסיף להכחיש את המיוחס לו גם לאחר שהורשע בביצוע המעשים, אינו מקבל אחריות, אינו מבטא חרטה או הפנמה של חומרת מעשיו והשלכותיהם ואף מציג עמדה קורבנית. מעמדו של הנאשם שונה משל שני המעורבים עקב היותו הכוח המניע ובית משפט קמא זקף לזכותם של שני המעורבים האחרים הודאתם וקבלת אחריות מצידם.

6.         לפיכך, הערעור נדחה.

            המערער יתייצב לריצוי עבודות השירות כאמור בחוות דעת הממונה ביום 2/9/18.       

ניתן היום, כ"ז תמוז תשע"ח, 10 יולי 2018, במעמד ב"כ המערער, המערער ומב"כ המשיבה.

4