ע"פ 1195/19 – פלוני נגד מדינת ישראל,המתלוננות
|
|
1
|
בבית המשפט העליון |
|
|
||
לפני: |
|
נגד |
המשיבים: |
1. מדינת ישראל |
|
2. המתלוננות |
בקשה לעיכוב ביצוע תשלום פיצוי – ת"פ 49041-01-17 בבית המשפט המחוזי חיפה |
בשם המבקש: |
עו"ד ליאור בנימין ועו"ד סמי איליה |
בקשהלעיכובביצועתשלוםפיצויבסך140,000 ₪שהושת על המבקשבמסגרת גזרהדיןבתפ"ח49041-01-17בביתהמשפטהמחוזיבחיפה. עםהגשתהבקשה, הגישהמבקשערעורעלהכרעת הדין, הנסב על אי-קבלת טענות הגנה מן הצדק שהעלה, כמו גם ערעור על גזר הדין בנוגע לחומרת עונש המאסר ולגובה הפיצוי שהוטל עליו.
1. המבקשהורשעעלסמךהודאתובמסגרת הסדר טיעון, במספר עבירות מין בשש קטינות. ביתמשפטקמאגזרעלהמבקשעונששל36 חודשימאסרבפועלו-140,000 ₪פיצוייםלטובתהמתלוננות (40,000 ₪למתלוננתאחת, ו-20,000 ₪לכל אחת מחמש המתלוננות הנוספות), לתשלום עד ליום 10.2.2019. עוד נגזרועלהמבקשעונשימאסרעלתנאי.
2
2. כלל ידוע הוא, כי בקשהלעיכובביצועתשלוםפיצוייםשנפסקובמסגרת הליךפליליתיבחן באספקלריה של השיקולים המיושמים בהליכיםאזרחיים –סיכוייהערעורומאזןהנוחות (ע"פ 5631/18פלונינ' מדינתישראל (23.8.2018); ע"פ 7734/14 אגבאריהנ' מדינתישראל, בפסקה 6 (10.2.2015)). בבקשה שלפניי העלה המבקש טענות רק באשר למאזן הנוחות, ובפרט באשר ליכולתו הכלכלית לעמוד בתשלום הפיצויים. ברם, כידוע, מצבו הכלכלי של המבקש אינו מצדיק כשלעצמו את עיכוב ביצוע תשלום הפיצויים, מה עוד שהמבקש לא הציג ראיות כלשהן לתמיכה בטענתו, ולא הראה שלא יוכל לגבות את כספו בחזרה ככל שיזכה בערעור (ע"פ 792/08 פלונינ' מדינתישראל, בפסקה 4 (14.02.2008); ע"פ 2589/05מקייבסקינ' מדינתישראל, בפסקה 4 (15.11.2005)). לא למותר לציין, כי הבקשה שלפניי הוגשה ביום 14.2.2019 – ארבעה ימים לאחרחלוף מועד התשלום שצוין בגזר דינו של המבקש (השוו לע"פ 3468/12 שורפינ' מדינתישראל, בפסקה 7 (12.7.2012))
די בכך כדי לדחות את הבקשה, ואיני רואה להידרש לסיכויי הערעור. מכל מקום, ביכולתו של המבקש לפנותלמרכזלגבייתקנסות, אשר מוסמךלפרוסאת תשלוםהחוב או לדחותו.
3. סוףדבר – הבקשהנדחית.
ניתנה היום, י"ב באדר א התשע"ט (17.2.2019).
|
|
ש ו פ ט |
_________________________
19011950_E02.docx עכב
