1

פסק דין

ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בירושלים (כב' השופט שמואל הרבסט) מיום 22.10.15, בת"פ 56649-02-15.

כללי

1.         אשמתו של המשיב נקבעה על יסוד הודאתו באספקת סמים והחזקת סמים לשימוש עצמי, והוא נדון ל - 350 שעות של"צ, פסילה מהחזקת רישיון נהיגה, התחייבות עצמית וצו מבחן. הערעור מופנה כנגד אי ההרשעה וקולת העונש.

2

2.         ואלה המעשים: ביום 19.4.14 בחוף ים המלח, סיפק המשיב לחברתו סם מסוכן מסוג קנבוס ללא תמורה, והשתמש בעצמו בסם מסוג זה. בהמשך, סיפק לחברתו סם מסוכן מסוג MDMA והשתמש בעצמו בסם זה. שלושה ימים לאחר מכן, ביום 22.4.14 החזיק המשיב בביתו סם מסוג קנבוס במשקל של 2.49 גרם נטו ללא היתר.

טענות הצדדים         

3.         המערערת טענה כי המקרה דנן אינו נכנס בגדר המקרים המצדיקים הימנעות מהרשעה. לא הוכח כי הרשעה תביא לפגיעה חמורה בשיקומו של המשיב, והימנעות מהרשעה במצב דנן משמעה פגיעה מהותית בשיקולי הענישה האחרים. במקרה דנן, המשיב סיפק לחברתו סמים שגרמו לה להתעלף והיא הובהלה לטיפול נמרץ. כמו כן, המשיב עצמו השתמש בסמים אלה והחזיקם בביתו. בנסיבות אלה הימנעות מהרשעה תפגע באינטרס ההגנה על שלום הציבור מפני הנזקים החברתיים, הישירים והעקיפים, אשר נגרמים כתוצאה מסמים מסוכנים, ותפגע בשיקולי הגמול וההרתעה. נטען עוד כי לא ניתן לקבל האפשרות הקיימת, בעניינו של המשיב, לפיה הוא יתקבל לעבודה במקומות ביטחוניים בלא שמעסיקיו ידעו על השימוש שעשה בסם. לפיכך, עותרת המאשימה להרשעת המשיב בדין ולהחמרה בעונשו.

4.         ב"כ המשיב טען, בתחילה, לנסיבותיו האישיות של המשיב: הנו בן 34, נטול הרשעות, עלה ארצה לבדו בגיל 17. המשיב חיי בגפו בישראל, עובד לפרנסתו, נטול תמיכה כלכלית, המשיב עבד בתעשייה הצבאית כמהנדס ומשרת במילואים. כיום המשיב עובד בחברה ישראלית בינ"ל, בתפקיד ניהולי (באה הפניה למסמכים הנוגעים להשכלתו ועיסוקו של המשיב). תפקודו הכולל והשוטף, כפי שנקבע על ידי בית משפט קמא, תקין. לאחר מתן פסק דינו של בימ"ש קמא, החל המשיב עבודה במקום עבודה העשוי להפסיק עבודתו במידה שיורשע, כפי שעולה ממסמך שהוצג בעניין זה. המשיב שיתף וישתף פעולה עם כל גורמי השיקום, בימ"ש קמא הביא בחשבון את כל השיקולים הרלבנטיים ואין מקום להתערב בהחלטתו.

תסקיר שירות המבחן

5.         מתסקיר שירות המבחן שנערך בעניינו של המשיב עולה כי הינו יליד 1981, ללא עבר פלילי קודם, רווק, עלה לבדו לישראל בגיל 17 מאוקראינה ומתגורר בגפו בישראל. המשיב הינו מהנדס תעשיה וניהול במקצועו, במהלך לימודיו ומאז הסמכתו כמהנדס בשנת 2011 עבד בתעשייה האווירית ובחברה בתחום ההנדסה. בשנה האחרונה, בסמוך למועד ביצוע העבירה, חווה תקופה משברית ועל רקע זה השתמש בסמים. שירות המבחן התרשם כי המשיב בחור נורמטיבי ובעל יכולות תפקודיות. המשיב החל בהליך טיפולי וכיום אינו משתמש בסמים, הוא הודה במיוחס לו ולקח אחריות על ביצוע העבירות. הומלץ להימנע מהרשעתו ועל הטלת 200 שעות של"צ וצו מבחן.

דיון

3

6.         דין הערעור להידחות.

הערכים המוגנים בבסיס עבירות הסמים נוגעים להגנה על שלמות גופם ובריאותם של המשתמשים בסם והגנה על הציבור מפני הנזקים החברתיים הישירים והעקיפים אשר נגרמים כתוצאה מסמים מסוכנים. במאבק בנגע הסמים יש צורך בהעברת מסר הרתעתי חד וברור למשיב ולאחרים. יחד עם זאת, במקרה דנן, מבלי לשלול את חומרת העבירות, נסיבות המקרה דנן מציבות את המשיב ברף התחתון של מתחם הענישה ההולם: המשיב הינו בחור נורמטיבי, ללא עבר פלילי, שאינו נוהג לצרוך סמים. השימוש בסם במקרה דנן נעשה על רקע תקופה משברית, לחברתו לא נגרם נזק כתוצאה משימוש בסמים שסיפק לה, המשיב נטל אחריות מלאה על מעשיו, הודה בביצוע העבירות והבין את חומרתן. כמו כן, המשיב שולב בהצלחה בהליך טיפולי ובדיקותיו נמצאו נקיות מסמים. החלטתו של בית משפט קמא להימנע מהרשעתו של המשיב במקרה דנן הנה סבירה ולא מצאנו מקום להתערב בה.

אשר-על כן, הערעור נדחה.

ניתנה היום, כ' אדר ב' תשע"ו, 30 מרץ 2016, במעמד ב"כ המערער, המערער וב"כ המשיבה.