11. ב"כ המשיב בטיעונו המשפטי בכתב שהוגש לאחר הדיון מפנה לע"פ (מרכז) 28090-02-15 בו אישר בית המשפט המחוזי את קביעת בית משפט השלום בדבר הפגם שבהודאה שנמסרה בהיעדר אזהרה בטרם התשאול .( סעיף 33 ו-34 בפסק הדין). יצוין שבהליך זה אישר בית המשפט המחוזי את זיכויו של הנאשם בשלום שהואשם בעבירה של החזקת סכין.

12. ככל שנוגע לאפשרות לדון בדוקטרינת הפסילה הפסיקתית מכוח הלכת יששכרוב בשלב הדיון במעצר עד תום ההליכים הפנה ב"כ המשיב לבש"פ 9220/12 פרץ נ' מ"י.

13. בנוסף טוען ב"כ המשיב שפגם זה בתשאול המשיב בשטח מקרין על אמרתו במשטרה מהטעם שהמשיב הרגיש שהוא כבול לדברים שמסר בעת התשאול.

14. הפגם השני המהותי עליו מצביע ב"כ המשיב מתמקד בעדותו של עד הראייה שהבחין במתרחש והזעיק המשטרה. לעד זה שאינו מכיר את המשיב היכרות מוקדמת , לא נערך מסדר זיהוי תמונות והחוקר הסתפק בהצגת תמונתו של המשיב. עד הראייה זיהה את המשיב בתמונות שהוצגו לו.

15. לדברי ב"כ המשיב מדובר הזיהוי פגום שמשקלו שואף לאפס הרי אין כל הסר מדוע לא נערך מסדר זיהוי תמונות לעד המזהה.

16. אין מחלוקת שקימות ראיות לכאורה לגבי עבירת השבח, אך הקושי שהוצג בראיות התביעה מלמד לגישת ב"כ המשיב שלא ניתן לייחס למשיב עבירת גניבה או ניסיון גניבה.

17. מטעם זה מבקש ב"כ שבית המשפט יסתפק בקביעת ערבויות שיבטיחו התייצבות מתוך נקודת מבט שהעבירה היחידה שניתן לייחס למשיב היא עבירה של שהייה שלא כדין.

18. ב"כ המבקשת התמקד בכך שגרסת המשיב בחקירתו מופרכת. לדבריו בירור טענות המשיב צריך להיערך במסגרת ההליך העיקרי כי לדידו הסוגיות שהועלו מתמקדות בשאלות מהמנות שעל פי הפסיקה הנוהגת אינן מתבררות בשלב זה.

19. לאחר הדיון אפשרתי לצדדים להשלים את הטיעון המשפטי בכתב.

20. ב"כ המשיב נענה לבקשתי וצירף טיעון משפטי מגובה פסיקה.

21. טיעונו בכתב של הסניגור הועבר לעיון המאשימה שהגיבה שחוזרת על טיעוניה בדיון והדגישה ש"תורת פירות העץ המורעל לא נקלטה בשיטת המשפט בישראל".

22. ביקשתי לקבל את תיק החקירה לעיון.

23. לאחר שבחנתי את טענות הצדדים, את המפורט בבקשת המעצר ואת חומר החקירה בתיק אני מוצא שככל שנוגע לסוגיות המשפטיות שהעלה ב"כ המשיב הצדק עימו. אך חוששני שבחינת מכלול הראיות מלמדת שגם אם נפל פגם של ממש בדברי המשיב בשטח , שנאמרו ללא שהוזהר בדבר זכותו לשמור על זכות השתיקה ולהיוועץ עם עורך דין , עדיין בידי התביעה ראיות שיש בהן כדי להקים תשתית לכאורית מספקת.

אני מוצא שעל פי הספיקה מחוייב בית המשפט לבחון טענות בדבר פגם בזכות ההיוועצות גם בשלב המעצרים. לעניין זה אני מפנה ל‏

"המסקנה היא כי על הערכאות הדנות במעצרם של חשודים להתייחס לגופן של טענות הנוגעות לפגיעה בזכות ההיוועצות של החשודים, לבחון האם אכן נפל פגם בעניין זה, ולקבוע את נפקותו לעניין המעצר תוך איזון מכלול השיקולים הרלוונטיים."

24. בנוסף אני מפנה לעמ"ת 765-03-17 ראאד סעדה נ' מ"י שגם הוא דן באפשרות לפסול ראיות שהושגו שלא כדין גם בלשב הדיון במעצר עד תום ההליכים, בה ציין כבוד השופט נונטובניק שבחינת הפגמים צריכה להיערך על רק מכלול התמונה הכוללת אותה באופן שהוגדר בהליך כ"מתודולוגיית המכלול". בתחילה יש לבחון על פי יששכרוב האם הפגם שבהשגת הראייה תיצור פגיעה מהותית בזכות הנאשם להליך הוגן , אך את פגיעה זו יש לבחון גם מול אינטרסים ציבוריים כגון חשיפת אמת עובדתית לחימה בעבריינות והגנה על שלום הציבור. בשלב הבא יש לבחון גם את עברו הפלילי של המשיב ולשקול לאורו גם את מדית הסיכון הנשקף מהמשיב לציבור.

25. קיומו של עבר פלילי ומאסר מותנה מטה את הכף על פי מתודולגיית המכלול לכיוון שבו יש להעדיף את שלום הציבור על פני העברת " מסר חינוכי " ליחידה החוקרת.

26. אני מקבל גם את טענת ב"כ המשיב בנוגע לפגם באופן בו זוהה המשיב על ידי עד הראייה , מר ליאור מירצוואיק. לא מצאתי כל הסבר בטיעון המאשימה ובחומר החקירה מדוע בחרה היחידה החוקרת להסתפק בהצגת תמונתו של המשיב תחת עריכת מסדר זיהוי תמונות.

27. אולם לגישתי פגמים אלו מקרינים על הראיות הפגומות אך אינן פוגמים ביתר הראיות שבתיק החקירה . לגישתי הראיות הבאות שאפרט להלן די בהן כדי לבסס תשתית ראייתית לכאורית :

א. דוח הפעולה שערכה השוטרת חזיזה אושר בו מציינת שבטרם פנתה למשיב הבחינה בו עומד ליד האופנוע נשוא כתב האישום. השוטרת מתארת שהאופנוע היה מפורק כך שכיסא האופנוע מורם , קסדה אחת היתה בתוך האופנוע והשנייה ליד האופנוע. אכן התשאול שנערך בשטח פגום אך אין בפגם זה שנוגע לאמירה המסבכת של המשיב בשטח, כדי להקרין על העובדות שפירטה השוטרת בדוח.

יצוין שבדוח הפעולה מציינת השוטרת שהגיעה למקום בעקבות קריאתו של המודיע ליאור מירצוויק .

ב. עדותו של המודיע ליאור מירצוויק - מתאר בעדותו כיצד הזעיק משטרה לאחר שהבחין באדם מתעסק באופנוע " שהרים את כסא האופנוע וחיטט בחלקו הפנימי של האופנוע". אכן אני מוצא שהזיהוי שנערך לו פגום אך אני סבור שעדותו היא בעלת משקל כראיה נסיבתית מסבכת כנגד המשיב שנמצא בעקבות קריאת המודיע בסמוך לאופנוע. לעניין זה אציין ששעת הדיווח על פי דוח שערכה אושר חזיזה הוא 12:27 ושעת ההגעה למקום - 12:43.

כלומר, לגישתי, קיימת סמיכות זמנים בין שעת הדיווח לשעת בה נמצא המשיב ליד האופנוע.

ג. בחיפוש על המשיב נמצא נתיך - פיוז. לגישתי מדובר בראיה נסיבתית המלמדת על מעורבות המשיב באירוע. ראיה בעל משקל עצמאי מדבריו לשוטרת שנאמרו ללא יידוע בדבר זכויותיו. החיפוש בו נמצא הנתיך נערך לאחר שעוכב ופורטו לו זכויותיו.

ד. תיחקור הסלולרי של המשיב מלמד שביום האירוע בשעה 10:21 בקרוב קיבל הודעה בה נשלח לו מיקום, אשר המשיב נתפס סמוך לו כעבור שעתיים. מיקום זה סמוך לרחוב עמוס בו אותר האופנוע הגנוב. לא מצאתי בעדותו של המשיב כל הסבר לראיה מפלילה זו. ( ראה תחקור א.ח 7 - מסמך ס"ד).

ה. רצף שיחות והודעות בין השעות 9:16 ל-12:48 בתאריך 27/1/2025 עליהן ניתן ללמוד מתחקור הסלולרי שנתפס על המשיב . הודעות שהועברו כגון " איפה אתה" ו "תענה" לצד הודעת המיקום שציינתי בסעיף הקודם, מהוות לגישתי נסיבה ראייתית נוספת המלמדת שנוכחות המשיב במקום לא הייתה תמימה.

ו. בעדותו המאוחרת של המשיב מתאריך 30/1/2025 , הוא מרחיק עצמו מביצוע עבירה כלשהי בנוגע לאופנוע אך מציין שיכול להיות שישב על האופנוע כדי לעשן סיגרייה כי האופנוע מצא חן בעיניו. לאמירה זו יש משקל ראייתי עצמאי , המנותק מאמירותיו האחרות המסבכות, שאני מקבל שיש פגם של ממש באופן קבלתן.

ז. דוח מז"פ - מסמך מ"ט המלמד שהאופנוע נמצא כאשר מושב הרוכב מפורק ונמצא חיווט מחדש בחזית האופנוע. ולעניין זה ראה גם את הדוח שנערך ע"י יוני גורבן ( מסמך שסומן ב) והתמונות שצילם מהזירה (שסומנו י"ד). העובדה שמושב האופנוע היה מפורק והמשיב נמצא בסמוך לאופנוע היא ראיה נסיבתית מסבכת ועצמאית המנותקת ראיתית מ"חטיבת הראיות הפגומות"

28. לכן, אני מוצא שקיימת בתיק תשתית ראייתית מספקת למעורבותו של המשיב בנסיון גניבת האופנוע.

29. ככל שנוגע לעילות המעצר בענינו של המשיב לכאורה ניתן להצביע על שתיים. הראשונה מתמקדת בחשש להימלטות מאימת הדין וזאת נוכח היותו תושב האזור ונסיבות התקופה. עילת המעצר האחרת נשענת על מסוכנות כאשר יש לתת את הדעת לאפשרות שהמשיב מעורב בפעולה של חבורה שניסתה לגנוב את האופנוע.

30. אני סבור שבנסיבות תיק זה למרות שקיימת תשתית ראייתית מסבכת, ניתן לנקוט בדרך של שיחרור המשיב בערבויות מהטעמים הבאים:

א. פרק הזמן שעבר ממועד גניבת האופנוע למועד בו אותר המשיב ליד האופנוע - פרק זמן העולה על 36 שעות.

ב. הפגם המשמעותי בתשאול המשיב בשטח.

ג. היעדר כל עבר פלילי לחובת המשיב המלמד שרמת המסוכנות הנשקפת ממנו נמוכה באופן יחסי.

ד. גילו הצעיר של המשיב - יליד 2005.

ה. המשיב לא נתפס כאשר הוא רוכב על האופנוע.

ו. שיתוף הפעולה של המשיב עם השוטרים בעת תחקורו. נכון הדבר שמצאתי שהתחקור פגום. אך מנגד תמימותו של המשיב, ששיתף פעולה בשלב הראשון, מלמדת לגישתי שמדובר במי שלא מוטבעים בו דפוסי התנהגות עבריניים.

בנוסף אני סבור שקיים דמיון בין נסיבות מקרה זה לנסיבות שפורטו

בעמ"ת 17884-02-25 , בו קבע בית המשפט המחוזי שניתן להורות על שיחרור שב"ח שלכאורה היה מעורב בניסיון לגניבת רכב שבוצעה בצוותא על ידי כמה. בית המשפט המחוזי התייחס לחלקו הנמוך יחסית של המשיב בביצוע העבירה ואני סבור שזהו מצב הענינים גם בעניינו. אין כל ראיה הקושרת המשיב לגניבת האופנוע ממקום חנייתו. בפועל קיימת עמימות לגבי חלקו של המשיב ב"תוכנית הגניבה" הרי נתפס סמוך לאופנוע ולא נצפה רוכב אליו.

בנסיבות אלו אני סבור שיש מקום להורות על שיחרורו של המשיב בערבויות

שיבטיחו התייצבות והן :

1. הפקדת מזומן על סך 10,000 ₪.

2. ערבות צד ג ' על סך 15,000 ₪ שתחתם ע"י אזרח ישראלי שיסכים בחתימתו שכתובתו תשמש כמען למסירת זימונים לדיונים בהליך הפלילי.

3. ערבות עצמית על סך 10,000 ₪.

ניתן היום, כ"ז אדר תשפ"ה, 27 מרץ 2025, במעמד הצדדים.