עוד הפנה הסנגור לנסיבות המשפחתיות. אביו ללא עבר פלילי, בן 63, עובד, ואימו אף היא נעדרת עבר פלילי. המשפחה סבלה מטרגדיה כשבנם הבכור נרצח כשהיה בן 19. בנסיבות אלה, נטען כי חילוט הערבויות כרוך בפגיעה בלתי מידתית במשפחתו קשת היום.

דיון והכרעה

סעיף 51 לחוק המעצרים מקנה לבית המשפט סמכות להורות על חילוט ערבויות למקרה שתנאי השחרור הופרו. סמכות זו היא סמכות שבשיקול דעת, היא נועדה להגשים תכלית הרתעתית משולשת: הרתעת הערב לבל יסתלק מן ההתחייבות לפקח ולהקפיד על שמירת תנאי המעצר של הנאשם הנתון תחת פיקוחו; הרתעת ערבים פוטנציאליים אחרים בדבר ההשלכות הממשיות הנובעות מהזנחת תפקידם; והרתעת הנאשם מהפרת תנאי שחרורו בשל הפגיעה האפשרית באנשי שלומו אשר הסכימו לערוב לו (עח"ע 57424-12-24 פלוני נגד מדינת ישראל (2024)), (עח"ע 58431-01-25 אדגר מזרחי נגד מדינת ישראל (2025)).

עוד אפנה לבש"פ 1902/19 מירי אביטן נגד מדינת ישראל (2019) שם נקבע שסמכותו של בית המשפט להורות על חילוט הערבות במקרה של הפרת תנאיה היא סמכות שבשיקול דעת, ומכאן שפתוחה בפניו האפשרות להורות גם על חילוט חלקי של כתב הערבות. בגדר ההחלטה האם להורות על חילוט מלא או חלקי של סכום הערבות, יילקחו בחשבון את מהות האישומים נגד הנאשם וחומרת העבירות המיוחסות לו, וכן טיב ההפרה של תנאי השחרור. הטעם לכך ברור: ככל המעשים המיוחסים לנאשם חמורים יותר, וככל שחומרת ההפרה רבה יותר - כך גובר החשש לשלום הציבור, העלול להיפגע מביצוע עבירות חוזרות על ידי אותו נאשם, וממילא גובר הצורך בהרתעת המפקחים לבל ימעלו באמון שניתן בהם.

רק בימים האחרונים ניתנה החלטת בית המשפט העליון (כבוד השופט ח' כבוב) אשר הדגישה את חשיבות ההקפדה על תנאי השחרור ונגד גישה סלחנית מוגזמת כלפי הפרות שעלולות לעודד הישנות הפרות. בית המשפט העליון חזר והדגיש שמדובר בשאלה שבשיקול דעת בית המשפט בגדרה יישקלו שיקולים שונים כגון:חומרת האישומים, טיב ההפרות, אחריות המפקחים, גובה הערבויות ועוד (עמ"ת 41968-12-25 פלוני נגד מדינת ישראל (2026)

לצורך הדיון וההכרעה בבקשת המדינה, עיינתי בתיק החקירה בעניין ההפרות.

מדובר בהפרות בוטות.

אין 'לשכוח' את חומרתו של התיק במקור. המשיב הועמד לדין בגין עבירה של קשירת קשר לפשע (רצח). החלטת השחרור או העברתו של המשיב למעצר באיזוק אלקטרוני לא הייתה מובנת מאליה כלל ועיקר. בית המשפט המחוזי ובית המשפט העליון התלבטו בעניינו. לאחר מספר חודשי מאסר ממש, המשיב הועבר למעצר באיזוק אלקטרוני. רק מאוחר יותר, האיזוק הוסר, לאחר שהמבקש ביקש להשתלב בעבודה. בהחלטה מיום 17.6.24 הותר למשיב לצאת לעבודה במסעדה בשם 'בורגר סטיישן'. מתברר שהמשיב לא עבד באותו מקום עליו הוצהר (בורגר סטיישן), אלא לתקופה קצרה בלבד, ומאז הוא נע ונד בארץ (ככל הנראה עבד כשליח של וולט). לעניין זה אפנה להודעות של שי כהן מיום 7.10.24, וכן למצאים מחקרי התקשורת של הטלפון בשימושו של המשיב (מיום 14.10.24).

על פי ממצאי מחקרי התקשורת עלה שהמשיב נמצא בתקופה הרלוונטית בראש העין, כפר קאסם, כפר סבא, כפר הס, טירה, ראשון לציון, בת ים, ירכא, יוקנעם עילית, באר שבע, ורד יריחו, ועוד. המשיב לא סיפק הסבר להימצאות הטלפון האישי שלו במקומות שונים ברחבי הארץ, בניגוד מוחלט לתנאי השחרור.

התמונה העולה מחקירת הערבים המפקחים בתיק הייתה תמונה עגומה. מתברר שמדובר בכתובת שיש חלוקה ליחידות דיור נפרדות ויכולתם של הערבים המפקחים לפקח על תנועותיו של המשיב הייתה מגובלת מלכתחילה. הורי המשיב (המפקחים הראשיים) מסרו גרסאות לפיה נמנעו מקיום פיקוח צמוד על המשיב מטעמי של שמירה על פרטיותו! (ראו למשל הודעת האב מיום 27.10.24, ש' 20 ואילך).

בעניין זה אין לי אלא להפנות להחלטתי מיום 31.10.24, שם התייחסתי לממצאי החקירה ולתמונה הקשה העולה מהם.

גם הערבים הלא עיקריים לא וידאו שהמשיב מקפיד על קיום תנאי השחרור או שמערך הפיקוח מתפקד. כידוע מדובר באחריות משותפת של כלל הערבים המפקחים (ביחד ולחוד).

למרות האמור, יינתן משקל מסויים לאופן סיום ההליך בתיק העיקרי, לנסיבות האישיות והמשפחתיות עליהן עמד הסנגור, העובדה שלא בוצעו על ידי המשיב עבירות נוספות בתקופת ההפרות, העובדה שנעצר למשך תקופה לא קצרה, וכי ההסדר בין הצדדים כלל הסכמה להסתפק בימי מעצרו בגין התיק.

לדעתי, ולאחר שעיינתי בהודעת כלל הערבים צד ג' בתיק, נכון להכביד את היד עם הערבים המרכזיים, לרבות ההורים ומר יונס אוסרוף שכן עיקר ההפרות התרחשו בתקופה שהיה אמור לצאת לעבודה במסעדה (בורגר סטיישן). לקחתי בחשבון דבריו של מר אוסרוף עצמו, לפיו סמך על המשיב שבימים שלא הגיע לעבודה ראה עצמו פטור ממשימת הפיקוח. אלא שמר אוסרוף שהה בחו"ל למשך תקופות ממושכות מבלי לוודא שתנאי השחרור מקוימים בהעדרו. כמו כן, לקחתי בחשבון את דבריו המטרידים של מר שי כהן.

עוד ראיתי לנכון להורות על חילוט מלא של ההפקדה במזומן (וזאת בפרט בהעדר התחייבות עצמית שהוטלה בתיק).

לאור כל האמור, אני מורה על חילוט מלא ההפקדה במזומן (ע"ס 50,000 ₪). אני מורה על מימוש חלקי של ערבויות צד ג' בתיק של ההורים (האשם ואולפת בואב), בסך של 10,000 ₪ כל אחד, זאת תוך התחשבות מרבית במצבם האישי-כלכלי. כמו כן, אני מורה על מימוש סך 15,000 ₪ מערבות צד ג' של מר יונס אוסרוף.

ב"כ התביעה תאסוף את חומרי החקירה בתיק ההפרות מצוות הלשכה.

המזכירות תעביר החלטה זו לצדדים.

ניתנה היום, כ"ט טבת תשפ"ו, 18 ינואר 2026, בהעדר הצדדים.