10. לגישתה אין לתת כל משקל לעדויות של קרן וגישא לעניין הזיהוי מהטעם שלגישתה הם מעורבים בביצוע המעשים ומנסים לנקות את החשד מהם על ידי הטלת האשמה על המשיב.

11. בנוסף טוענת היא שאין לייחס כל משקל למזכרי הזיהוי שנערכו על ידי השוטרים.

12. ביקשתי לקבל את מלוא חומר החקירה לעיון לצורך החלטה.

13. בפתח דברי בטרם אצלול לעומק הראייתי , אציין שדומה שהתביעה, בעת שהגישה את כתב האישום, לא טרחה לערוך לכתב האישום הגהה ראויה. במהלך הדיון הערתי לתובעת מספר פעמים שחלק מהאישומים אינם נושאים כלל את הכתובת בה בוצעה עסקת המרמה( אישום שלישי, רביעי, ושביעי). בנוסף לאחר עיון בחומר גיליתי שלהבנתי נפלה טעות במספרי כרטיסי האשראי בנוגע לאישומים 3 ו-4. מספר כרטיס האשראי המפורט באישום שלוש נקשר לאישום ארבע , וההיפך.

14. אני מבין את הלחץ בו עבודת התביעה , אך כפי שציינה התובעת שטענה בפני, מדובר בתיק המלווה על ידה זה פרק זמן ממושך וראוי שתינתן תשומת לב ראויה לפרטים בעת הגשת כתב האישום.

15. לגבי האופן בו נבחנות הראיות לכאורה בשלב דיוני זה, מונחה בית המשפט על פי הלכת זאדה. (בש"פ 8087/95 שלמה זאדה נ' מדינת ישראל, נ(2) 133 (1996)‏‏ , ממנה אצטט את עקרונות הייסוד :

א. החלטתו של השופט, לעניין קיומן של ראיות לכאורה, מבוססת בעיקרה על חומר החקירה כפי שהוא מצוי בתיק המשטרה המוצג לבית המשפט והנתון לעיון הנאשם ובא-כוחו .

ב. נקודת המבט של השופט, המכריע בשאלת המעצר עד תום ההליכים, היא כוללת.

עליו לעיין בחומר החקירה כולו, לרבות חומר החקירה התומך בעמדת הנאשם. אין עליו לצמצם עצמו לחומר הראיות המפליל בלבד. עליו לפרוס לפניו את מלוא התשתית הראייתית כפי שזו מופיעה בחומר החקירה, לרבות "ראיות ההגנה". על השופט לבחון את מלוא הראיות שבתיק החקירה, הן אלה התומכות בגירסת התביעה והן אלה הנוגדות אותה

ג. ההסתכלות על חומר הראיות אינה מכריעה במהימנותם של העדים. הכרעה זו נעשית בהליך הפלילי העיקרי. אין מקומה בהליך הביניים שעניינו מעצר הנאשם עד תום ההליכים נגדו. שופט המכריע בשאלת המעצר עד תום ההליכים בוחן את חומר החקירה "על פניו". הוא מתרשם מהפוטנציאל הטמון בחומר החקירה בתור שכזה

ד. הבחינה הראייתית אינה "טכנית" ואינה "סכמאטית". בית המשפט צריך לבחון את הפוטנציאל הראייתי הטמון בחומר החקירה. הוא צריך לבחון את מהותן הפנימית של הגירסאות ואת מידת הסתירות הפנימיות המצויות בהן. הוא צריך להעריך את ה"עיבוד" שחומר "גולמי" זה יעבור במהלך המשפט. על יסוד כל אלה עליו להחליט, אם קיים כיום סיכוי סביר להוכחת האשמה בסוף המשפט. בשלב המעצר עד תום הליכים אין השופט קובע מימצאים בטוחים. כל שבידו אינו אלא להעריך סיכויים סבירים.

ה. השאלה אינה אם חומר הראיות המצוי בידי התביעה מוכיח "לכאורה" את אשמת הנאשם מעבר לספק הסביר. המבחן הינו אם בחומר החקירה שבידי התביעה מצוי פוטנציאל ראייתי אשר בסיום המשפט יהא בכוחו להוכיח את אשמת הנאשם כנדרש במשפט פלילי.

ו. לעתים קרובות חומר החקירה הקיים אינו כליל השלמות. אין בכך בלבד כדי לשלול את ערכו כ"ראיות לכאורה להוכחת האשמה". ייתכן כי קיים עתה ספק סביר באשמת הנאשם, אך קיומו של ספק סביר עכשווי באשמת הנאשם אינו שולל מהראיות את אופיין הלכאורי. השאלה הינה אם אותו חומר - לאחר שיעבור את כור ההיתוך של המשפט עצמו - יוכל לשמש בסיס להרשעת הנאשם. אם יש בו פוטנציאל ראייתי זה, כי אז הוא מהווה "ראיות לכאורה להוכחת האשמה".

1. בבש"פ 311/24 זקרייא אבו עאמר נ' מדינת ישראל (נבו 5.2.2024)‏‏ צוין:

"עוד נפסק, כי קיומן של ראיות לכאורה ייבחן לפי מבחן 'אם נאמין', דהיינו "אם נאמין לראיות התביעה, האם יהא בהן כדי לחייב את המסקנה שהעורר ביצע את המעשה המיוחס לו?" (בש"פ 6285/23 אלאפשק נ' מדינת ישראל, פסקה 11 [פורסם בנבו] (05.09.2023); בש"פ 127/22 מדינת ישראל נ' הייב, פסקה 9 [פורסם בנבו] (06.02.2022)). בתוך כך הודגש, כי "אין בית המשפט נדרש לבחון, בשלב זה, את מהימנות הראיות המוצגות לפניו או את משקלן המדויק" (ראו למשל: עניין אלשאעפי, בפסקה 10), זאת "אלא אם כן מדובר בפירכות מהותיות וגלויות לעין" (בש"פ 8031/08 איטח נ' מדינת ישראל, פסקה 7 [פורסם בנבו] (15.10.2008))."

16. עתה אבחן את חומר החקירה על פי מבחנים אלו.

17. כדי להקל על הקורא ועל הצדדים ריכזתי את הראיות בטבלה שתצורף להלן.

18. אך בטרם אפנה לפירוט הראיות בכל אישום בטבלה המצורפת, אני סבור שיש לתת את הדעת לשלוש ראיות מרכזיות והן דברי המשיב בתשאול, עדותה של קרן ועדותו של גישא.

19. כמו כן אציין שהמשיב בחקירתו מכחיש כל קשר לעבירות או היכרות עם קרן או גישא.

20. המשיב בתשאול שנערך לו (מסמך ב' ) מפרט על דרך המרמה המתוחכמת בה פעל כדי לקבל פרטיהם של בעלי כרטיס אשראי וכיצד פעל להסבת הנתונים המפורטים בחברת אשראי לטובתו וכיצד הצליח לקבל כך במרמה כרטיסי אשראי בהם עשה שימוש.

21. אני מסיק שהמשיב היה מודע היטב לאפשרות שדבריו מוקלטים בתשאול. ראה דבריו בעמ/ 25 שו/ 28 " על שאלות כאלה אני מוכן לענות לך במרפסת לא בתוך חדר של חקירות" .

22. לכן אני סבור שיש לתת משקל רב לדברים שמסר המשיב בתחקורו לגבי האופן בו הצליח לקבל את פרטי בעל כרטיס האשראי וגרום לחברת האשראי להנפיק כרטיס דיגיטאלי חדש לשימושו.

23. עיינתי בעמודים 23 עד 25 לתמלול.

24. ראה ציטוטים נבחרים מדבריו:

א ."אתה יודע איזה בזיון זה מבחינת המדינה איזה בזיון כמה אתה לא מוגן" ( עמ/13 שו/31).

ב. "בשלוש דקות אני מוציא את כל הפרטים שלך" (עמ/13 שו/31)

ג. דבריו בעמוד 14 לגבי אופן פעולתו במרמה בנוגע לכרטיסי האשראי

ד. "אין בן אדם שיכול להתחבא ממני בארץ גם אם תתחבא בתוך הר אני אביא אותך" ( עמ/17 שו/24)

ה. עמוד 18 שו 10 עד 34 - מאשר היכרות עם קרן וגישא ( המכונה מרק)

ו. "אני בשנייה מוריד לך את הכרטיס של האשראי לאפל פיי. אתה אפילו לא יודע כמה זה קל. באמא שלי" ( עמ/19 שו/28)

25. ככל שנוגע לטענה הנרמזת מדברי ב"כ שמדובר בדברי רהב ומידע שחשוף לכל אני סבור שאין בכך ממש. הפירוט הרב שמוסר המשיב מלמד על ידע של ממש, שעולה מדבריו, יושם היטב...

26. לגבי השאלה אם מדובר בחיזוק של ממש ליתר הראיות שבידי המאשימה או בהתרברבות חסרת משמעות יכריע המותב שידון בתיק העיקרי.

27. ככל שנוגע לטענת ב"כ שאין בדברים אלו משום הודאה באישום קונקרטי אשיב שעיון בתמלול מלמד לטעמי שהמשיב קושר את עצמו לאישום הראשון בו המתלוננת היא סימונה ביטון. ( ראה דבריו בעמ/21 שורה 30 ואילך).

28. ראיית הבסיס השנייה שיש להישען עליה היא עדות של גישא. היא מפורטת. מסבכת את המשיב במעשי מרמה. היא קונקרטית בנוגע לסעיף 2 באישום הראשון. עד זה מכיר את המשיב פרק זמן משמעותי ולכן גם ליכולת הזיהוי שלו, כאשר הוא מבחין במשיב בתמונות ובסרטונים , משקל ראייתי של ממש.

29. ראיית הבסיס השלישית היא עדותה של קרן שנכחה עם המשיב גם כן באישום ראשון בסעיף ה-2. היא מזהה את המשיב בסרטון ומזהה את עצמה.

30. טענתה של ב"כ המשיב לפיה עדה זו מנסה לגלגל מעצמה אחריות תמוהה מעט נוכח העובדה שעדה זו נעדרת כל עבר פלילי ולחובת המשיב 12 הרשעות קודמות בעבירות רבות וחמורות , ולחובתו מהשנים האחרונות הרשעות במספר רב של עבירות מרמה.

31. לא מצאתי כל פגם בעדויותיהם של גישא וקרן, שיש בו כדי להקרין על המשקל שיש לייחס להן בשלב זה. מהימנות העדים תיבחן בהליך העיקרי.

32. בטבלה המצורפת פירטתי בכל אישום ואישום בנוגע לשאלה האם קיים סרטון, או תמונה וכיצד הגיע התיעוד למשטרה( בעל העסק העביר לחברת האשראי תמונות או שמא היחידה החוקרת הורידה הסרטון מהעסק). בנוסף פירטתי האם זוהה המשיב בסרטון/ תמונה ועל ידי מי . כמו כן פירטתי אם ניתן להבחין בקעקוע הטבעתי על זרוע המשיב.

33. כל שורה בטבלה מתיחסת לאירוע באישום ובסוף השורה ציינתי את עוצמת הראיות.

34. לסיכום . כתב האישום מפרט ב-7 אישומים 10 עבירות שונות.

35. אני מוצא שלגבי עבירה אחת עוצמת הראיות- גבוהה מאוד. בשלוש עבירות- עוצמת הראיות גבוהה. ב-5 עבירות עוצמת הראיות נמוכה מאוד מהטעם שעולה כבר עתה קושי לגבי התמונות בהן זוהה המשיב. באחת העבירות מצאתי שעוצמת הראיות- נמוכה.

36. המשך הדיון , לעניין עילת המעצר יתקיים בהליך העיקרי.

ניתן היום, ז' כסלו תשפ"ה, 08 דצמבר 2024, במעמד הצדדים.