החלטה

בענינו של המשיב התקבל תסקיר שירות המבחן. מן התסקיר עולה כי המשיב מסר בדקיות שתן שנמצאו נקיות משרידי סם. לא נפתחו תיקים חדשים. המשיב מכבד את התנאים המגבילים ומשתתף באופן סדיר בקבוצה טיפולית, אם כי עדיין מביע עמדות נוקשות.

בחלוף כ- 5 חודשים מאת החלטת השחרור, ממליץ השירות על שינוי התנאים באופן שבו המשיב יהיה נתון בתנאי "מעצר אדם" בלבד.

ב"כ המשיב בהגינותו סבור כי מן הראוי להותיר את המשיב בתנאי מעצר בית לילי כאשר בשעות היום ינוע ללא כל פיקוח.

ב"כ המבקשת מתנגדת אף למתווה זה.

לאחר ששקלתי את טיעוני הצדדים, נחה דעתי כי אכן יש מקום להקלה בתנאי השחרור. אני מפנה לטעמים בגינם הוריתי מלכתחילה על שחרורו של המשיב בהחלטה מיום 25/01/17.

מונחת בפני המלצה מפורשת של שירות המבחן וצריך שיהיה טעם של ממש על מנת לסטות ממנה, אמנם בהצעתי לצדדים יש כדי לסטות מאותה המלצה לחומרה, אך לטעמי באופן מידתי. איני סבור כי יש להחמיר עם המשיב עד כדי דחיית כל בקשה להקלה בתנאים, בשים לב לחלוף הזמן ולכל שפירטתי גם בהחלטתי הקודמת.

סופו של דבר שהסנגור המלומד מסכים להכבדה מסויימת מעבר להמלצת שירות המבחן. יש להעריך עמדה הגונה זו ואיני רואה כל מקום להחמיר מעבר לדבר.

אשר על כן אני מורה כי החל מעתה ישהה המשיב בכתובת החלופה מידי יום במעצר בית לילי בין השעות 23:00 ועד 07:00 בבוקר שלמחרת בפיקוח מי ממפקחיו.