5. לשם הנוחות והבנת רצף הדברים, אוסיף כי בהחלטה מיום 22.11.17 ציינתי כי: " מצאתי מקרה זה על קו הגבול שלא מצריך תסקיר ולא דורש בחינת חלופה, באשר הוא מחייב מעצר עד תום ההליכים המשפטיים. הגם שכך ובשל מצוות המחוקק, כי לעולם עדיף חלופה למעצר על פני מעצר, במקרה המאפשר זאת, מצאתי להורות על הזמנת תסקיר כאמור.

...

שמעתי את המפקחים המוצעים. הנסיבות של התיק הזה ורמת האמון הדלה שאני נותנת במשיב לא מאפשרים לי לראות בהם כמפקחים שעשויים להוות פיקוח ראוי. בנוסף לזאת, הפסיקה על אודות סטיה מהמלצות של שירות מבחן ידועה, ולא מצאתי כל טעם או נימוק לסטיה מהמלצה שעולה בקנה אחד עם התרשמותי שלי."

6. ערר שהוגש על החלטה זאת נדחה, ואולם בשולי החלטת ערכאת הערעור מיום 5.12.17, ציין כבוד השופט א. לוי כי "בית משפט השלום מתבקש ליתן דחיפות לעניינו של העורר בהתחשב בכך שהוא מצוי במעצר ממשי".

7. ביום 9.1.18 הוגשה הבקשה שהיא נושא החלטה זאת ובה נטען כי טרם החלה שמיעת הראיות בתיק וכי התיק נקבע לשמיעת ראיות החל מחודש מרץ וזאת בשל הליכים מקדמיים שבין הצדדים, שטרם מוצו. נטען, כי בשים לב לתקופה הממושכת שבה משפטו של המבקש לא מתקדם ובשים לב לתקופה הצפויה לחלוף עד לסיום משפטו יש לבחון בשנית האפשרות לשחרורו של המבקש בכל תנאי ולמצער להורות על מעצרו של המבקש בפיקוח אלקטרוני בצירוף פיקוח אנושי.

8. המאשימה התנגדה לבקשה כשלטענתה לא התגלו עובדות חדשות, גם לא נסיבות חדשות וכן לא חלף זמן ניכר מעת מתן ההחלטה על מעצרו של המבקש; משכך, כך נטען, לא מתקיימת התשתית הנדרשת לצורך דיון בבקשה לעיון חוזר.

9. בין הצדדים טענות נוספות הקשורות לחומרי החקירה, האם יש בחומרי החקירה שבאת כוח המבקש עומדת על העברתם לידיה כדי לעכב את התקדמות ההליך העיקרי וכן מה היקף החומר שאינו מצוי בידי באת כוח המבקש ומעוכב אצל המשיבה. נילוות לטענות הללו טענות הדדיות הקשורות לשאלת האחריות ביחס לקצב העברת חומרי החקירה וחומרים נוספים בבקשה לפי סעיף 108 לחוק סדר הדין הפלילי. לא מצאתי להכריע בשאלות אלה משלא התגבשה תשתית לקביעה כי האשם רובץ כל כולו או רובו לפתחו של המבקש.

10. ביום 22.1.18 לאחר שמיעת טיעוני הצדדים בבקשה הוריתי על עריכת תסקיר נוסף, זאת למרות שהבקשה לעיון חוזר הוגשה בחלוף כחודש וחצי ממועד החלטת כבוד השופט א. לוי וניתן היה לסבור שהיא הקדימה את שעתה. ציינתי בהחלטתי להורות על עריכת תסקיר כי: "בדיון היום נסקר לפני התהליך שעוברים הצדדים במהלך ניהול ההליך העיקרי והובהר כי דיון הוכחות ראשון נקבע ליום 5.3.18 ודיון נוסף ליום 23.4.18. כמו כן טרם ניתן מענה לכתב האישום וישנם עניינים הקשורים לחומרי חקירה שטרם נפתרו. גם אם יסתבר שההליכים המקדמיים יסתיימו לפני ה- 5.3.18 וכי ינתן מענה לכתב האישום לפני מועד זה, כך שניתן יהיה לקיים את דיון ההוכחות הראשון במועדו, אין לומר כי עצם העובדה שעד כה טרם החלה שמיעת הראיות בתיק זה ושמיעת הראיות עתידה להתחיל רק מחודש מרץ - היא עובדה שאין לקחת אותה בחשבון."

כמו כן, ציינתי כי: "החלופה למעצר שהוצגה לפני אינה חלופה כי אם שקילת האפשרות להמיר את המעצר מאחורי סורג ובריח במעצר על דרך איזוק אלקטרוני. לאמור, הבקשה בגופה לוקחת בחשבון פרק הזמן הקצר שחלף ממועד המעצר והיא "מאופקת" בהסתפקותה בעתירה למעצר על דרך איזוק אלקטרוני וגם על זה ישנו משקל."

על כל זאת הוספתי בהחלטתי מיום 22.1.18 כי: "בטרם תתקבל כל החלטה, ומבלי שיהיה בכך כדי להביע עמדה סופית של בימ"ש בבקשה, אני מורה לשירות המבחן להשלים תסקירו ולהתיחס אף לאפשרות של מעצר על דרך איזוק אלקטרוני. ויובהר לשירות המבחן, כי ביהמ"ש אינו נוקט עמדה ומבקש את שירות המבחן ליתן המלצה כגורם מקצועי."

11. ביום 7.2.18 הוגש תסקיר משלים מטעם שירות המבחן ובו לצד המלצתו נסקרה חוות דעת שירות המבחן בראשונה ופרטי החלופה שהוצגה כעת לשירות המבחן: העתקת מקום המגורים של אשת המבקש לעיר טבריה לבית אם המבקש, כשלצד מעצר על דרך איזוק אלקטרוני ישמשו כמפקחים: האם, אשת המבקש וגיסת המבקש. השלוש נחקרו לפני כמפקחות בדיון שערכתי ביום 22.11.17.

שירות המבחן התרשם כי על אף הערכת הסיכון הגבוהה, מיקום החלופה המרוחק מאזור הקריות (הוא אזור מגורי נפגע העבירה), העתקת המגורים של אשת המבקש לבית אמו והעמדתו בפיקוח המפקחות המוצעות בצירוף איזוק אלקטרוני - יש בהם כדי להפחית הסיכון מצד המבקש. לפיכך, הומלץ להורות על מעצרו באיזוק אלקטרוני בתנאים אלה.

12. ביום 11.2.18 הודיעו הצדדים על הסכמה שביניהם להעלאת טיעוניהם בכתב ביחס לבקשה ולמתן החלטה על סמך טיעוניהם הכתובים. כך ביום 14.2.18 הגישו הצדדים את טיעוניהם הכתובים וביום 15.2.18 הגישו שוב טיעונים, בזה אחר זה, כטיעונים משלימים לטיעוניהם. לא מצאתי לחזור על טיעוני הצדדים שבעיקרם חזרו על העמדות שפרטתי בראשית החלטה זאת.

13. לגופו של עניין, שאלת הראיות לכאורה ושאלת עילות המעצר ועוצמתן נדונה בשתי ערכאות וההחלטות ברורות ומפורטות דיין. השאלה שעל בית המשפט לשאול, היא שאלה שבהווה, על בסיס הנסיבות שלפניו כיום, האם העברת מעצרו של המבקש מאחורי סורג ובריח למעצר בדרך של איזוק אלקטרוני תשנה את האיזון הנדרש בין האינטרס הציבורי המגולם בעילות המעצר לבין זכותו של המבקש לחירות.

14. המבקש עצור מחודש אוקטובר וטרם החלה שמיעת הראיות בתיק. היותו עצור לתקופה המגיעה לכדי כארבעה חודשים בעלת משמעות לא רק בהיותה מגבילת חירות אלא גם בהיותה כזו שעשויה למתן המסוכנות ולהוות בפני עצמה גורם נוסף מרתיע לבל יפר את האמון שינתן בו - אם יינתן בו. שירות המבחן, כגורם מקצועי, עשה מלאכתו נאמנה ובדק בדיקה מעמיקה את ההצעה שעל הפרק ומצא להמליץ עליה, זאת מבלי שביטל את התרשמותו הראשונית בדבר מסוכנותו של המבקש.

15. בהתחשב בחלוף הזמן ומתוך הבנה כי ההליך אינו עומד לפני סיום ואף טרם החלה שמיעת הראיות בו, סבורתני כי האיזון, שאינו בהכרח מאיין כליל את עילות המעצר, מצדיק העברת מעצרו של המבקש ממעצר מאחורי סורג ובריח למעצר על דרך איזוק אלקטרוני. לכתחילה לא פסלתי המפקחות שהוצעו ומשקל הכובד של החלטתי להורות על מעצרו של המבקש עד תום ההליכים המשפטיים נגדו היה על כתפיו - האם ניתן ליתן בו אמון. לעת הזאת, באיזון מכלול המרכיבים של המעצר על דרך האיזוק בצירוף תקופת שהייתו של המבקש במעצר ממשי, מצאתי כי האיזון המתבקש לא יופר ויש במעצר באיזוק אלקטרוני כדי להגשים את מטרת המעצר.

16. כמו בהחלטתי אז להורות על מעצר, גם כעת, נתתי משקל להמלצת שירות המבחן ואליה הצטרפו הנימוקים הנוספים שאותם פירטתי לעיל.

17. לאור האמור ולאחר שהיחידה לפיקוח אלקטרוני אישרה ייתכנות הפיקוח האלקטרוני, אני מורה על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים בפיקוח אלקטרוני וזאת בתנאים הבאים:

א. המבקש יהא במעצר באיזוק אלקטרוני, אצל הגב' שולה ביטון בכתובת: שיכון ד' רחוב שבטי ישראל 10 (על פי השילוט החדש). הכתובת הישנה היא הרב קוק 844/12 טבריה.

ב. למבקש יותקן איזוק אלקטרוני וזאת בהתאם לנוהלי היחידה לתיאום ופיקוח אלקטרוני בשב"ס.

ג. על המבקש יפקחו בכל עת אחת מהמפקחות הבאות: הגב' ביטון שולה ת.ז. 60492931, הגב' שרית אוחיון ת.ז. 301054342 והגב' שושי קריאף ת.ז. 39955349. המפקחות תתאמנה ביניהן הימצאות קבועה של לפחות אחת מהן עם המבקש, זאת במשך כל שעות היממה.

ד. נאסר על המבקש לצאת את הבית, למעט לצורך התייצבות בבית המשפט או אם בית המשפט התיר לו בהחלטה לעשות כן.

ה. באחריות המבקש ובאת כוחו לדווח מראש ליחידת הפיקוח האלקטרוני על כל יציאה מכתובת המעצר באיזוק אלקטרוני.

ו. יציאה כאמור, ממקום המעצר לשם הגעה לדיונים בבית המשפט בתיק זה ובתיק העיקרי, וכן כל יציאה ממעצר שתאושר על ידי בית המשפט, תהיה בלווי ופיקוח צמוד של אחת המפקחות.

ז. ניתן צו לעיכוב יציאת המבקש מהארץ. המצאתו תומצא למשטרת הגבולות בדואר. המצאתו לא תעכב את השחרור.

ח. נאסר על המבקש ליצור כל קשר, ישיר או עקיף, בכל דרך ואמצעי שהוא עם נפגע העבירה או מי מקרוביו.

ט. המשטרה תהיה רשאית לערוך ביקורות בכתובת המעצר, בכדי לוודא את תנאי המעצר באיזוק אלקטרוני.

י. להבטחת תנאי מעצרו באיזוק אלקטרוני כמפורט בהחלטה זו וכן להבטחת התייצבות המבקש לדיונים בתיק העיקרי, יחתום המבקש על התחייבות עצמית וימציא ערבות צד ג' של כל אחד מהמפקחים בסכום של 10,000 ש"ח כל אחת. כן יפקיד המבקש ערבון כספי בסך של 5,000 ₪.

18. עוד יובהר, יציאות למפגשים עם עורכת דינו או לצורך טיפול רפואי יופנו תחילה למאשימה ורק בהיעדר הסכמה תוגש בקשה לבית המשפט. כל בקשה המוגשת לבית המשפט תוגש בצירוף עמדת המאשימה, ואם לא תצורף התגובה -תצוין הסיבה לכך.

החלטתי נתנה בהעדר צדדים ומשום כך היא מעוכבת לארבעים ושמונה שעות משעת המצאתה למשיבה. המשיבה תודיע לבית המשפט בתוך 24 שעות ממועד המצאת ההחלטה על עמדתה ביחס לזכותה לערור על החלטה זאת.

ניתנה היום, ה' אדר תשע"ח, 20 פברואר 2018, בהעדר הצדדים.