לפני בקשה לעיון חוזר בתנאי מעצר הבית בו נתון המשיב, בהתאם לאמור בסעיף 52 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה- מעצרים), תשנ"ו- 1996 (להלן: חוק המעצרים).

הרקע העובדתי וטענות הצדדים

1.  ביום 27.10.25 הוגש נגד המשיב כתב אישום בגין העסקה והסעה של תושב זר, עבירות לפי סעיפים 12ב2(2) וכן ס' 12א(ג)(1) לחוק הכניסה לישראל, תשי"ב- 1952.

2.  על פי עובדות כתב האישום, הואשם המשיב כי העסיק והסיע שוהה בלתי חוקי במטע זיתים, בעבודות מסיק.

3.  ביום 28.10.25 לאחר דיון לגופו של עניין, קבעתי כי המשיב ישוחרר למעצר בית, בפיקוח מפקחים שאושרו.

4.  ביום 5.11.25 הוגשה בקשה לעיון חוזר בתנאי מעצר הבית של המשיב, המבקש לפתוח חלון יומי בשעות 9.00-11.00 וכן בין השעות 14.00-16.00 וזאת לצורך קבלת טיפולים רפואיים. לטענתו, אין מדובר בשינוי נסיבות, אולם בשל מצבו הרפואי והצפי להתמשכות ההליכים, יש להקל בתנאי מעצר הבית.

5.  בהחלטתי מאותו היום קבעתי כי הבקשה תידון לאחר שהמבקש יצרף את עמדת המשיבה.

6.  ביום 6.11.25 הוגשה עמדת המשיבה, המתנגדת לבקשה, שכן לא חלף זמן ניכר או השתנו הנסיבות מאז ניתנה ההחלטה על שחרור למעצר בית מלא.

דיון

7.  בהתאם לאמור בס' 52 לחוק המעצרים, ביהמ"ש יכול לעיין מחדש בתנאי המעצר של משוחרר בערובה, אם חלף זמן ניכר מאז ההחלטה הקודמת, או השתנו הנסיבות או נתגלו עובדות חדשות.

8.  בעניננו, לא הוצגו כל נסיבות חדשות המצדיקות עיון מחדש בהחלטה. מצבו הרפואי של המשיב היה ידוע בעת הדיון והוא אף נלקח בחשבון כאחת הנסיבות שהיטו את הכף לטובת שחרורו בתנאים מגבילים (עמ' 8, שורה 26).

9.  לא למותר לציין את המובן מאליו- כי מאז ניתנה החלטתי המקורית חלף שבוע בלבד ועד שהוגשה הבקשה דנן. אין חולק כי לא מדובר בפרק זמן "ניכר" כלל.

10.  המשיבה אף מציינת בתגובתה, כי ככל שתוגש בקשה נקודתית לעניין בדיקות רפואיות, היא תשקול אותה פרטנית. גם מסיבה זו, אין מקום לפתיחת חלונות יומיים, בני 4 שעות סה"כ, לצורך טיפולים רפואיים. מדובר בבקשה שאינה מידתית.

11.  לאור האמור, לא מצאתי כי התקיימו אף אחד מהתנאים המנויים בסעיף 52(א) לחוק ואני דוחה את הבקשה, אף ללא צורך בקיום דיון.

ראו בעניין זה : בש"פ 3258/96 פלוני נ' מדינת ישראל (15.5.96)  וכן בש"פ 5734/18 עאיד שטארה נגד מדינת ישראל (1.8.18).

במיוחד מצאתי לנכון להפנות לדברי כב' השופט מינץ בבש"פ 8264/18 ‏ פלוני נ' מדינת ישראל (27.11.2018):

"ובשולי הדברים, באשר לטענות העורר כי בית המשפט לא היה רשאי לדחות את בקשתו לעיון חוזר "בפתקית" ללא קיום דיון. סעיף 52(א) לחוק קובע כי עצור רשאי לפנות לבית המשפט בבקשה לעיון חוזר בעניין הנוגע למעצרו "אם נתגלו עובדות חדשות, נשתנו נסיבות או עבר זמן ניכר מעת מתן ההחלטה". אכן, צודק בא-כוח העורר כי סעיף 57 לחוק קובע כי יש לקיים דיון בבקשתו של נאשם לעיון חוזר בנוכחותו. אלא שבענייננו, אף אחד מהתנאים האמורים בסעיף 52(א) לחוק לא התקיים. העורר לא הצביע על קיומן של עובדות חדשות או של שינוי נסיבות. אף ברי כי 20 ימים אינם "זמן ניכר מעת מתן ההחלטה" המאפשר הגשת בקשה לעיון חוזר. במקרה שכזה, לא נפל פגם בהחלטת בית המשפט לדחות את הבקשה על הסף מבלי לקיים דיון בה (וראו: בש"פ 2586/13 אלרואי נ' מדינת ישראל (24.4.2013)). " (ההדגשה שלי, ע.ה.).

12. לסיכום, הבקשה נדחית.

המזכירות תמציא את ההחלטה לצדדים.

זכות ערר כחוק.

ניתנה היום, י"ח חשוון תשפ"ו, 09 נובמבר 2025, בהעדר הצדדים.