לפי שב"ס, פתוחה בפני המבקש הדרך להגיש בקשה לביקור פתוח שיתקיים בין כותלי בית הסוהר, בצירוף המסמכים הדרושים, וככל שהבקשה תאושר, בכפוף לנהלי שב"ס, יהא בכך לקיים את האיזון הראוי והמתחייב נוכח נסיבותיו הפרטניות של המבקש.

6. כפי שנפסק, בהיות נאשם עצור עד תום ההליכים חופשה מהמעצר אינה עולה בקנה אחד עם המעצר ועם תכליתו. ככלל, אין זה סביר שאדם יהיה משוחרר לחופשה אם נקבע על ידי בית המשפט שנשקפת ממנו מסוכנות המחייבת את מעצרו עד לתום ההליכים (בש"פ 5874/02 אטיה נגד מדינת ישראל, פ"ד נו(5) 865 (2002); עניין קורובקוב הנ"ל).

7. בעניין קורובקוב, נפסק כי עצור המעוניין להשתתף באירוע משפחתי אינו יכול לצפות, ברגיל, לקבל חופשה לצורך כך והוא אמור לפנות בבקשה לאשר לו יציאה בליווי לאירוע, בתנאים ובמגבלות הקבועים בפקודת יציאה באבטחה. יחד עם זאת, אין מדובר בכלל מוחלט, והוא כפוף לחריגים. החריגים הם אותם מקרים יוצאי הדופן בהם יתאפשר לעצור לצאת לחופשה ללא ליווי.

8. כפי שעולה מהתסקירים שהוגשו בעניין המבקש וההחלטות בעניינו, לרבות החלטת בית המשפט העליון להאריך את מעצרו, המסוכנות הנשקפת מהמבקש גבוהה.

לפי תסקיר שירות המבחן שהוגש ביום 5.9.18 קיים סיכון משמעותי להישנות עבירות פליליות מצד המבקש, זאת בהינתן "יכולתו להתנהל תוך הסתרה ותחכום לאורך תקופה ארוכה" מול משפחתו, כמו גם "קשרים ומחויבות לגורמים שוליים". על פי התסקיר שהוגש ביום 6.1.19, המבקש ביטא יכולת ראשונית להתבוננות על התנהלותו והחל בהליך טיפולי, אולם הפיק מכך תועלת חלקית בלבד. הוא מקיים קשרים עם עצורים אחרים אשר טיבם אינו ברור דיו ולאור אלה, לא שלל שירות המבחן סיכון להמשך התנהגות פלילית.

שירות המבחן המליץ, אמנם, במסגרת אותו תסקיר, לשחרר את המבקש לחלופת מעצר בבית הורי אשתו, בפיקוחם ובפיקוח אלקטרוני, לצד איסור שימוש באמצעי תקשורת אלקטרוניים וטלפונים אולם המלצת שירות המבחן לא התקבלה והמבקש נעצר עד לתום ההליכים נגדו.

9. ביום 18.2.19 האריך בית המשפט העליון את מעצרו של המבקש ב- 90 יום לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה-מעצרים), התשנ"ו-1996 לאחר שנקבע כי נקודת האיזון נוטה באופן חד משמעי להארכת מעצרו. בהחלטה התייחס בית המשפט העליון לעבירות המיוחסות למבקש ולכך שעניינו נופל ברף הגבוה של עבירות מסוג זה לאור סוג הסם, הכמות הגדולה בה מדובר והשווי הכספי הגבוה של הסם שהוברח (בש"פ 1008/19 מדינת ישראל נ' לוזון (18.2.2019)).

10. ביום 11.3.19 הגיש המבקש בקשה להתיר לו חלון יציאה בן מספר שעות על מנת להשתתף באזכרת אמו, אולם חזר בו לאור הערות בית המשפט (החלטה מיום 12.3.19).

ביום 2.7.19 הוגשה בקשה לעיון חוזר בהחלטה על מעצרו של המבקש עד לתום ההליכים לאור שינוי ראייתי, התחדשות פסיקה, חלוף הזמן והצורך בבדיקה מתמדת של אפשרות חלופת מעצר. הבקשה נדחתה (החלטה מיום 24.7.19).

11. לאור המסוכנות של המבקש ורשימת המסוכסכים, ועל רקע ההחלטות שניתנו בעניינו עד כה, אין מקום לשחרר את המבקש, ולו למספר שעות, אלא בליווי שב"ס.

לפי נהלי שב"ס, הגורם המוסמך רשאי לאשר הוצאת אסיר באבטחה למטרת ביקור לרגל הולדת בנו או בתו של האסיר, ובלבד שביקור כאמור לא יתקיים במקום ציבורי.

בתגובת שב"ס יש התייחסות לאפשרות לצאת לביקור בליווי שב"ס בבית החולים איכילוב. אין התייחסות לאפשרות לצאת לביקור בבית.

12. מהבקשה לא ברור האם המבקש מעוניין ביציאה בליווי שב"ס.

13. אם יודיע המבקש כי הוא מעוניין בביקור בליווי שב"ס, יגיש שב"ס תגובה משלימה אשר תתייחס לאפשרות זו, ותינתן החלטה משלימה.

ניתנה היום, ה' אב תשע"ט, 06 אוגוסט 2019, במעמד ב"כ המבקש, ב"כ המשיבה ובהיעדר המבקש, אשר שוחרר על פי בקשתו מהתייצבות לדיון.