4. ביום 20.6.25 כאמור הגיש המשיב בקשה לעיון חוזר, בה התבקש להקל בתנאיו המגבילים כך שהמשיב ישהה במעצר בית לילי בלבד. לטענת ב"כ המשיב מדובר בצעיר, ללא עבר פלילי, השוהה בתנאים מגבילים מזה 11 חודשים מתוכם כ-7 חודשים במעצר בפיקוח אלקטרוני ובהמשך כ-4 חודשים במעצר בית, כאשר המשיב יוצא לעבודה ברוב שעות היום, ללא כל הפרה של התנאים המגבילים. בנוסף נטען כי ביום 17.3.25 הודה המשיב בכתב אישום מתוקן במסגרת הסדר טיעון ודיון טיעונים לעונש בעניינו נדחה ליום 29.9.25. עוד נטען כי מעסיקו של המשיב נדרש לצאת לסידורים במהלך יום העבודה, על כן הוא מתקשה לשהות לצד המשיב. בנסיבות אלה, לאור חלוף הזמן והיעדר הפרות, התבקש בית המשפט לתת אמון במשיב ולהורות על צמצום התנאים המגבילים.

טיעוני המבקשת

5. המדינה הביעה התנגדותה לבקשה בטענה כי המשיב הודה והורשע בעבירה של החזקת נשק ומשכך לא עומדת לו עוד חזקת החפות, והפוטנציאל למסוכנות עודנו מתקיים. עוד נטען כי תסקיר שירות המבחן האחרון אומנם ציין כי יציאתו של המשיב למסגרת תעסוקתית עשויה להפחית עוד את הסיכון במצבו, אך לא נאמר כי המסוכנות הנשקפת מהמשיב הינה נמוכה.

השתלשלות הבקשה

6. ביום 25.6.25 לאחר ששמעתי את טיעוני הצדדים, סברתי כי טרם קבלת החלטה סופית, נכון יהיה לקבל תסקיר משלים אשר יתייחס לבקשת המשיב ולמידת המסוכנות שלו בעיתוי הנוכחי, בהתאם לכך הורתי כי תסקיר משלים יוגש עד ליום 3.7.25.

7. בהמשך ביום 1.7.25 הגיש שירות המבחן בקשה לדחות את המועד להגשת התסקיר המשלים לתאריך 7.8.25 ואילך. בהחלטה מיום 3.7.25 נעתרתי לבקשה וקבעתי את הדיון בתסקיר ליום 7.8.25.

8. ביום 6.7.25 הגיש המשיב בקשה לקצר את פרק הזמן שניתן לשירות המבחן לצורך הגשת תסקיר משלים, או לחלופין ליתן החלטה על סמך הנתונים הקיימים, ללא עמדתו העדכנית של שירות המבחן.

דיון והכרעה

9. לאחר שעיינתי בטיעוני הצדדים אשר הוגשו בכתב לבית המשפט, אני סבור כי דין הבקשה להתקבל באופן חלקי.

10. סעיף 52 לחוק המעצרים מגביל את האפשרות לפנות בבקשה לעיון חוזר למצבים בהם "נתגלו עובדות חדשות, נשתנו נסיבות או עבר זמן ניכר מעת מתן ההחלטה".

11. בענייננו, חלפו כחמישה חודשים מאז ניתנה ההחלטה בדבר הסרת האיזוק האלקטרוני ואישור יציאתו של המשיב לעבודה. במהלך תקופה זו לא נרשמו לחובת המשיב הפרות כלשהן כשתסקירי שירות המבחן שהוגשו בעניינו היו חיוביים ואף בתסקיר האחרון שירות המבחן העריך כי חלה הפחתה בסיכון הנשקף ממנו, תוך שציין כי יציאתו של המשיב למסגרת תעסוקתית עשויה להביא להפחתה נוספת בסיכון.

12. בצד האמור, אין להתעלם מהעובדה כי המשיב הודה והורשע בעבירה חמורה של נשיאת נשק ותחמושת, המקימה חזקת מסוכנות ברורה וכי חזקת החפות איננה עומדת עוד לזכותו. בנסיבות אלה, ובהיעדר תסקיר עדכני שיאמוד את מידת המסוכנות הנשקפת מהמשיב בעיתוי הנוכחי, לא ניתן לומר כי התגבשה בידי בית המשפט תמונה מלאה המאפשרת הקלה משמעותית בדמות של הותרת המשיב מעצר בית לילי בלבד.

13. יחד עם זאת, נוכח הקושי שעלה מצד המעסיק לפקח על המשיב באופן צמוד לאורך כל שעות העבודה, בשים לב לתקופה הבלתי מבוטלת בה מועסק המשיב במקום ללא הפרות, על מנת להקל על המעסיק מחד גיסא ולשמור על המשך העסקתו של המשיב במקום מאידך גיסא, ניתן להורות בשלב זה הסרת הפיקוח הצמוד בשעות העבודה. לאחר קבלת התסקיר המשלים, ככל שתוגש בקשה מתאימה, ניתן יהיה לשוב ולבחון את התנאים המגבילים בהם מצוי המשיב.

14. לפיכך אני לכך אני מורה על שינוי תנאי מעצרו של המשיב באופן הבא:

א. המשיב ישהה במעצר בית מלא בבית אביו.

ב. המשיב יוכל לצאת בימים א' - ה' בין השעות 07:00 ועד 18:00 לעבודה באתר בניה בו הוא עובד כיום בעיר פתח תקוה, המשיב יגיע למקום העבודה ויחזור ממנו למקום מעצר הבית בפיקוח אחד ממפקחיו. בעת שהמשיב נמצא במקום העבודה, לצורך עבודתו, הוא יוכל להישאר לא פיקוח.

ג. כל יתר תנאי שחרורו של המשיב יוותרו על כנם.

15. הדיון הקבוע ליום 7.8.25 מבוטל.

ניתנה היום, י"א תמוז תשפ"ה, 07 יולי 2025, בהעדר הצדדים.