4. הוגש תסקיר משלים ממנו עולה כי שירות המבחן קיים שיחת טלפון עם שתיים מתוך המתלוננות ועם המתלונן. שני בני הזוג תיארו את הקורות אותן מאז הגשת התלונה ועד היום, והלחצים המופעלים עליהם גם לאחר הגעתו של המשיב ארצה ומעצרו. גם המתלוננת הנוספת הביעה חשש רב מפני המשיב, תיארה את שאירע במהלך העימות עמו וניכר כי שלושת המתלוננים עמם שוחח שירות המבחן מצויים במצוקה ממשית לנוכח המעשים שעליהם התלוננו ולנוכח התייחסותם של הקהילה והקרובים אליהם להחלטתם להגיש תלונה על המעשה.

5. שירות המבחן הבהיר עוד בתסקיר כי דבריו של המשיב אליהם התייחס בתסקיר הקודם לפיהן הוא מבקש להישאר במעצר, לא היוו שיקול עבור שירות המבחן כאשר נבחנה האפשרות לשחררו. השיקולים שנשקלו היו הקושי של המשיב לקבל סמכות חיצונית וגבולות, היותו מרוכז בעצמו ובסיפוק צרכיו והיותו אדם כריזמטי בעל יכולת גדולה להשפיע על סביבתו ולנצלה לצרכיו. שירות המבחן סבר כי משעה שקיימת רמת סיכון גבוהה להפרת התנאים המגבילים ולשיבוש מהלכי משפט וגם לנוכח מצבו הבריאותי וגילו של המשיב, אין מקום לבוא בהמלצה על שחרורו ואף לא על מעצרו בפיקוח אלקטרוני.

6. הצדדים טענו בפניי באריכות היום וחזרו על דברים שנאמרו בדיונים קודמים ואף זכו להתייחסות בהחלטות הערכאות השונות שדנו בעניינו של המשיב ועל כן לא אחזור על הדברים.

7. שלוש עילות מעצר קיימות בעניינו של המשיב.

8. אשר למסוכנות, משעה שמדובר בעבירות מין שבוצעו בקטינה וכן מספר עבירות שנעברו כלפי מתלוננות שנמנו על קהל החסידים של המשיב, תוך ניצול רום מעמדו כמנהיג הקהילה שגם כיום רואה בו מנהיג נערץ וכן בעבירות אלימות שתכליתן מניעת ושיבוש חשיפת אותם מעשים, אני סבורה כי קיימת מסוכנות שאינה נמוכה אף אם עבירות המין על פי טיבן אינן מגיעות כדי הרף הגבוה ביותר של עבירות מסוג זה. יש לומר ביחס לעבירות האלימות, כי אין מקום להשוות בין חסידים שמילאו לכאורה את הוראת רבה ונהגו באלימות לבין אותו מנהיג רב השפעה, אשר הזמין לכאורה את אותם מעשים.

9. חשש לשיבוש הליכי המשפט קיים אף הוא בעניינו של המשיב, ועולה מתוך הדברים המיוחסים למשיב באישום החמישי, אשר הוא ביטוי ממשי לאותו חשש. חשש זה עולה אף מתוך הדברים שאמרו מתלוננים לשירות המבחן.

10. עילת מעצר בעלת עצמה גבוהה ביותר בעניינו של המשיב היא החשש להימלטות מהדין. בענין זה נקבעו קביעות עובדתיות על ידי בית המשפט המחוזי מרכז וכן על ידי בית המשפט המחוזי בירושלים, אשר מובן שהן מחייבות את בית משפט זה. כך למשל נקבע בסעיף 17 להחלטתו של השופט דראל כי הגם שהמשיב עזב את ישראל כדין, הוא עשה כן בידיעה כי מתנהלת בעניינו חקירה. בפסקה הראשונה לעמוד 6 להחלטת השופטת ברנט, נקבע כי הדרכון שבו השתמש המשיב מחוף השנהב, הוא דרכון מזויף.

11. כב' השופטת ברנט פירטה בהחלטתה את השתלשלות העניינים לאחר עזיבתו של המשיב את הארץ וחזרתו כעבור מספר שנים. מובן כי לנוכח השתלשלות זו טענה כי חלוף הזמן הקהה את המסוכנות הנשקפת מהמשיב אינה יכולה להישמע.

12. פסיקת בית המשפט העליון קובעת מבחן דו שלבי בנוגע לחלופת מעצר. ראשית יש לבחון האם ניתן ליתן אמון במשיב שיקיים תנאי שחרור אם יוטלו עליו, ובכלל זה המשך התייצבות להליכים המתנהלים נגדו והימנעות מלשבש הליכי משפט ולנסות להשפיע על עדים. וככל שהתשובה לשאלה הראשונה תהיה בחיוב, יש לבחון אם חלופת מעצר המוצעת מהווה מענה הולם לתכלית המעצר. ראו: בש"פ 8389/15 אבו כטר נ' מדינת ישראל.

13. אשר לשלב הראשון של הבחינה, עולה קושי משמעותי מתוך תסקירי שירות המבחן המתארים את המשיב כמי שהתקשה להסתגל ולעמוד בתנאים מגבילים, כאדם שאינו מקבל גבולות חיצוניים וסמכות חיצונית מרוכז בעצמו ורואה בסביבתו כאובייקט שאמור לספק את צרכיו.

14. דומה שאין חולק על פועלו של המשיב לאורך חייו כמי שאיגד והנהיג סביבו קהילה גדולה. ספק אם המשיב יכול היה להגיע למעמד זה אלמלא נהג במהלך השנים בדרך מיטיבה ורבת חסד כלפי הזולת, תוך סיוע לחלשים, והדברים עולים אף מתוך המכתב שכתבה בתו לקצינת המבחן. אינני סבורה כי תיאור זה אינו יכול להתיישב עם התרשמות של שירות המבחן מהמשיב כמי שמרוכז בעצמו.

15. שירות המבחן מתאר את המשיב כאדם כריזמטי, בעל יכולות ביטוי והשפעה גבוהות, היכול להשפיע השפעה רבה על כל ערב מקרב מאמיניו וגם על מי שאין לו עמו היכרות מוקדמת. שירות המבחן סבור כי ההליכים המשפטיים אינם מהווים עבור המשיב גורם מרתיע וסבור כי המשיב התקשה לעמוד בתנאים מגבילים, וכי עשוי להמשיך ולנ ג דרך פוגעת ונצלנית. בנסיבות אלה, על פי פסיקת בית המשפט העליון, הגם שהמלצת שירות המבחן היא בבחינת המלצה בלבד ובית המשפט אינו מחויב לאמצה, הרי שסטייה מהמלצה שלילית תיעשה רק באופן חריג ומטעמים כבדי משקל (ראו: בש"פ 660/15 מדינת ישראל נ' פלוני, בש"פ 4794/12 מדינת ישראל נ' פלוני).

16. נטען כי מצבו הרפואי של המשיב וגילו, כ - 79 שנים, יש בהם כדי להוות נסיבות המצדיקות דחיית המלצת שירות המבחן. אציין כי המסמכים הרפואיים שהוצגו לי מלמדים כי המשיב סבל מבעיות רפואיות לא פשוטות כבר בשנת 2012. בעיות אלה לא מנעו מהמשיב לנהוג כפי שנהג עת נמלט מאימת הדין ועבר בין מדינות שונות לאחר שעזב את ישראל, תוך כדי הפרת צווים שיפוטיים והותרת ערבויות כספיות נכבדות ביותר מאחור. משכך, לא סברתי כי נסיבות אלה יכולות להוות הצדקה לדחיית המלצת שירות המבחן.

17. משנמצא לנוכח התנהגותו של המשיב עד כה כי לא ניתן לתת בו אמון שיקיים תנאי שחרור אם יוטלו עליו, הרי שהעובדה שמדובר במפקחים שהם אנשים שלא ניתן להטיל בהם רבב, בעלי מעמד חברתי ומקצועי, ללא עבר פלילי, אין בה כדי להוביל למסקנה כי יש לשחרר את המשיב לחלופת מעצר, מה גם ששירות המבחן עצמו סבר כי מפקחים אלה לא יוכלו להציב למשיב גבולות ולסייע לו לקיים את תנאי השחרור.

18. גם מעצר בפיקוח אלקטרוני דורש מידה מסוימת של אמון שניתן לתת במשיב. אמון זה לא קיים לנוכח התנהלות המשיב עד כה.

19. כאן המקום להזכיר את התייחסותם של המתלוננים כפי שבאה לביטוי בתסקיר המעצר. פסיקת בית המשפט העליון הכירה בשיקול שעניינו חשש כי שחרור נאשם בעבירות מין לחלופת מעצר ירע את מצבן של המתלוננות (בש"פ 3148/10 קבסה נ' מדינת ישראל, בש"פ 3094/10 פלוני נ' מדינת ישראל). שיקול זה מתקיים גם בענייננו. גם אם משקלו אינו מרכזי, לא ניתן להתעלם ממנו. העובדה כי המתלוננים הוטרדו גם כאשר המשיב מצוי במעצר, אין משמעותה כי שחרור המשיב לחלופת מעצר, יהיה בו כדי למנוע הטלת אימה על המתלוננים.

20. לנוכח האמור לעיל, מצאתי להורות על מעצר המשיב עד תום ההליכים.

21. שלטונות בית המעצר יתנו דעתם למצבו הרפואי של המשיב וחזקה כי יקבל טיפול רפואי בהתאם.

22. אני מוצאת לנכון להזכיר, כי קיים איסור פרסום כל פרט שנוגע למתלוננים בתיק וכן אוסרת פרסום כל התייחסות של המתלוננים כפי שעלתה מתוך תסקיר המעצר והוזכרה בדיון על ידי ב"כ הצדדים או בהחלטה.

23. זכות ערר כחוק.

ניתנה והודעה היום י"ד אב תשע"ו, 18/08/2016במעמד הנוכחים.