5. ניתנה הדעת לטענות הסנגור הנכבד אך דומני שדינן לדחייה. על הפרק משיב, שלא זו בלבד שהיה לו חלק בפרשה, אלא שהיה הוא ראש וראשון לקשר העברייני, על כל המשתמע מכך. ביטוי נרחב לתמונה הכוללת ניתן בהחלטותיו הקודמות של בית משפט זה.

6. לאחר סדרה של דיונים, תסקירים, והחלטות נקבע שנקודת האיזון הינה במעצר בית בפיקוח אלקטרוני ותחת ערבויות נוספות, ועצם האפשרות לצאת לתפילות בנסיבות אלה, גם היא כבר בגבול שורת הדין לטובתו.

7. הטיעון המרכזי היה גלום, כאמור, בהנחה שיימשך המשפט זמן רב. הנחה זו, לדידי, אכן סבירה וצפויה. ואולם, נקודה זו נלקחה כבר בחשבון בעצם ההחלטה לאשר מעצר בית. פעם אחר פעם ניתן בהחלטות בית המשפט ביטוי לתחושת אי הנוחות מהמאמץ "למחזר" טענה זו שוב ושוב. הייתה טענה זו מבין שיקוליו העיקריים של בית המשפט העליון לאשר מעצר בית. והנה, לאחר שניתן לטענה זו מלוא המשקל ואושר מעצר הבית, שבה טענה זו לשולחן בית המשפט במגמה לרכך עוד את תנאי מעצר הבית, ולמעשה, להוביל להחלטה שמשמעותה כמעט ביטול מעצר הבית. שהרי, אם, למשל, יאושר למשיב לעבוד כנהג, וכך ביקש, נמצאנו, בפועל, נוטשים לחלוטין את מעצר הבית ואת הפיקוח האלקטרוני, המהווה, כאמור, את הנקודה שנבחרה כנקודת האיזון ההולמת. וכל זאת בחלוף תקופה בת כחצי שנה מאז אושר מעצר הבית ואין זאת תקופה קיצונית באורכה בשים לב להליך ולנסיבות הכוללות [השווה - בש"פ 1243/16 בויארת נ' מדינת ישראל]. ורק לאחרונה, דחה בית המשפט העליון ערר שהוגש במסגרת בקשת הנאשם ל'התאוררות', תוך שנקבע כי:

הליך בקשה לעיון חוזר לא נועד לשמש מסלול לערעור מחודש על החלטת המעצר.. הליך זה מוגבל למקרים בהם 'נתגלו עובדות חדשות, נשתנו נסיבות או עבר זמן ניכר מעת מתן ההחלטה' (סעיף 52 (א) לחוק המעצרים. אכן, בענייננו חלפה בינתיים תקופה של קרוב לשישה חודשים מאז ההחלטה המקורית, אלא שבתקופה זו לא 'נתגלו עובדות חדשות' ולא 'נשתנו נסיבות' כלשון החוק, וגם לא נטען כי חל שינוי בתשתית הראייתית, וממילא לא הונחה כל תשתית עניינית לעיון מחדש. במקרה דנן, ההחלטה לעצור את העורר בתנאי פיקוח אלקטרוני, להבדיל ממעצר מאחורי סורג ובריח, אינה מובנת מאליה כלל ועיקר. זאת, בהתחשב בחומרת העבירות... ברוח זו גם נפסק כי מעצר בפיקוח אלקטרוני אינו מתיישב עם היתר לצאת לעבודה...וכי אף שקיימת סמכות לפתיחת חלון פיקוח לצורכי עבודה כאמור, יש להפעילה במשורה ורק במקרים יוצאי דופן... במקרה דנן, מדובר במכלול נסיבות אשר, כמצוין כבר לעיל, הצדיק אך בקושי רב הימנעות ממעצרו של העורר מאחורי סורג ובריח [בש"פ 77/17 פלוני נ' מדינת ישראל, 11.1.2017].

8. ולאחר כל זאת, ולטעמי, למעלה מן הצורך, אין לי אלא לשוב ולהזכיר שיקולים שקיבלו כבר ביטוי בהחלטות קודמות בעניינו של המשיב בדבר החשש לשיבוש ההליכים, החשש להימלטות מאימת הדין אשר, בשים לב לחומרת כתב האישום המיוחס לו וחלקו המרכזי בפרשה הינו רב, ואת הערכת שירות המבחן למרכיב המניפולטיבי באישיותו של המשיב.

9. סוף דבר, הבקשה נדחית.

ניתנה היום, כ"ח טבת תשע"ז, 26 ינואר 2017, בהעדר הצדדים.