7. שמעתי את טיעוני הצדדים ונתתי דעתי למכלול הנסיבות. אכן, כתב האישום מתאר מעשים חמורים שביצע המבקש לכאורה, אך כאשר קוראים את החלטת בית המשפט בקשר לקיומן של ראיות לכאורה, מתברר כי התמונה מורכבת יותר. אמנם, בהחלטתו מיום 12.11.2024 קבע בית המשפט את קיומן של ראיות לכאורה, אך העיר באריכות כי כתב האישום מתאר את האירועים בצורה חלקית. בית המשפט לא דחה את טענת המבקש כי הגעתו לזירת האירוע ופעולותיו במהלך האירוע נבעו מתחושת סכנה שחש לאחר שראה התקהלות סביב אחיו ומהבנתו כי המעורבים תוקפים את האח. קביעות אלה מקהות במידה לא מעטה את החומרה הנלמדת מהמעשים כפי שהם מתוארים בכתב האישום, והמסקנה הנובעת מהן היא שתמונת המסוכנות אף היא מורכבת וצריכה להיות מותאמת לנסיבותיו הייחודיות של האירוע.

8. נכונה לעניין גם הערת בא כוח המבקש, שקיבלה גם היא ביטוי בהחלטת בית המשפט, כי אחיו של המבקש שהיה עמו באירוע, ואשר חלקו באירוע לא נופל בצורה משמעותית מזה של המבקש, כלל לא הועמד לדין, שוחרר ללא תנאים וחזר לשירות בצבא. המבקש נמנע, אז ועתה, מלבסס את טיעונו על הפער באכיפה ביחס לאחיו, וזאת מטעמים מובנים, אך לטעמי התחשבות בעקרון השוויון בין נאשמים בפני הדין מצדיקה התחשבות במבקש והיא מטה את הכף לטובת הקלה בתנאי השחרור (ראה בש"פ 5179/14 כהן נ' מדינת ישראל (27.8.2014); בש"פ 3520/21 מדינת ישראל נ' פלח (23.5.2021)).

9. המבקש מצוי במעצר בית מלא, הרחק מביתו, תקופה של למעלה משמונה חודשים, שבמהלכם לא נטענה טענה להפרת תנאים. אני מוצא להתחשב בכך שתקופת מעצר הבית היתה קשה עבור המבקש. משך הזמן בו שוהה המבקש במעצר בית, על רקע העבירה המיוחסת לו, בנסיבות הביצוע בתוארו בהחלטת כב' השופטת גרינבאום, נסיבותיו האישיות של המבקש כפי שתוארו על ידו בדיון, והצפי להימשכות ההליך בעניינו - כל אלה תורמים לשינוי האיזון באופן שמשקלה של זכות המבקש לחירות מטה בשלב זה לכיוון הקלה בתנאי המעצר.

10. איני סבור כי בשלב זה ניתן להורות על ביטול התנאים לחלוטין, והאיזון יימצא בהוראה כי המשיב יימצא במעצר בית לילי בלבד, בכתובת מעלה הזיתים 2/2 ירושלים, בפיקוח אמו שכבר אושרה כמפקחת. ניתן יהיה להוסיף מפקחים בהגשת בקשה לבית המשפט ולמבקשת.

ניתנה היום, כ"א תמוז תשפ"ה, 17 יולי 2025, בהעדר הצדדים.