מת (חיפה) 7992-04-25 – מדינת ישראל נ' מוחמד סואעד (עציר)
מ"ת (חיפה) 7992-04-25 - מדינת ישראל ע"י נ' מוחמד סואעד ע"ישלום חיפה מ"ת (חיפה) 7992-04-25 מדינת ישראל ע"י ב"כ פרקליטות מחוז חיפה-פלילי נ ג ד מוחמד סואעד (עציר) ע"י ב"כ עו"ד חאלד מחאג'נה ורסלאן מחאג'נה בית משפט השלום בחיפה [20.04.2025] כבוד השופט בוריס שרמן החלטה
1. המשיב, צעיר כבן 23 נטול הרשעות קודמות, עומד לדין בגין ביצוע 9 עבירות של גילוי הזדהות עם ארגון טרור, לפי סעיף 24(א)(1) לחוק המאבק בטרור, תשע"ו-2016 (להלן: "חוק המאבק בטרור") ו-8 עבירות של הסתה לטרור, לפי סעיף 24(ב)(2) לחוק המאבק בטרור.
2. לפי עובדות כתב האישום, בעת הרלבנטית החזיק המשיב בחשבון טיקטוק. לחשבון היו 1,348 עוקבים והיו בו כ-262,600 לייקים. נטען, כי המשיב פרסם בחשבונו פרסומים המביעים הזדהות עם ארגון טרור ומסיתים לטרור, להם היו חשופים עוקביו. בין היתר, פרסם תמונותיהם של רב המרצחים מוחמד דף, ראש הלשכה המדינית של החמאס אסמעיל הנייה, מנהיג חמאס ברצועת עזה יחיא סינוואר, דובר הג'יהאד האיסלאמי ברצועת עזה אבו חמזה, פעיל בתנועת הג'יהאד האיסלאמי פארוק ג'מיל סלאמה ואחד ממייסדי ארגון "גוב האריות" אברהים נבולסי. הפרסומים כללו דברי שבח וסמלונים המלמדים על אהדה והזדהות עם המצולמים. נטען כי ב-8 מהפרסומים ניתן ללמוד מתוכנם ומנסיבות פרסומם בדבר קיומה של אפשרות ממשית שיביאו לעשיית מעשה טרור. בכתב האישום פורטו 11 פרסומים אותם פרסם המשיב בין המועדים 19/10/23-20/3/25.
3. לפי הבקשה להארכת מעצר המשיב עד תום ההליכים, בידי המבקשת ראיות לכאורה להוכחת המיוחס למשיב. נטען, כי מהמשיב נשקפת מסוכנות קונקרטית ואישית, שכן בחר להזדהות עם ארגון טרור ולהסית לטרור בזמן שמדינת ישראל נתונה במתקפה כבדה, וכאשר המצב הביטחוני מהווה נסיבה חיצונית המעצימה את המסוכנות הנשקפת מהמשיב ודומיו. משכך, אין חלופה למעצרו הממשי של המשיב.
|
|
4. ב"כ המשיב הסכימו לקיומן של ראיות לכאורה ועילת מעצר. הם הפנו לגילו הצעיר של המשיב, עברו הנקי ומצבו הבריאותי המורכב. הוטעם שחומרת העבירות אינה שיקול רלבנטי בעת בחינת הבקשה למעצר עד תום הליכים. עוד הפנו הסניגורים לתנאי הכליאה הקשים של המשיב. לטענתם, מאז מעצרו ביום 21/3/25 לא התאפשר למשיב להחליף בגדים, הוא זוכה לכמות מזון מזערית ולא מקבל את הטיפול הרפואי הנחוץ. ב"כ המשיב הפנו למקרים בהם בתי משפט הורו על חלופות למעצר ממשי בעבירות דומות, גם לאחר תחילת מלחמת חרבות ברזל.
5. ב"כ המבקשת חזר על הבקשה והפנה להחלטות רבות שניתנו מאז תחילת מלחמת חרבות ברזל בהן הורו בתי המשפט על מעצר עד תום הליכים של מי שהועמדו לדין בגין ביצוע עבירות דומות.
דיון והכרעה
6. לאחר עיון בתיק החקירה ועל יסוד הסכמת ב"כ המשיב אני קובע שקיימות ראיות לכאורה להוכחת המיוחס למשיב בכתב האישום וכי קיימת עילה למעצר המשיב עד תום ההליכים שעניינה מסוכנותו לשלום וביטחון הציבור. בהקשר זה אעיר, כי אין עסקינן בפרסום בודד אלא בסדרה של פרסומים שנפרסו על פני פרק זמן משמעותי, בעת שמדינת ישראל מצויה במלחמה קשה. נתונים אלה מלמדים על מסוכנותו הגבוהה של המשיב. גם אם המצב הביטחוני מהווה נסיבה "חיצונית" לביצוע העבירה, עדיין מדובר בנסיבה רלבנטית. בחירת המשיב לפרסם גילויי הזדהות עם אויבי המדינה בשעת מלחמה מלמדת על מסוכנות אישית וקונקרטית הנשקפת ממנו.
7. לכך יש להוסיף נתונים העולים מתיק החקירה והמגבירים את מסוכנותו של המשיב עוד יותר. במהלך היערכות המשטרה בהר הבית, ביום 21/3/25 (יום שישי, בתקופת חג הרמדאן), התקבלה אינדיקציה על חשוד שמרסס גרפיטי בהר הבית תוך שהוא מתעד בשידור ישיר את המתרחש ומשמיע ברקע שירי חמאס. השוטרים הגיעו למקום ועצרו את המשיב שטען בפניהם כי שיחק כדורגל ברחבה וכי השיר "נפתח בטעות". בידי המשיב נמצאו שני טלפונים ניידים שבפריקתם נמצאו ראיות הקושרות את המשיב לפרסומים נשוא כתב האישום והמשיב אף הודה במעשים. בנוסף, הפריקה העלתה התכתבות שניהל המשיב באמצעות יישום ווטסאפ עם פלוני, לפי הנטען תושב סוריה. במהלך ההתכתבות שלח המשיב, בין היתר, את ההודעות הבאות (ביום 9/10/24 שעה 03:21 ואילך): "נשבע לך אני רוצה למות... רוצה לפוצץ את עצמי בין 2000 יהודים, ולנוח... נשבע לך התעייפתי...". המשיב לא הכחיש בחקירתו את שליחת המסרונים הללו. עוד אציין כי מצאתי באותה התכתבות גם עיסוק בג'יהאד (ראה מסרונים שהוחלפו ביום 28/11/24). ברי כי הגם שלא יוחסו למשיב מעשי עבירה בגין שליחת ההודעות הללו, אלה מלמדות על מסוכנות גבוהה ביותר.
|
|
8. אני ער לגילו הצעיר של המשיב, עברו הנקי, מצבו הבריאותי וטענותיו בדבר תנאי כליאה קשים. לעיתים, במקרים גבוליים, שיקולים אלה אכן יכולים להטות את הכף לעבר העדפת חלופה על פני מעצר ממשי. אלא שעניינו של המשיב אינו גבולי. מסוכנותו הגבוהה של המשיב והרקע האידיאולוגי למעשיו מובילים למסקנה שאין בחלופה, הדוקה ככל שתהיה, גם אם תכלול איסור גישה לאינטרנט, פיקוח אנושי צמוד לצד פיקוח אלקטרוני וערבויות גבוהות, כדי להפחית את המסוכנות הנשקפת מהמשיב למידה סבירה. מכאן גם שאין מקום להורות על הגשת תסקיר מעצר.
9. סוף דבר, אני מורה על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים נגדו. ב"כ המשיב יכולים כמובן לפנות בהליכים המתאימים למיצוי זכויותיו של המשיב במעצר, הן בפן הרפואי והן בפן תנאי כליאתו.
ניתנה היום, כ"ב ניסן תשפ"ה, 20 אפריל 2025, במעמד הצדדים.
|
