דיון והכרעה

4. לאחר שעיינתי בתיק החקירה נחה דעתי כי מתקיימות ראיות לכאורה בעוצמה תקינה להוכחת המיוחס למשיבים. לא מצאתי כי יש בכך שהמשיבים הכחישו כי ידעו שרישיונות הכניסה שלהם נסגרו כדי להשפיע על ההכרעה בבקשה שלפניי. עוד סבורני כי מתקיימות עילות מעצר שעניינן חשש להתחמקות מאימת הדין ומסוכנות המשיב לביטחון הציבור. עילת המסוכנות נובעת מכך שלצד תושבי השטחים המסתננים למטרות תעסוקה, חודרים לשטח המדינה גם גורמים עוינים המבקשים לפגוע בתושביה. התמודדות עם תופעת ההסתננות מצריכה מכוחות הביטחון מאמצים משמעותיים, זאת לצד משימות רבות ומורכבות המוטלות עליהם בעת הנוכחית.

5. כידוע, בבש"פ 6781/13 מוחמד קונדוס נ' מדינת ישראל (החלטה מיום 4/11/13), לאור חוסר האחידות בפסיקת בתי המשפט בסוגיה, נדרש בית המשפט העליון בהרחבה לעקרונות מנחים בהפעלת שיקול הדעת השיפוטי בשאלת היתכנות שחרור תושבי השטחים לחלופת מעצר. בית המשפט העליון מנה 3 קבוצות של שיקולים רלבנטיים אותם יש לשקול:

א. העבירות המיוחסות לנאשם - בהקשר זה מצא בית המשפט העליון להבחין בין מי שמיוחסת לו עבירת שהיה בלתי חוקית לבדה, לבין מי שמיוחסות לו עבירות נוספות, שאז קיים אינטרס ציבורי משמעותי יותר למצות את הדין עם מבצע העבירה. אבחנה נוספת נוגעת לשאלה האם העבירות הנוספות נועדו לאפשר המשך שהיה בלתי חוקית או שמדובר בעבירות שנעברו בנפרד ובמנותק מעצם הכניסה הבלתי חוקית לישראל.

ב. עברו הפלילי של הנאשם - בית המשפט העליון הבחין בין מי שעברו הפלילי נקי לבין מי שלחובתו הרשעות קודמות בגין כניסה בלתי חוקית לישראל (הדבר יקשה ליתן אמון בנאשם כזה) וכן בין מי שלחובתו רק הרשעות בגין שהיה בלתי חוקית לבין מי שלחובתו עבר פלילי עשיר יותר.

ג. נסיבות חיצוניות לנאשם ולעבירה, דוגמת המצב הביטחוני.

6. הגם שאחד מהשיקולים שיש לשקול בהתאם להלכת קונדוס הינו המצב הביטחוני, לאחרונה ניתנו מספר החלטות ע"י בית המשפט העליון בהן הודגשה החובה לבכר חלופה גם בעבירות של שהייה בלתי חוקית. כך, בברע"פ 72867-11-24 צאדק אסעיד נ' מדינת ישראל (החלטה מיום 5/12/24, כב' השופט ע' גרוסקופף) נקבע:

"ברמה העקרונית, אבקש להדגיש כי גם בעת הנוכחית אין מקום לקביעת כלל גורף לפיו כל תושב הרשות הפלסטינאית אשר הוגש נגדו כתב אישום בגין שהייה בלתי חוקית במדינת ישראל (להלן: שב"ח) ייעצר עד תום ההליכים המשפטיים נגדו. כל מקרה צריך להיבחן לגופו, תוך מתן חשיבות מרכזית לרמת המסוכנות הנשקפת מהשב"ח וזאת בהינתן עברו הפלילי, העבירות המיוחסות לו ומכלול נסיבותיו. כאשר מדובר בשב"ח שהעבירה היחידה המיוחסת לו היא כניסה או ישיבה בישראל בניגוד לחוק הכניסה לישראל, התשי"ב - 1952, ושלאור עברו והמידע הקיים לגביו לא נשקפת סכנה לשלום הציבור משחרורו לשטחי יהודה ושומרון, הרי שככלל יש מקום להורות כן, בכפוף לקביעת ביטחונות מתאימים לעניין התייצבותו למשפטו."

בברע"פ 32140-12-24 חאלד אל הליס ואח' נ' מדינת ישראל (החלטה מיום 18/12/24, כב' השופט ח' כבוב) התקבלה בקשת רשות ערר על החלטת בית המשפט המחוזי שהורה על מעצרם של שוהים בלתי חוקיים בנסיבות דומות. בית המשפט העליון הסביר את החלטתו לשחרר את העוררים "בכפוף לקביעת ביטחונות שיבטיחו את התייצבותם למשפט" באופן הבא (פסקה 8):

"...במניין השיקולים אותם שקלו הערכאות הדיוניות, לא ניתן לטעמי משקל מספק לשיקולים רלבנטיים ומשמעותיים, באופן שיש בו כדי לגרום לאי-צדק בנסיבות עניינם של המבקשים. בין אותם שיקולים, וכפי שפורט לעיל, ניתן למנות את היעדרו של עבר פלילי; העובדה שלמעשיהם של המבקשים לא נלוו עבירות נוספות; שהמבקשים נכנסו לישראל לצרכי עבודה בלבד; וכן כי המשיבה לא הצביעה על אינדיקציה לסכנה לשלום הציבור משחרורם של המבקשים לשטחי יהודה ושומרון."

ברע"פ 19662-02-25 מחמד אמחיסן נ' מדינת ישראל (החלטה מיום 16/2/25) המשיך כב' השופט גרוסקופף וקבע:

"...אינני רואה הצדקה למעצר עד תום ההליכים של שוהה בלתי חוקי נעדר עבר פלילי, אשר אין בעניינו חשד לביצוע עבירה נוספת - וזאת גם בתקופה בה אנו נמצאים. כך, שכן הנחת המוצא ביחס לנאשמים מסוג זה היא שהרתעתם מפני כניסה לישראל שלא כדין בעתיד מושגת באמצעות ההליך הפלילי בעניינם, ולפיכך לא נשקפת מהם רמת מסוכנות המצדיקה כשלעצמה את מעצרם עד תום ההליכים המשפטיים. במצב דברים זה, העילה המרכזית העשויה להצדיק מעצר במקרים אלה היא החשש כי העורר לא יתייצב להמשך ההליכים במשפטו, וחשש זה ניתן למתן במידה מספקת באמצעות קביעת הפקדה וערבויות אשר יבטיחו התייצבות להמשך ההליכים הפליליים."

על קביעה זו חזר כב' השופט גרוסקופף גם ברע"פ 33960-02-25 מחמוד שתוי נ' מדינת ישראל (החלטה מיום 23/2/25).

אציין כי בשתי ההחלטות האחרונות קבע בית המשפט העליון תנאי שחרור זהים - הפקדה בסך 3,000 ₪, ערבות עצמית ע"ס 10,000 ₪ וערבות צד ג' של ערב ישראלי ע"ס 7,500 ₪.

להשלמת התמונה יוער כי המבקשת הגישה לבית המשפט העליון בקשה להרחיב את ההרכב שידון בסוגיית שחרור הנאשמים בעבירות שב"ח לחלופת מעצר. הבקשה נדחתה ביום 6/4/25 (רע"פ 73266-03-25 יוסף חראחשה נ' מדינת ישראל, כב' השופטת ר' רונן).

7. לאחר עיון בתיק החקירה מצאתי כי עניינו של משיב 2 דומה למדי לעניינם של העוררים בפרשות אל הליס, אמחיסן ושתוי הנ"ל. אף משיב 2 נעדר עבר פלילי; למעשיו לא נלוו עבירות נוספות; לא מצאתי שום אינדיקציה לכך שנכנס לישראל למטרה אחרת זולת עבודה ולא מצאתי כי שחרורו לשטחי יהודה ושומרון יסכן את שלום הציבור. אוסיף, כי למשיב 2 היתר המאפשר כניסה לישראל למטרות תעסוקה התקף גם למועד מעצרו, שנסגר בחודש 1/25. אף נתון זה מלמד על מסוכנותו הפחותה של המשיב.

עניינו של משיב 1 שונה במובן זה שלחובתו עבר פלילי הכולל 3 הרשעות בעבירות דומות, הרשעה אחרונה משנת 2022. לא היה בעונשים שהוטלו על משיב 1, לרבות מאסרים בפועל, כדי להרתיעו מפני ביצוע עבירות חוזרות. אלא שמתיק החקירה עולה, כי גם לאחר הרשעתו האחרונה הונפקו למשיב 1 היתרי כניסה לישראל לתקופות ממושכות, לרבות בתקופת המלחמה. גם למעשיו לא נלוו עבירות נוספות. עולות מתיק החקירה אינדיקציות לכך שכניסתו לישראל נעשתה למטרות תעסוקה ולא הונחו לפניי נתונים המצביעים על מסוכנות ספציפית הנשקפת ממנו בפן הביטחוני. במצב דברים זה סבורני כי גם בעניינו ניתן להשיג את תכלית המעצר ע"י קביעת תנאים וערבויות שיבטיחו התייצבותו למשפטו ולריצוי העונש ככל שיורשע. עם זאת, הערבויות שאקבע לגביו יהיו גבוהות משמעותית מהערבויות שאטיל על משיב 2.

8. לאור האמור אני קובע כי עניינם של שני המשיבים אכן עומד בתנאים שנקבעו בפסיקה המאפשרים שקילת שחרור שוהה בלתי חוקי לשטחי יהודה ושומרון בכפוף להפקדת ערבויות שיבטיחו התייצבות להמשך משפטו ולריצוי העונש ככל שיורשע. לאחר ששמעתי את הערב המוצע, מצאתי כי ניתן לאשר אותו.

9. באשר לגובה הערבויות - זה נגזר מתכלית הערובה. מתיק החקירה עולה, כאמור, כי המשיבים נכנסו לישראל שלא כחוק לצורכי פרנסה, כלומר בבסיס העבירה עומד אינטרס כלכלי מובהק. על כן, מטרת הערבויות הינה להפוך ביצוע עבירות נוספות ואי התייצבות להמשך ההליך ללא כדאיים מבחינה כלכלית. אקבע את גובה הערבויות בהתחשב בגובה ההשתכרות שלהם כעולה מתיק החקירה ובהחלטות הנ"ל של בית המשפט העליון.

10. סוף דבר, לאחר ששמעתי את הערבה המוצעת והתרשמתי כי בכוחה לעמוד בהתחייבותה להבטיח התייצבות המשיבים, אני מורה על שחרור המשיבים בתנאים הבאים שנועדו להבטיח התייצבות למשפטם ולריצוי העונש ככל שיורשעו:

א. המשיבים יתייצבו להמשך ההליכים המשפטיים בעניינם, לרבות ריצוי העונש, וכן יימנעו מלהיכנס לישראל שלא כדין כל עוד נמשך משפטם.

ב. להבטחת קיום תנאי שחרורו יפקיד משיב 1 סך של 9,000 ₪ במזומן בקופת בית המשפט, יחתום על ערבות עצמית ע"ס 10,000 ₪ ותיחתם ערבות צד ג' באותו סכום ע"י גב' כריסטינה אגיניס ת"ז 313693400.

ג. להבטחת קיום תנאי שחרורו יפקיד משיב 2 סך של 4,500 ₪ במזומן בקופת בית המשפט, יחתום על ערבות עצמית ע"ס 10,000 ₪ ותיחתם ערבות צד ג' באותו סכום ע"י הערבה שפרטיה לעיל.

ד. המשיבים יתייצבו לכל דיון בעניינם בליווי הערבה שתלווה אותם מהמחסום ועד לבית משפט וחזרה וכן יתייצבו לריצוי העונש ככל שיורשעו.

ה. השחרור יתבצע במחסום הקרוב והמשיבים יגורשו לאלתר.

החלטה זו מהווה אסמכתא לשחרור.

זכות ערר כחוק.

ניתנה היום, ח' סיוון תשפ"ה, 04 יוני 2025, במעמד הצדדים.