3. ב"כ המבקשת טענה כי קיימות ראיות לכאורה לחובת המשיב בעבירות המיוחסות לו בכתב האישום, שתמציתן: עדותו של השוטר יוסף נהרי, לפיה, במהלך פעילות שגרתית בעיר רהט, יוסף יחד עם שוטרי מג"ב שהיו עמו, שמעו קולות ירי. בתגובה לכך, יוסף והשוטרים שהיו עמו, התחקו אחר הירי. במעמד זה, יוסף הבחין ברכב ובו המשיב והאחר, כאשר בין רגליו של האחר יוסף זיהה הנשק ואת האחר מנסה להסתירו. יוסף הודיע לשוטרים שעמו, כי זיהה את הנשק, ומיד לאחר מכן יוסף עצר את המשיב, שניסה להימלט, אך ללא הצלחה. הנשק נתפס ברכב.

בנוסף, הפנתה המבקשת לדוחות הפעולה של השוטרים כרמל ארז, מדר אליאור, דוד אור בן יוסף, שלמעשה מתארים תיאור העולה בקנה אחד עם התיאור של השוטר יוסף.

בנוסף, הפנתה המבקשת לדוח החיפוש המתועד, שנערך ושבמהלכו נתפס הנשק ברכב, וכן חוות דעת מומחה מעבדת נשק.

אשר לגרסת המשיב - נטען, כי המשיב בחקירתו הכחיש, כי הנשק והמחסנית שהיו בנשק שלו או שהוא קשור אליהם. המשיב מסר גרסה, לפיה ביום האירוע, אדם רעול פנים באיומי רובה, הכניס את המשיב לרכבו וביקש ממנו לנהוג ברכב. מהפחד, המשיב נהג עבורו עד אשר המשטרה הגיעה ועצרה אותם, אלא שאז האדם שאיים עליו ברח.

עוד נטען, כי המשיב תחילה הכחיש היכרות עם בעל הרכב, אך לאחר שהבין כי קיימות ראיות לקשר ביניהם, טען, כי יש לו היכרות אתו מהשכונה בה מתגוררים.

ככל שנוגע לעילת המעצר - נטען, כי לחובת המשיב קמה עילת מעצר מכוח סעיף 21(א)(ג)(2) לחסד"פ, שכן מדובר בעבירות נשק. הצטיידות ברובה 16Mוהובלתו מלמדות, לשיטת המבקשת, על כוונות עברייניות מסוכנות, וכן מגלמת סיכון פוטנציאלי שישתמשו בו (שכן לצד הרובה, נמצאו גם שלוש מחסניות וכדורים).

עוד נטען, כי לחובת המשיב קמה עילת מעצר מכוח סעיף 21(א)(1)(ב) לחוק, שכן המשיב, יחד עם האחר, נשא והוביל רובה כשהוא במצב אוטומט ובו מחסנית ריקה. העובדה, כי עובר לכך השוטרים שמעו ירי והרובה היה במצב אוטומט. יש להעיד על כך, כי נעשה שימוש ברובה בסמוך למעשיו.

עוד נטען, כי לחובת המשיב קמה עילת מעצר מכוח סעיף 21(א)(1)(א) לחוק, שכן קיים יסוד סביר לחשש, כי אם ישוחרר, ינסה לשבש הליכי משפט ולהתחמק מהדין, וזאת לאור העובדה, כי המשיב ניסה להימלט בסמוך למעצר.

לשיטת המבקשת, בהינתן המסוכנות הנשקפת לשלום הציבור וביטחונו, דין המשיב להיעצר עד תום ההליכים, אף מבלי להפנותו לקבלת תסקיר.

4. ב"כ המשיב הסכים לקיומן של ראיות לכאורה ככל שנוגע לעבירות הנשק. ככל שנוגע לעבירת השיבוש, נטען, כי המשיבה לא חקרה עד תום את גרסת המשיב שנשמעה לשיטת המבקשת, כגרסה "דמיונית ולקוחה מסרט אימה". לשיטת הסנגור, היה מקום לבחון את הגרסה של המשיב לעומק וביתר שאת, כאשר אין מחלוקת, גם על פי עובדות כתב האישום, יחד עם המשיב היה אחר שזהותו אינה ידועה למאשימה.

בהקשר זה, תוהה הסנגור כיצד זהותו אינה ידועה, כאשר ברכב נתפסו מסמכים - תעודת זהות ומכשיר טלפון, כפפות, מסיכת פנים. עוד תוהה הסנגור, משגורמי החקירה לא טרחו להוציא צו לקבלת תוצרי מצלמות האבטחה בזירת האירוע.

עוד עמד ב"כ המשיב על גילו הצעיר של המשיב וכן על העדר עבר פלילי. הסנגור עתר לבחון מתווה בדמות מעצר בית בבאר-שבע בפיקוח בני משפחה.

5. ב"כ המבקשת הוסיפה, לאור טיעוני הסנגור, כי המסמכים שנמצאו ברכב נבדקו והתברר, כי שייכים לאדם בשם אסיל שלמעשה הוא הבעלים של הרכב. בהקשר זה, נטען, כי המשיב הכחיש תחילה היכרות עם אסיל ולאחר שהוצגו בפניו הראיות, אישר שיש לו היכרות איתו, שכן מתגוררים באותה שכונה (וזאת לאחר שמפריקת מכשיר הטלפון של המשיב, עלו פרטיו של אסיל).

אשר לממצאים הפורנזיים מהחפצים שנמצאו ברכב - נטען, כי התקבלו תוצאות המעבדה ולא התקבלו ממצאים הקושרים אחרים למעשה. התוצאות נמסרו לסנגור במעמד הדיון.

אשר לגרסת המשיב - שוב, המבקשת טענה, כי הגרסה נחקרה עד תום והופרכה. בהקשר זה נטען, כי המשיב בהודעתו הראשונה מיום 13.06.2025, מסר: "אותו בחור אמר לי תיסע קצת קדימה ואותו בחור ירה וזאת הפעם הראשונה שאני רואה אותו עם נשק ואני קפאתי מפחד". בעוד בעדותו השנייה מיום 17.06.2025, מסר: "אני אומר לך אני ראיתי את ה-16Mרק שהמשטרה הגיעה אליי ועצרה אותי". עוד מסר, כי "הבחור היה רעול פנים".

בהקשר זה נטען, כי לא רק שקיימת סתירה בין שתי הגרסאות של המשיב, אלא גם על פי דוחות השוטרים, עולה, שהשוטרים תיארו שתי דמויות גלויות פנים.

6. לאחר שהקשבתי לטיעוני ב"כ הצדדים ועיינתי בחומר החקירה שהונח בפניי, הנני קובע, כי המבקשת הניחה תשתית ראייתית לכאורית כנדרש לחובת המשיב בעבירות המיוחסות לו בכתב האישום, בהינתן המפורט בטיעוני המבקשת לעיל.

ככל שנוגע להשגות הסנגור ביחס לעבירה של שיבוש הליכי משפט - מקומן של השגות אלה להתלבן במסגרת התיק העיקרי, שכן בשלב זה, אין בית המשפט נדרש לעסוק בסוגיות מהימנות ומשקל העדויות.

7. בהעדר מחלוקת בדבר קיומן של עילות מעצר, הדיון יידחה לקבלת תסקיר מעצר מאת שרות המבחן ליום 18.08.2025 שעה 10:00 בפני שופט תורן, או בשעה אחרת שתיקבע על פי יומנו.

8. מובהר, כי אין בעצם הפניית המשיב לקבלת תסקיר, כדי להעיד על התוצאה שתתקבל בסופו של יום, בשים לב למדיניות השיפוטית שהתווה בית המשפט העליון בעבירות מושא כתב האישום.

9. המשיב ישתתף בדיון בהיוועדות חזותית.

עותק ההחלטה יישלח לב"כ הצדדים ולשרות המבחן.

המבקשת תדאג ליטול את תיק החקירה מלשכתי.

ניתנה היום, י"ט תמוז תשפ"ה, 15 יולי 2025, בהעדר הצדדים.