החלטה

בקשה לעיון חוזר בגדרה עותר המבקש לבטל את תנאי מעצרו ועיקר נימוקו בחלוף הזמן ומצב כלכלי שהולך ונעשה קשה. לטענתו, חרף מאמצים שעשה על מנת למצוא עבודה, העובדה שהוא במעצר בית מונעת ממעסיקים פוטנציאלים להעסיקו. עוד טען כי לא היו כל הפרות מצדו של המשיב במהלך החודשים בהם שהה במעצר בית.

ב"כ המאשימה מתנגד. לטענתו, נקודת האיזון במקרה זה טרם השתנתה, זאת בשים לב לחומרת העבירה המיוחסת למבקש ולסוג הסם והכמות אותה החזיק לכאורה, ואף הפנה לתסקיר שירות המבחן מיום 12.11.15 ממנו עולה כי המבקש אינו משתף פעולה עם שירות המבחן ולא מסר בדיקות שתן.

לא יכול להיות חולק כי בחלוף שבעה חודשים מיום שחרורו של המבקש למעצר בית, מדובר בחלוף זמן משמעותי. עם זאת, בשים לב לטיב העבירה אותה ביצע לכאורה המבקש, אין מדובר בחלוף זמן ניכר וכזה המצדיק ביטול תנאי שחרורו של המשיב לרבות מעצר הבית בו הוא שוהה, כשבנוסף עולה מהתסקיר האחרון של שירות המבחן , שניתן אך לפני כחודש, כי המבקש לא מוסר בדיקות שתן ולא משתף פעולה באופן מלא עם השירות.

יוער, כי המאשימה לא מתנגדת ליציאתו של המבקש לעבודה, באופן עקרוני. היא אך מבקשת כי המבקש יגיש בקשה סדורה בגדרה יבואו פרטים באשר לאותו מעסיק אצלו מבקש המבקש לעבוד, כשמנגד, טוען ב"כ המבקש שדווקא העובדה שהמבקש במעצר בית היא זו המונעת ממנו להגיע למעסיק כזה או אחר, ולהשתלב אצלו בעבודה.

בשים לב לאמור, סבורתני כי האיזון הנכון בנסיבות העניין הוא הקלה נוספת בתנאי שחרורו של המבקש, כזו שמחד תאפשר לו לחפש עבודה ולהשתלב בה, ומאידך, תשמר את המסגרת בה נתון המבקש עד כה, ולא בכדי.