החלטה

בקשה לעיון חוזר בהחלטתי מיום 14.12.2016 בה הוריתי על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים במשפטו. המשיב עותר לשחררו לחלופת מעצר ביישוב מזכרת בתיה.

ביום 9.11.2016 קבעתי קיומן של ראיות לכאורה ועילת מעצר בעצמה גבוהה.

בהחלטה מיום 14.12.2016 חזרתי ועמדתי על עצמת עילת המעצר והמסוכנות הנשקפת מהמשיב, אשר הגיע יחד עם שני בניו סמוך למגרש של המתלונן בשכונה 37 בשגב שלום כשהם מצוידים באלות ואקדח, טען לבעלות על המגרש בו מתגורר המתלונן ודרש ממנו לעזוב את השטח. בתוך כך פרץ ויכוח בין המשיב ובניו לבין המתלונן ובמהלכו הוציא אחד מבניו של המשיב אקדח, ירה מספר כדורים באוויר, חזר ודרש מהמתלונן לעזוב את השטח ואיים שאם לא יעשה כן יירה בו וירה מספר כדורים ליד רגליו של המתלונן, פגע בברך רגלו וגרם לשבר בעצמות הרגל. אם לא די באמור, בעוד המתלונן שרוע על הקרקע מתבוסס בדמו, לאחר שנורה ע"י בנו של המשיב, נטל המשיב אלה וחבט במתלונן, פצע אותו בידיו ובכל חלקי גופו לרבות בראשו ועוד הוסיף והכה וחבט באשתו של המתלונן, אשר ניסתה לסייע לבעלה שהיה מוטל על הקרקע.

ביום 12.12.2016 הוגש תסקיר מעצר אשר לא בא בהמלצה לשחרורו של המשיב לחלופת המעצר שהוצעה בפניו, זאת על רקע מאפייני אישיותו של המשיב, העדר אלמנטים סמכותיים אצל המפקחים שהוצעו ומיקום החלופה שלא הייתה רחוקה גאוגרפית ממקום מגורי המתלונן.

בהחלטה מיום 14.12.2016, לאחר ששמעתי טיעוני הצדדים, לא מצאתי להורות על שחרורו של המשיב וחזרתי והדגשתי כי ספק בעיניי אם חלופה אחרת בעניינו של המשיב תסכון.