מדובר בבקשה ל"פתיחת חלון" כך שהמבקש יוכל לצאת ממקום מעצרו באיזוק אלקטרוני, פעמיים בשבוע למשך שעתיים בכל פעם.

רקע -

נגד המבקש ואחיו הוגש כתב אישום המייחס להם ביצוע עבירות של חבלה חמורה בנסיבות מחמירות בצוותא ובאמצעות נשק קר. בנוסף, למבקש בלבד יוחסו עבירות של חבלה במזיד ברכב ותקיפה סתם. בכתב האישום תואר בין היתר, כי אחיו של המבקש ואביו מתגוררים סמוך לביתם של המתלוננים באשקלון, שהם בני"ז, וביניהם קיימת היכרות מוקדמת. בתאריך 18.4.22, על רקע חילופי דברים בין המתלונן לאביהם של המבקש ואחיו, בזמן שהמתלוננים שהו עם נכדיהם בפארק סמוך לחצר ביתם, גרמו המבקש ואחיו למתלונן חבלה חמורה בדמות שבר בארובת העין, באמצעות סכינים, מקלות ואבנים. בנוסף, המבקש תקף את המתלוננת שלא כדין בכך שהכה בראשה במקל וחיבל במזיד ברכבם של המתלוננים בכך שניקב את שני הצמיגים הקדמיים של הרכב.

לאחר שקוימו מספר דיונים בעניינו של המבקש והוגשה חוו"ד שרה"מ, הוריתי בהחלטה מיום 20.7.22, על מעצרו של המבקש באיזוק אלקטרוני במקום חלופה בעיר טבריה.

טענות הצדדים -

בבקשה ובדיון מיום 16.2.23 טען ב"כ המבקש כי המבקש לא יצא כלל את מקום המעצר במשך שלושה חודשים. בנוסף, טען הסנגור כי לאור התנהלותו התקינה של המבקש, ולאור העובדה שהוא משתתף פעם בשבוע בקבוצת תמיכה, בנוסף לעובדה שמדובר במבקש חולה במחלת עור ומצוי במצב נפשי קשה, יש לאפשר לו למצער פעם בשבוע לצאת את מקום המעצר לצורך "התאווררות" למשך שעתיים.

מנגד, התנגד ב"כ המשיבה לבקשה. לטענת ב"כ המשיבה, בבקשה התבקשו יציאות המבקש באופן קבוע, כאשר הוא מצוי בסטטוס עצור, ומכך נגזרות זכויותיו וחובותיו. לדברי ב"כ המשיבה, המבקש נתון במעצר פיקוח אלקטרוני, ובמצב זה חוק המעצרים קובע במפורש כי חלון יפתח לשם טיפול רפואי, ואין לאפשר לעצור באיזוק יציאה להתאווררות במועדים קבועים. בהקשר זה ביקש ב"כ המשיבה להפנות לבש"פ 77/17 פלוני נ' מדינת ישראל (11.1.17, לתמיכה בטענותיו.

דיון והכרעה -

המבקש עצור עד תום ההליכים מיום 26.4.22, בגין העבירות המיוחסות לו בכתב האישום כמפורט לעיל. בתוך תקופת המעצר האמורה, היה המבקש עצור מאחורי סורג ובריח במשך כשלושה חודשים, ובמעצר בתנאי פיקוח אלקטרוני במשך כחצי שנה.

כעת מבקש המבקש לאפשר לו לצאת ממעצרו בפיקוח אלקטרוני בדרך של פתיחת חלונות לצורך התאווררות בטענה כי חלף זמן ניכר של כשלושה חודשים בהם לא יצא את מקום המעצר ועל רקע מצבו הרפואי.

בפסיקה נקבעו כללים בכל הנוגע לפתיחת חלונות באיזוק אלקטרוני כדלקמן: "מי שנעצר בפיקוח אלקטרוני הוא בגדר עצור, ולא בגדר משוחרר בערובה... אין מדובר בסטאטוס ביניים בין מעצר לשחרור בערובה אלא מדובר במעצר המתבצע בתנאים אחרים - לא מאחורי סורג ובריח אלא במקום אחר שקבע בית המשפט, ותחת פיקוח אלקטרוני ותנאים מגבילים שנקבעו לגביו, חלף פיקוח של סוהרים וחומות הכלא" (בש"פ 77/17 פלוני נ' מדינת ישראל (11.1.17)).

בנוסף, קבעה הפסיקה כי: "לא מדובר בשינוי טרמינולוגי בלבד, אלא בשינוי תפיסתי של ממש. נאשם שנקבע כי ישהה תחת פיקוח אלקטרוני נחשב לעצור, כאשר המעצר בפיקוח אלקטרוני בא חלף מעצר, על כל ההשלכות הנובעות מכך, לרבות מגבלת הזמן וההוראות המיוחדות הקבועות בסעיפים 63-60 לחוק המעצרים" (בש"פ 4658/15 פישר נ' מדינת ישראל (9.7.15)).

בהתאם לסעיף 22ד(1)(ג) לחוק המעצרים, הוגבלו "חלונות" בעת מעצר באיזוק אלקטרוני, לצרכים חיוניים בלבד כגון צורך טיפולי, זאת בדומה לצרכים המצריכים הוצאת עצור מחוץ לכותלי בית המעצר. בכל הנוגע לחלונות פיקוח קבועים לצרכי התאווררות, נקבע כי הם אינם עולים בקנה אחד עם תכלית המעצר בפיקוח אלקטרוני, היות ויש בפתיחת חלונות התאווררות קבועים משום סתירה עם תכלית המעצר.

בבש"פ 77/17 שלעיל, נקבע כי: "ככלל, "התאווררות" אינה מתיישבת עם מעצר. ואף אם אין לשלול לחלוטין חלון התאווררות, ודאי שיש להחיל כאן גישה מצמצמת למקרים חריגים ובמתכונת צנועה בהרבה מהמבוקש בענייננו".

בענייננו אין מדובר באחד מאותם מקרים חריגים אשר יצדיקו חריגה מן הכללים הקבועים בחוק ובפסיקה. המבקש לא הצביע על נסיבות חריגות.

המסמכים הרפואיים אותם בחר המבקש להציג במסגרת בקשתו הנדונה, אינם שונים מהמסמכים שהוצגו בעבר במסגרת הדיון בבקשת המדינה למעצרו של המבקש עד תום ההליכים. מהמסמכים הרפואיים האמורים, עלה ועולה כי המבקש סובל ממחלת עור הגורמת לו לכאבים והוא מקבל טיפול בגין כך.

המבקש לא הציג מסמכים ואסמכתאות חדשות ביחס למצבו הרפואי, כאלה שיחייבו צורך רפואי ביציאות ממקום המעצר באיזוק אלקטרוני, באופן קבוע.

לאור זאת, הבקשה נדחית.

ניתנה היום, ח' אדר תשפ"ג, 01 מרץ 2023, בהעדר הצדדים.