1

 25.5.2022

מדובר בבקשה למעצר המשיב 1 (להלן: "המשיב") עד תום ההליכים.

נגד המשיב ואחיו הוגש כתב אישום המייחס להם ביצוע עבירות של חבלה חמורה בנסיבות מחמירות בצוותא ובאמצעות נשק קר - עבירה לפי סעיף 333 בנסיבות סעיף 335(א)(1)+(2) ו- 29(ב) לחוק העונשין נתשל"ז-1977 (להלן:"החוק") ; (בנוסף, יוחסו לאחיו של המשיב בלבד עבירות של חבלה במזיד ברכב - עבירה לפי סעיף 413ה לחוק ותקיפה סתם - עבירה לפי סעיף 379 לחוק.)

בכתב האישום תואר בין היתר, כי המשיב ואביו מתגוררים סמוך לביתם של המתלוננים באשקלון. בין המשיב ואחיו למתלוננים, שהינם בני"ז, קייימת היכרות מוקדמת. עוד תואר בין היתר, בכל הנוגע לחלקו של המשיב, כי בתאריך 18.4.22, על רקע חילופי דברים בין המתלונן לאביהם של המשיב ואחיו, בזמן שהמתלוננים שהו עם נכדיהם בפארק סמוך לחצר ביתם, תקפו המשיב ואחיו את המתלוננת והמתלונן וגרמו למתלונן חבלה חמורה בדמות שבר בארובת העין, וכל זאת בוצע באמצעות סכינים, מקלות ואבנים.

בבקשת המעצר ובדיון מיום 19.5.22 טען ב"כ המבקשת כי יש להורות על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים.

2

בדיון האמור, ב"כ המשיב לא חלק על קיומן של ראיות לכאורה חרף כפירתו של המשיב בעובדות כתב האישום, יחד עם זאת טען לכרסום בראיות.

הסנגור טען כי קיים כרסום בראיות בכל הנוגע לזיהוי, ולאי בדיקת טענת האליבי של המשיב היות והוא עצור באיזוק אלקטרוני, ומשהאזיק היה על רגלו של המשיב ולא צפצץ, משמעות הדבר שהמשיב היה בבית..

בנוסף, טען הסנגור כי אמנם שכנים זיהו את המשיב אך הדבר נעשה על פי תמונה של המשיב שהוצגה להם ולא באמצעות מסדר זיהוי תמונות או מסדר זיהוי חי. הסנגור טען כי בנסיבות אלה, יש לבחון את איכות הזיהוי. לדברי הסנגור למשיב יש 12 אחים שרובם דומים. בהקשר זה טען הסנגור כי בעבר הוא היה נוכח במסגרת תיק אחר במסדר זיהוי חי, במסגרתו הובאו 6 אחים למסדר הזיהוי, והמצביע לא יכל לזהות באיזה מהאחים מדובר. לטענת הסניגור ייתכן שגם במקרה דנן לו היה מתבצע מסדר זיהוי לא היו המתלוננים מסוגלים לזהות המשיב.

הסנגור טען כי המשיב מצוי תחת איזוק אלקטרוני, והוא מנהל הליך אחר שבו הוא עובר הליך שיקומי בצורה רצינית ביותר.

לאור זאת, טען הסנגור כי בנסיבות אלה יש להורות על קבלת תסקיר מעצר בעניינו של המשיב על מנת לבחון את אותה חלופה שמוצעת לאחיו המשיב 2.

ב"כ המבקשת טען כי יש לדחות טענת ההגנה בכל הנוגע לכרסום בראיות. לדברי ב"כ המשיבה בתיק יש עדויות של המתלוננים, אשר כולם זיהו את המשיב מהיכרותם כשכנים, ובמהלך החקירה השוטר ווידא זאת. ב"כ המבקשת טען כי לא מדובר במסדר זיהוי אלא במצב שקיימת היכרות בין האנשים. לטענתו, במצב דברים זה, מדובר במהימנות, ועל כן טען כי יש לדחות את הטענה.

עוד טען ב"כ המבקשת כי נוסף על האמור, יש את עדויות המתלוננת שהיא גם ראתה את המשיב מספר פעמים בחצר.

בנוסף, בכל הנוגע לטענת ההגנה בדבר תקינות האיזוק האלקטרוני, ביקש ב"כ המבקשת להפנות למזכר של מנהלת האיזוק האלקטרוני לפיה גם בטווח של 20-30 מ' האזיק לא יתריע. מכל מקום, טען ב"כ המבקשת כי טענה זו, מקומה להתברר בהליך העיקרי, וכותב המזכר יוכל להסביר את דבריו.

3

ב"כ המבקשת טען כי במצב דברים האמור, הונחה תשתית ראייתית לכאורית מספקת לפיה יש ראיות לכאורה נגד המשיב. לדברי ב"כ המבקשת מדובר במקרה בו המשיב השוהה בתנאים מגבילים, שמצוי בהליך שיקומי במסגרת תיק אחר, יצא עם סכין ותקף שכן בשל ריב שכנים, ולטענתו מדובר במקרה המקים מסוכנות.

ב"כ המבקשת טען כי ניתנה למשיב הזדמנות להשתקם במסגרת תיק אחר, אולם המשיב לא השכיל להבין שעליו לשמור על תנאי המעצר באזיק אלקטרוני ועבר את העבירות בתיקנו , משכך יש להורות על מעצרו עד לתום ההליכים.

דיון והכרעה -

במהלך הדיון שבפניי מיום 19.5.22, לא חלק ב"כ המשיב על קיומן של ראיות לכאורה, אך טען כי ישנו כרסום בראיות, ולדבריו המשיב בגרסתו כופר באשמה.

ב"כ המשיב טען בפועל שתי טענות, האחת נוגעת לזיהויו של המשיב, והשניה נוגעת לאי בדיקת האליבי שלו מאחר ובעת הארוע היה עצור באיזוק אלקטרוני בביתו.

בכל הנוגע לסוגיית זיהויו של המשיב, טען ב"כ המשיב כי אכן שני המתלוננים זיהו את המשיב, אך הזיהוי על ידם לא נעשה במסדר זיהוי תמונות אלא במהלך חקירתם כשהוצגה להם תמונתו.

לדברי הסנגור, בעת בחינת ראיות לכאורה בית משפט לא בוחן את איכות הזיהוי אך בעניננו יהיה זה מרחיק לכת לומר כי ישנו זיהוי. עוד טען הסנגור כי למשיב 12 אחים, רובם מאוד דומים לו, ולשיטתו אילו היו מובאים האחים למסדר זיהוי סביר להניח שהמזהה לא יכול היה להבחין ביניהם.

ראשית, עיון בחקירת המתלוננים מעלה כי שני המתלוננים טענו כי הם מכירים את המשיב היטב בהיותו שכנם מזה שנים, ובנוסף לכך שני המתלוננים מזהים את המשיב בתמונה שהוצגה להם ומציינים כי לא יכולה להיות טעות בזיהוי מצידם.

כך בעדות המתלוננת מיום 19.4.22 מציינת המתלוננת כי מדובר בהכרות של שנים עם משפחת המשיבים הגרה עימה באותו בניין, ובעימות עם המשיב מיום 20.4.22, כשהטיח בפניה המשיב כי היא מתבלבלת בינו לבין מישהו אחר , השיבה לו "אני לא התבלבלתי, אני מכירה אותך, אני ראיתי אותך מלא פעמים ומכירה אותך טוב" (ש' 12),

בעימות בין המתלונן למשיב מיום 23.4.22, נשאל המתלונן האם הוא בטוח שהמשיב הוא אחד מהאנשים שהיה מעורב בארוע, השיב "אני בטוח מאוד ..." (ש' 14).

עיון בעדות המתלונן מיום 18.4.22 מעלה כי למעט סוגיית תקיפתו של אבי המשיבים, וככל שהדבר נוגע לתיאור ארוע תקיפתו, מציג המתלונן לכאורה עדות המנסה להיות מדויקת ככל הניתן. המתלונן, שיכל לציין כי שני המשיבים תקפו אותו בסכין, ציין מפורשות כי רק אחד מהשניים החזיק בסכין, וכדבריו "אני ראיתי אחד, אני הייתי על הרצפה ... אחד מילדים שלו" (עמ' 2 ש' 19-22).

4

גם המתלוננת בעדותה מציגה נסיון מסוים לכאורה לדייק בדבריה, כאשר היא מציינת כי מי שהיה ליד בעלה עם סכין הוא המשיב בעצמו, ובכל הנוגע לאחיו של המשיב ציינה כי האח הגיע מאוחר יותר עם סכין, אך היא לא ראתה מה הוא עשה לבעלה באותו שלב.

זאת ועוד, אכן כפי שציין ב"כ המשיב, למשיב 12 אחים ואחיות. יחד עם זאת, עיון במסמך המציג לכאורה את ה"עץ משפחתי" של המשיב מעלה כי למשיב 7 אחיות ורק 4 אחים (שאחד מהם הוא המשיב2).

בחקירתה של אמו של המשיב מיום 19.4.22 מציינת האם כי בעת האירוע היה אחד מאחיו של המשיב (מאיר) מאושפז בבית החולים. באותה עדות מציינת אמו של המשיב, גם כי בעת קרות הארוע היו יתר אחיו של המשיב "מפוזרים, לא גרים בבית" (ש' 34) ובדבריה אישרה כי איש מהם לא היה ביום הארוע בבית.

לא זאת אף זאת, מתוך הראיות שבתיק עולה כי בארוע מושא כתב האישום נכחה לכאורה עדה נוספת, בשם שלומית לוי. על פי דברי אותה עדה, בחקירתה מיום 20.4.22., בנוסף לאחיו של המשיב שתקף את המתלונן נכח בארוע גם אח נוסף שאותו זיהתה כקירח עם כיפה. עיון בתצלומו של המשיב המצוי בתיק החקירה, שצולם לאחר מעצר המשיב, מעלה כי בעת הארוע היה המשיב קירח.

עובדה נוספת שיש לציין היא כי בחקירת אחיו של המשיב שהודה שהיה מעורב בארוע, טען האח כי איש מאחיו לא השתתף בארוע. עובדה זו אינה עולה בקנה אחד עם עדויותיהם הברורות של שני המתלוננים ועם עדותה האוביקטיבית לכאורה של העדה שלומית לוי. מתוך הנסיבות האמורות עולה חשש ממשי שבדבריו מסתיר אותו אח את נוכחותו של המשיב, אחיו.

בנסיבות האמורות ולצורך זיהויו של המשיב, לא ניתן יהיה לומר כי העובדה שהמשיב זוהה בדרך של הצגת תמונתו לשכניו, המכירים אותו היטב, ולא בדרך של מסדר זיהוי, פגמה בדרך כלשהי בראיות לכאורה העומדות כנגדו.

טענה נוספת שטען הסנגור נוגעת לאליבי של המשיב. לטענת ב"כ המשיב היה המשיב עצור באיזוק אלקטרוני בביתו בעת הארוע שהתרחש מחוץ לבית, ולדבריו קיימת חזקת תקינות שלפיה האיזוק האלקטרוני עבד, ואם מערכות האיזוק לא צפצפו כנראה שהמשיב היה בבית. לשיטתו, המדינה לא הוכיחה שארע כשל מערכתי, ועל כן החזקה האמורה תקפה. לדברי הסנגור, איש לא בדק את האיזוק ביחס למרחק מן הבית, ומאחר ויודעים את מיקום הארוע היה מקום לבדוק זאת.

עיון בתיק החקירה מעלה כי בתיק החקירה מצוי מזכרו של מר תאגורי מיום 18.4.22, בה מצוין כי בעת הרלוונטית שוחח עם חמ"ל איזוק אלקטרוני ובשיח עלה כי "אין אינדיקציה לכך שהחשוד עוזיאל כהן שור היה בביתו בעת ביצוע העבירה, וזאת בשל כך שייתכן שיש מצב שיש להם זמן מת או שלא נקלט במערכת, שבו יכול לצאת מהבית ואין אנו יודעים את מיקומו המדויק"

5

בנוסף בתיק החקירה מצוי גם מזכר מיום 24.4.22 שבו מציין רס"ב שנייטמן כי פנה ליגאל ,אחראי איזוק בשב"ס, ושאל אותו כמה מטרים מהבית מתחילה המערכת להתריע. לדבריו נמסר על ידי אחראי האיזוק כי היו מצבים שבהם לא היתה התראה במרחק 20 מ', ולעתים אחרי 5 מ'. על פי דברי אותו אחראי איזוק, הדבר תלוי בהרבה גורמים אחרים כך שלא ניתן לתת מרחק מדויק מתי יש התראה.

יודגש לעניין זה כי בעימות בין המתלוננת למשיב מיום 20.4.22, כאשר מוטחת בפני המתלוננת הטענה שבעת הארוע היה המשיב באיזוק אלקטרוני בביתו, משיבה המתלוננת כי הדבר אינו משנה, מאחר ולאורך כל התקופה האחרונה ראתה את המשיב מספר רב של פעמים מסתובב בחצר ביתו הקרובה למקום הארוע, וכדבריה "אני ראיתי אותך, אתה יושב גם בחצר מאחורה, רואים אותך, וראיתי אותך נכנס לכניסה מלא פעמים ... וזה לא היה 50 מ' מהבית שלך". (ש' 14-19).

יודגש כי עיון בתמונות המצויות בדוח מז"פ מעלה כי מקום הארוע, מצוי לכאורה מספר מטרים מחצרם של בני משפחת המשיבים. בנסיבות האמורות גרסתה החד משמעית של המתלוננת שראתה בעת האחרונה את המשיב מסתובב באותה חצר, (ולכך לא היתה ככל הנראה כל אינדיקציה של האיזוק האלקטרוני), תחזק לכאורה את ההנחה שהאיזוק האלקטרוני מכסה גם את חצר ביתו של המשיב. בנסיבות האמורות (ובין היתר לאור המזכרים שצויינו) קיימת, לכאורה אפשרות שהאיזוק האלקטרוני כיסה גם את המטרים הקרובים לאותה חצר. מעבר לכך קיימת גם אפשרות שלא היתה אינדיקציה באיזוק האלקטרוני ליציאתו הקצרה יחסית של המשיב מהבית, בשל "זמן מת " או בשל גורמים גורמים אחרים כמצוין במזכרים שהובאו.

לאור כל האמור לעיל, נראה כי מדובר במשיב שעומדות כנגדו ראיות ברף גבוה לביצוע העבירות המיוחסות לו בכתב האישום.

בכל הנוגע לסוגיית מסוכנות המשיב, טען ב"כ המשיב כי מדובר במשיב שעובר הליך שיקומי בצורה רצינית ביותר במסגרת תיק אחר, ועל כן יש לבחון שחרורו לחלופה שמוצעת.

מדובר במשיב שקיימות כנגדו ראיות לכך שביחד עם אחיו היכה את שכנו בראשו ובגופו במקלות ואבנים, וביחד עם אחיו היכה באשת השכן באבנים, כאשר במהלך האירוע אחד מן שניים דוקר את המתלונן בסכין בראשו.

בעניננו מדובר במשיב שעומד כנגדו כתב אישום בתיק 27976-02-21, בבית משפט השלום בתל אביב, ב-2 עבירות של גניבה בצוותא חדא ועבירת התפרצות למגורים, ובעת ביצוע העבירה לכאורה בתיקנו הוא היה עצור באותו תיק באיזוק אלקטרוני.

6

זאת ועוד, עיון ברישומו הפלילי של המשיב מעלה כי מדובר במשיב בעל עבר פלילי מכביד ביותר. כך בשנת 2019 הורשע המשיב בעבירה של החזקת סם שלא לצריכה עצמית, קשירת קשר ומתן שוחד ונדון למאסר בפועל לתקופה של 16 חודשים, מאסר ממנו השתחרר זמן לא רב לפני ביצוע העבירה בתיק הנדון בבית משפט השלום בתל אביב. המשיב הורשע גם בשנת 2017 ב-7 עבירות התפרצות לדירה ועבירות רכוש נוספות, ונדון למאסר בן 36 חודשים. בשנת 2009 הורשע המשיב בעבירה של תקיפת שוטר, חבלה במזיד ברכב ושוד מזוין בחבורה, ונדון למאסר לתקופה של 5 שנים. המשיב הורשע בעבירות נרבות וספות בעברו בעבירות רכוש, סמים ואלימות.

מתוך האמור לעיל עולה כי מדובר במשיב בעל עבר פלילי מכביד ביותר, בין היתר בעבירות אלימות , שביצע לכאורה העבירה המיוחסת לו בהיותו עצור באיזוק אלקטרוני. העובדות האמורות יעלו כי מדובר במשיב שמסוכנותו רבה ביותר.

לאור כל האמור לעיל, לא יהיה מקום לבחון את אפשרות שחרור המשיב, או את אפשרות מעצרו באיזוק.

לאור כל זאת אני מורה על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים.

ניתן במעמד הצדדים.

ניתנה היום, כ"ד אייר תשפ"ב, 25 מאי 2022, בהעדר הצדדים.