1

החלטה בעניין מתווה הדיון בשתי הבקשות שהוגשו נגד המשיבים: בקשה למעצרם עד תום ההליכים (מ"ת 39536-03-22) ובקשה למתן סעדים זמניים בעניין הרכוש התפוס שחילוטו מבוקש במסגרת כתבי האישום (צ"א 39571-03-22) (להלן - הבקשות).

החלטה זו ניתנת בין השאר, לנוכח בקשת באי-כוח המשיבים 3-1 לדחות את הדיון בבקשות למועד שייקבע במהלך חודש מאי, לאחר תום הרמדאן וזאת בעיקר לנוכח היקף חומר החקירה והזמן הרב הדרוש ללימודו, ומנגד, בקשת בא-כוח המשיב 4 כי הדיון בעניין משיב זה יתקיים מוקדם ככל הניתן. בנסיבות אלו עלתה שאלה אם ישנה הצדקה לפצל בין הדיונים.

רקע

2.         כתבי האישום והבקשות הוגשו ביום 18.3.2022 ולבקשת באי-כוח המשיבים בדיון ממועד זה, הדיון בעניין הבקשות נדחה ליום 31.3.2022. בדיון זה וכאמור, נחלקו באי-כוח המשיבים בעניין המועד שבו הם מבקשים לקבוע את הדיון.

2

3.         כתב האישום נגד המשיבים 1, 2, 3 ו-5 הוגש בת"פ 39524-03-22 והוא מחזיק שישה פרטי אישום ובקשה לחילוט רכוש ואילו כתב האישום נגד המשיב 4 הוגש בנפרד, בת"פ 39550-03-22, והוא מחזיק אישום אחד ובקשה לחילוט רכוש. שתי הבקשות הנדונות הוגשו נגד כל המשיבים.

כתבי האישום והבקשות עוסקים בפעילות האזרחית-כספית ובפעילות הארגונית של ארגון הטרור 'החמאס' בירושלים. על-פי הנטען, המשיב 1 היה אחראי הכספים של החמאס בירושלים ולאחרונה מונה לאחראי על כלל פעילות החמאס בירושלים. במסגרת תפקידו פעל בין השאר, להעברת כספי החמאס מטורקיה לירושלים וחלוקתם לפעילי החמאס בעיר ואף מונה לתאם את פעילות החמאס בהר הבית במהלך חודש הרמדאן. המשיב 1 הוא אף מנהלה של המשיבה 5 (להלן - העמותה), שמטרותיה הרשומות הן איסוף כספים ומתן צדקה לנזקקים וכן סיוע בפעילות תרבות לנזקקים, אך על-פי הנטען, בפועל שימשה העמותה לקידום מטרות החמאס, לצד המטרות האמורות. המשיבים 2 ו-3 הם בניו של המשיב 1, שעל-פי הנטען היו מעורבים בפעילותו האמורה. בעניין המשיב 4 נטען, כי עסק בגיוס כספים בסכומים ניכרים עבור העמותה ובפועל, עבור החמאס.

בהתאם לעובדות כתבי האישום, המשיבים מואשמים כל אחד לפי חלקו, בעבירות לפי חוק המאבק בטרור, התשע"ו-2016 (להלן - חוק המאבק בטרור), חוק איסור הלבנת הון, התש"ס-2000, חוק איסור מימון טרור, התשס"ה-2005 (להלן - חוק איסור מימון טרור), חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג-1963 ופקודת מס הכנסה (נוסח חדש).

החלטת ביניים בעניין המשיב 4 וקביעת מתווה הדיון בעניינו

4.         תמצית הנטען בכתב האישום בעניין המשיב 4 היא כי בין השנים 2022-2012, הוא גייס כספים עבור העמותה והעביר אותם אל המשיב 1. נטען כי המשיב 4 העביר אל המשיב 1 אחת לשלושה חודשים סך כ-100,000 ₪ ובסך הכול במשך כל התקופה האמורה העביר אליו עבור העמותה סך כ-4,000,000 ₪. זאת ביודעו כי הכסף מועבר למשפחות ויתומים המזוהים עם ארגון החמאס, ובהיותו מודע לכך שמטרות העמותה בפועל, הן קידום מטרות החמאס וכן כי המשיב 1 הוא איש חמאס. כן נטען, כי בין השאר, גייס המשיב 4 סך 70,000 ₪ קודם ליום 24.12.2021 וכי במועד זה ניסה להעבירו אל המשיב 1, אך במועד זה המשטרה עצרה אותו.

לנוכח האמור נטען בכתב האישום כי המשיב 4 עשה פעולות ברכוש מתוך מטרה לסייע, לקדם או לממן פעילות של ארגון טרור. בהתאם לכך מואשם המשיב 4 בעבירת איסור פעולה ברכוש למטרות טרור. בעניין התקופה שמיום 4.2.2012 ועד יום 31.10.2016, הואשם בעבירה לפי סעיף 8 בחוק איסור מימון טרור, ובעניין התקופה שמיום 1.11.2016 ועד יום 31.12.2020 הואשם בעבירה לפי סעיף 31(א) בחוק המאבק בטרור.

3

5.         בדיון מיום 31.3.2022 שקלתי את האפשרות שלפיה חרף בקשת בא-כוח המשיב 4 להקדים את הדיון בעניינו של משיב זה, הדיון בעניינם של כל המשיבים יתקיים במועד אחד. זאת בעיקר מטעמי יעילות, לנוכח היקף הראיות הרב וכן מאחר שהדיון בעניין הראיות דרוש לצורך הכרעה בשתי הבקשות הנדונות בעניינם של כל המשיבים. מטעם זה, ביקשתי מבאות-כוח המבקשת להציג בפניי באופן תמציתי בלבד את עיקרי הראיות בעניינו של המשיב 4. זאת כדי לבחון אם ישנה הצדקה ל"מעצר הביניים" עד קיום דיון בעניין כל המשיבים ולנוכח העובדה שככלל, דחיית הדיון בבקשת מעצר עד תום ההליכים יכולה להיות רק לבקשת הנאשם או סנגורו ולכל היותר למשך שלושים יום (סעיף 21(ד) בחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), תשנ"ו-1996 (להלן - חוק המעצרים)).

6.         מהראיות שהציגו באות-כוח המבקשת נוכחתי כי נראה לכאורה, שאמנם ישנן ראיות לכאורה להוכחת האשמה בעניינו של המשיב 4.:

ראשית, עיקר הראיות הנוגעות למשיב 4 מבוססות על ראיות אשר לפיהן פעילות העמותה לא הייתה למטרות הרשומות שלה, כפי שטען המשיב 4, אלא היה זה מצג שווא. בפועל עולה כי העמותה שימשה מכשיר להעברת כספים למשפחות של מחבלי חמאס, גם אם חלק מכספיה הועברו גם לנזקקים. מאותן ראיות עולה כי מטרת העמותה בפועל הייתה להגביר את נוכחות החמאס בשטח, לזכות בתמיכה לפעילותו ולגייס אנשים לחמאס.

באת-כוח המבקשת הפנתה לדברים שאמר המשיב 1 בחקירתו, שמהם עולה כי המשיב 4 ידע על מטרותיה האמתיות של העמותה ואף ידע כי המשיב 1 הוא איש חמאס וכן כי המשיב 4 העביר אליו כספים בהיקף של כ-400,000 ₪ בשנה במשך עשר שנים ובסך הכול כ-4,000,000 ₪, ביודעו את העובדות האמורות.

בעניין זה הפנתה באת-כוח המבקשת אל דוגמאות בלבד מתוך הראיות, כלהלן: התכתבויות במסרונים שהוצאו ממכשיר הטלפון של המשיב 1, הכוללות התכתבויות רבות בין המשיב 1 לבין המשיב 4 בעניין הנושאים האמורים; הודעתו של המשיב 1 מיום 25.2.2022 בשעה 11:33, שורות 102-104, שבה הוא אומר כי "פראס טוטח [המשיב 4]... משתייך לחמאס ומעביר לוועדה... סכום של 100,000 ₪ לטובת תכנית היתומים במסגרת... חשוב מאד לארגון חמאס שאני אהיה בתפקיד שלי... חשוב מאד לארגון חמאס לדאוג ליתומים והנזקקים לבני השהידים ולמשפחות האסירים"; דבריו של המשיב 1 בהודעתו מיום 3.3.2022 בשעה 7:13, פסקה 45, כי "... פראס יודע שאני משתייך לחמאס, פראס מוסר לנו את התרומות והוא יודע שהכסף ליתומים ולמשפחות הנזקקות וגם יודע שפעילות הוועדה הנה פעילות 'דעווה' של חמאס ופיראס היה עצור על חמאס בשנת 04".

4

שנית, בעניין האירוע של תפיסת סך 70,000 ₪ ביום 24.12.2021 בידי המשיב 4, הפנתה המבקשת לכך שמדובר בסכום שנתפס בהר הבית על גופו של בנו בן ה-12 של המשיב 4, כפי שעולה מדו"ח תפיסת הכסף ממועד זה בשעה 12:13. המשיב 4 טען כי סכום זה נועד לרכישת רכב שאותו אמור היה לקנות לאחר התפילה ולשם כך תכנן ללכת עם חברו ששמו אללה ביזלמיט.

בעניין זה הפנתה המבקשת לעיקרי הראיות הבאות: המשיב 4 סתר עצמו בכך שבהודעות שונות שנגבו ממנו, הוא מסר שמות שונים של אנשים שעמם אמור היה ללכת לרכוש את הרכב ואף מסר מיקומים שונים שבהם הרכב אמור היה להירכש; בילזמיט מסר גרסה שונה מזו של המשיב 4, ואף אמר כי הוא לא קבע מועד שבו ילך עם המשיב 4 לרכוש את הרכב. מכל מקום הוסיף, כי הרכב אמור היה להירכש עבורו ולא עבור המשיב 4 (זכ"ד בעניין חקירתו של ביזלמיט בחקירתו המשטרתית בשב"כ מיום 7.2.2022 בשעה 11:40); התכתבויות בין המשיב 1 למשיב 4 שבהן המשיב 1 מבקש מהמשיב 4 שלא להעביר את הסכום האמור "עכשיו"; בחקירתו אישר המשיב 1 את העובדה שהסכום האמור נועד להגיע לידיו למטרות החמאס; עצם הסתרת הכסף על בנו בן ה-12 של המשיב 4 מעלה חשד כי מדובר בכסף שהוסתר וכי לא נועד למטרה כשרה של רכישת רכב.

7.         עוד הוסיפה באת-כוח המבקשת, כי לחובת המשיב 4 ישנן ארבע הרשעות קודמות, אחת מהן מבית משפט צבאי ביהודה משנת 2005, בשל הרשעתו בעבירת חברות בהתאגדות בלתי חוקית, ובעבירת חיזוק ידיים, סיוע, ומתן שירות להתאגדות בלתי חוקית. בשל עבירות אלו נדון לשלושה עשר חודשי מאסר בפועל.

8.         עיקרי טענותיו של בא-כוח המשיב 4 הן כי משיב זה, כמו רבים אחרים, העביר כספים לעמותה שמטרותיה היו מטרות צדקה כשרות וכי בכוונתו להפנות לראיות התומכות בכך. עוד טען, כי לנוכח הוראת סעיף 21(ד) בחוק המעצרים, אין מקום לדחיית הדיון מטעמי יעילות. כך מהטעם שהוראה זו קובעת במפורש כי דחיית דיון בבקשת מעצר עד תום ההליכים לשם עיון בחומר החקירה ולימודו בעוד הנאשם מוסיף להיות במעצר, יכולה להיעשות רק לבקשת הנאשם או סניגורו ובכל מקרה, ניתן לדחות את הדיון לכל היותר בשלושים יום.

9.         לנוכח טענותיו של בא-כוח המשיב 4 להקדמת הדיון בעניינו וכאמור, בחנתי את עיקרי חומר החקירה בעניין משיב זה ושוכנעתי כי בידי המבקשת ראיות לכאורה להוכחת עובדותיו של כתב האישום בעניינו. אמנם נדרשת בדיקה מעמיקה יותר של הראיות, כפי שביקש בא-כוחו של המשיב 4, אך די בראיות שהוצגו לי כדי לקבוע כי הן עומדות ברף הנדרש לשם דחיית הדיון בעניינו לעת הזו.

5

עוד שוכנעתי, כי לנוכח מהות פעילותו כמתואר, לכאורה אף מתקיימת עילת מעצר בעניינו. כפי שנקבע לא אחת, אף פעילות אזרחית, כספית וכלכלית, אשר בעיקרה נועדה לסייע לאוכלוסייה נזקקת, מקימה עילת מעצר אם במהותה נועדה לסייע לפעילותו של ארגון טרור. אף נקבע כי בנסיבות שבהן נמצאו ראיות לכאורה לביסוס פעילות כאמור, בדרך כלל אין מקום לבחינת חלופת מעצר (ראו בין השאר: בש"פ 6552/05 עבידאת נ' מדינת ישראל (17.8.2005)‏‏, כבוד השופטת א' פרוקצ'יה, פסקאות 13-11 והפסיקה שם; בש"פ 9577/11 זלום נ' מדינת ישראל (9.1.2012), כבוד השופט א' רובינשטיין, פסקאות יא-יב. כן ראו את פירוט תמצית ההחלטות בעניין אותה פרשה בהחלטה בבש"פ 392/12 פלוני נ' מדינת ישראל (26.1.2012), כבוד השופט י' עמית).

עם זאת, לנוכח עמידתו של בא-כוח המשיב 4 על בקשתו להקדמת הדיון בעניינו של משיב זה, מועד הדיון בעניינו יהיה מוקדם יותר ממועד הדיון בעניין המשיבים האחרים. עם זאת, מתווה הדיון בעניין כל המשיבים יהיה זהה, כפי שיפורט להלן.

המתווה שלפיו יישמעו טענות הצדדים בעניין שתי הבקשות

10.       לנוכח היקף חומר החקירה והעובדה שבחינת הראיות דרושה לשתי הבקשות, נקבע בזה כי המתווה שלפיו יישמעו שתי הבקשות, יהיה באמצעות הגשת עיקרי טיעון בהתאם לאמור להלן (לעניין קיום דיון במתכונת זו ולעניין האפשרות להורות על הגשת עיקרי טיעון בדיונים בעניין הבקשות הנדונות, ראו: בש"פ 2188/19 ניאזוב נ' מדינת ישראל (29.3.2019), כבוד השופטת י' וילנר, פסקה 11).

בהתאם לכך, תחילה יגישו באי-כוח המשיבים עיקרי טיעון, אשר במסגרתם יפרטו את טענותיהם בעניין הראיות, בעניין הבקשה למעצר המשיבים עד תום ההליכים נגדם ובעניין הבקשה לסעדים זמניים. במסגרת עיקרי טיעון אלו יפרט בא-כוחו של כל אחד מהמשיבים את טענותיו וימקד את הנושאים השנויים במחלוקת.

לאחר מכן תגיש המבקשת עיקרי טיעון אשר במסגרתם תשיב בכתב רק לטענותיהם של באי-כוח המשיבים אשר יפורטו בעיקרי הטיעון מטעמם.

בדיון שייקבע לאחר מכן, תתאפשר רק השלמה קצרה של טענות הצדדים, בהתאם לצורך.

מובהר אפוא, כי כל עוד לא יוגשו עיקרי טיעון כאמור, לא יתקיים דיון.

11.       בהתאם לאמור, להלן מועדי הגשת עיקרי הטיעון ומועד הדיון בעניין כל אחד מהמשיבים.

6

א.        המועדים בעניין המשיב 4:

עיקרי הטיעון מטעם בא-כוח המשיב 4, יוגשו עד יום 7.4.2022 בשעה 12:00.

עיקרי הטיעון מטעם המבקשת בעניין המשיב 4, יוגשו עד יום 10.4.2022 בשעה 12:00.

דיון בעניין המשיב 4 יתקיים ביום 11.4.2022 בשעה 9:00.

ב.         המועדים בעניין המשיבים 3-1:

עיקרי הטיעון מטעם באי-כוח המשיבים 3-1 ו-5, יוגשו עד יום 26.4.2022.

עיקרי הטיעון מטעם המבקשת בעניין המשיב 3-1 ו-5, יוגשו עד יום 12.5.2022.

דיון בעניין המשיבים 3-1 ו-5 יתקיים ביום 18.5.2022 בשעה 13:30.

מובהר לבאי-כוח הצדדים, כי ככלל ולמעט מטעמים חריגים ומיוחדים, לא יתאפשר לשנות את המועדים שנקבעו כאמור.

12.       לבקשת כל המשיבים ובאי-כוחם, השתתפות המשיבים בדיונים, כפי שנקבעו לעיל, תהיה באמצעות היוועדות חזותית (VC). המזכירות תודיע לשב"ס ותוודא את קיום שני הדיונים באולם מתאים לדיון כאמור. כמו כן, יש להזמין מתורגמן לערבית לשני הדיונים.

המזכירות תמציא את ההחלטה בדחיפות אל באי-כוח הצדדים ואל שב"ס.

13.       לעיוני במועדים הבאים: 7.4.2022, 10.4.2022, 27.4.2022 ו-19.5.2022.

ניתנה היום, ג' בניסן התשפ"ב, 4 באפריל 2022, בהיעדר הצדדים.