1

1.      שקלתי הדברים בכובד ראש בזמן הקצר שניתן לשם כך.

2.      יציאה להלוויה מעוררת קושי שכן הדבר עלול לעורר חיכוך, לסכן ציבור האבלים או המבקש עצמו. הלוויה גם כוללת כמות לא מבוטלת של אנשים, ושעתה ידועה.

3.      שונים פני הדברים מקום בו מדובר ביציאה לאחד מימי האבלות.

4.      כעת לעצם היציאה- מדובר בתנאים העולים בקנה אחד עם האמור בפסיקה- מדובר באירוע הומניטרי, וקרוב מדרגה ראשונה, אירוע טרגי.

5.      אין לחובת המשיב מידעים מודיעיניים; התנגדות השב"ס והעולה מהבקשה- הנם היגיון ושכל ישר, אך לא ידיעה קונקרטית; על כן העדפת ימי האבלות על פני מועד ההלוויה, מקהה עצמת החשש.

6.      כעת לשיקולי המעצר- אין מסוכנותו של מי המואשם בעבירות הכוללות קיפוד חיי אדם, כמסוכנות מי שאינו מואשם בהן; המאשימה לא חלקה על כך שקיימת הסכמה לתיקון משמעותי של כתב האישום באופן שלא יכלול עבירות המתה. גם אם שאלת הענישה ראוי כי תמתין להכרעת התיק העיקרי, שאלת התיקון עצמו אינה שנויה.

7.      מצב דברים זה מלמד כי המסוכנות שהוערכה במקור, אינה כזו הקיימת כיום; נקודת האיזון לשקילת החופשה המיוחדת המבוקשת שונה אפוא.

8.      זאת ועוד- בין יתר שיקולי חופשה מיוחדת נכלל גם חשש ההימלטות מאימת הדין; כאן, מדובר במי שריצה עונשו או קרוב לכך (ככל שיאושר מלוא ההסדר).

2

9.      למעשה, לו היינו מצויים באישום מתוקן, יכול ושיקולי המעצר היו שונים מהיסוד בשלב זה. הדבר משפיע גם על שקילת הבקשה כאן.

10.  בנסיבות אלו סבורני כי בהינתן שני מפקחים טובים שיערבו בערבות גבוהה, הפקדה סבירה, ניתן יהיה להורות על חופשה מיוחדת, של 12 שעות (כולל נסיעות) בסיומה ישוב המבקש לבית המעצר (וישהה בבידוד במידת הצורך), וזאת עד החלטות אחרות.

11.  המזכירות מתבקשת להעביר בדחיפות לעו"ד שרון, לפמ"ח ולשב"ס. לאור החשש המובע בעמדת השב"ס, מוטב כי החופשה המיוחדת תתואם בסיוע המאשימה מול שב"ס ומול הנאשם, ולא באמצעות קביעה מראש.

12.  המזכירות תשריין מחר ביומני דיון לשעה 8:30; לזמן היוועדות

ניתנה היום, י"ד חשוון תשפ"ב, 20 אוקטובר 2021, בהעדר הצדדים.