1

נוכחים: ב"כ המבקשת עו"ד אסף גרינבאום

המשיבים וב"כ עו"ד מוחמד עוואד

[פרוטוקול הושמט]

החלטה

לפניי בקשה למעצרם של המשיבים עד תום ההליכים.

נגד המשיבים הוגש כתב אישום המייחס להם עבירות של גניבה בידי עובד וגניבת רכב.

עפ"י הנטען בכתב האישום שני המשיבים היו עובדים של חברת גלנור המחזיקה בין היתר ציוד מכני כבד. סמוך ליום 7.7.15 החליט המשיב 1 לגנוב מחפרון מחברת גלנור לשם כך הוא פנה למשיב 2 שנתן לו את המפתח של המחפרון ובתמורה הוא שילם למשיב 2 סך של 5,000 ₪. ביום 7.7.15 לאחר סיום יום העבודה מסר המשיב 2 את מפתחות המחפרון למשיב 1. המשיב 1 הניע את המחפרון ומסר אותו לאדם שלישי ש"גוייס" כדי להסיע את המחפרון לכפר אל חדר שבשטחי הרשות הפלשתינית. האדם השלישי אכן העביר את המחפרון לייעדו כאמור.

אין מחלוקת לקיומן של ראיות לכאורה ועילת מעצר.

2

ב"כ המשיבים טוען כי ניתן לאיין את עילת המעצר של חשש מהימלטות ע"י חיוב בהפקדת ערובות מתאימות הכוללות הפקדה כספית וערבים תושבי ישראל. לעניין עילת המסוכנות, ב"כ המשיבים טוען שאין לייחס לה משקל רב.

ב"כ המבקשת טוען כי עפ"י הלכת רוסלן פרנקל מתקיימת עילת מעצר בשל מסוכנות וכמו כן בשל העובדה שהמשיבים הם תושבי שטחים מתקיים גם חשש להימלטות מאימת הדין.

ב"כ המבקשת הדגיש את החומרה המיוחדת שיש בגניבה ממעביד ואת העובדה שלא ניתן לתת אמון במי שגונב ממעבידו.

אשר לעילת ההימלטות, מדובר בשני תושבי שטחים אולם שניהם נכנסו לישראל ברישיון ועבדו בישראל כדין במשך תקופה. הכלל הוא שהיותם של משיבים תושבי שטחים איננו מקים באופן אוטומטי עילת מעצר בשל חשש מהימלטות. אני סבור שמתקיימת עילת הימלטות כפי שגם הסכים ב,כ המשיבים אך לנוכח העובדה שמדובר במשיבים שזו העבירה הראשונה שלהם, הרי שחשש ההימלטות איננו מאוד גבוה.

אשר לעילת המסוכנות, כאמור הוסכם שעילת מעצר כזו מתקיימת ובצדק הוסכם כך כיוון שמדובר בגניבה של חפץ שערכו רב. יחד עם זאת, מדובר בעבירת רכוש, אני לא סובר שהעבירה מתאפיינת בתחכום יוצא דופן וגם הביצוע של שני המשיבים יחדיו איננו עולה כדי ביצוע של עבירת רכוש כדי כנופיה מאורגנת. בהקשר זה של עילת המסוכנות יש גם להביא בחשבון שמדובר בשני משיבים שאין להם עבר פלילי. אשר על כן, גם לעילת המסוכנות, לא מאוד חזקה.

בכל מקרה, חובה על ביהמ"ש לשקול שחרור בערובה. כלל זה חל גם על תושבי שטחים ובוודאי שהוא חל על מי שאין להם עבר פלילי ועל מי שנכנסו לישראל כדין. אני סבור שבנסיבות העניין החשש העיקרי הוא הימלטות מאימת הדין ולכן כאשר ביהמ"ש שוקל את האפשרות של שחרור בערובה עליו לשקול את השאלה האם ניתן לאיין את החשש של הימלטות ע"י קביעת תנאי שחרור הולמים.

אני סבור שבשים לב לכל הנסיבות ובמיוחד עברם הנקי של שני המשיבים ובהתחשב בפסיקה הרלוונטית אשר במקרים מתאימים הורתה על שחרור תושבי שטחים גם כאשר הם החשוד בביצוע עבירות חמורות יחסית וגם כאשר היו להם הרשעות קודמות ומעצרים על תנאי, שניתן לאיין את עילת המעצר באופן סביר ע"י קביעת תנאים.

אשר על כן, אני מורה על שחרורם של המשיבים בתנאים שלהלן:

1.         כל אחד מהמשיבים יפקיד בקופת בית המשפט סך של 15,000 ₪.

2.         כל אחד מהמשיבים ימציא שני ערבים תושבי ישראל אשר יחתמו על ערבות צד ג' בסך של 25,000 ₪ לכל ערב. על הערבים להיות בעלי הכנסה מוכחת של 5,000 ₪ לחודש לפחות.

3.         כל אחד מהמשיבים יחתום על התחייבות עצמית בסך 25,000 ₪.

4.         המשיבים יוכלו להשתחרר בפני סוהר או שוטר מוסמכים.

3

5.         אם המשיבים לא יעמדו בתנאי השחרור הם יובאו לפניי ביום 4/8/2015 עד השעה 12:00.

ניתנה והודעה היום י"ז אב תשע"ה, 02/08/2015 במעמד הנוכחים.

[פרוטוקול הושמט]

החלטה

אני מעכב את ביצוע החלטתי עד ליום 3/8/2015 בשעה 12:00.

המבקשת תודיע עוד היום עד השעה 17:30 האם הוחלט להגיש ערר, ובמידה ויוחלט לא להגיש ערר יוכלו המשיבים להשתחרר בתנאים שקבעתי. ניתן להתחיל בהליכי השחרור כבר עתה.

ניתנה והודעה היום י"ז אב תשע"ה, 02/08/2015 במעמד הנוכחים.

[פרוטוקול הושמט]

החלטה

אני מאריך את המועד להגשת תעודת חיסיון ב-45 יום.

ניתנה והודעה היום י"ז אב תשע"ה, 02/08/2015 במעמד הנוכחים.

4

הוקלד על ידי רחל גביר