1

 

 

בהמשך להחלטה מיום 14.12.22, להלן המשך החלטה בבקשה למעצרם של המשיבים 1 ו-2 עד לתום ההליכים ולמעצרו או קביעת תנאי שחרור למשיב 3 הכוללים "מעצר בית".

 

רקע

1.      בכתב האישום מיוחסות למשיב 1 עבירות של חבלה בכוונה מחמירה בצוותא, לפי סעיף 329(א)(1) ו-(2) בצירוף סעיף 29 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: "חוק העונשין"), חבלה בכוונה מחמירה, לפי סעיף 329(א)(1) ו-(2) לחוק העונשין, ותקיפה הגורמת חבלה ממשית בנסיבות מחמירות לפי סעיפים 382 ו-380 לחוק העונשין.

למשיב 2 מיוחסת עבירה של חבלה בכוונה מחמירה בצוותא לפי סעיף 329(א)(1) ו-(2) בצירוף סעיף 29 לחוק העונשין.

למשיב 3 מיוחסות עבירות של חבלה בכוונה מחמירה לפי סעיף 329(א)(2) לחוק העונשין ותקיפה סתם לפי סעיף 379 לחוק העונשין.

2

2.      כפי הנטען, ביום 3.9.22 הגיע המשיב 3 לחנות ברחוב שמואל הנביא בירושלים, אשר בבעלותו של המשיב 1 (להלן: "החנות") ורכש מספר פריטים. בשל טעות של עובד החנות, אלמוג מקאייס (להלן: "אלמוג"), לא נגבה תשלום מהמשיב 3 עבור חלק מהפריטים שרכש. משהבחין המשיב 3 בטעות, שילם את הסכום באמצעות שליח. כשנודע למשיב 1 העניין, טעה לחשוב שהמשיב 3 לא שילם על חלק מהרכישה ולכן יצר קשר טלפוני עם המשיב 3 ואמר לו "מה נראה לך שאתה גונב? אני אזיין אותך".

3.      ביום 6.10.22 הגיע המשיב 3 לחנות במטרה לקנות משקאות. בני משפחתו המתינו ברכב מחוץ לחנות. המשיב 1 זיהה את המשיב 3 והתפתח ביניהם שיח על הרקע שתואר לעיל. המשיב 3 אמר למשיב 1 כי בפעם הבאה שתתעורר אי הבנה עליו לבדוק לפני שהוא צועק ומקלל, ובתגובה אמר המשיב 1 "בוא נסגור את זה בחוץ עכשיו". המשיב 1 יצא מהדלפק בחנות, דחף את המשיב 3, הכה בפניו באגרוף והמשיך להכותו באגרופים בראשו ובחזהו, בעוד אלמוג החזיק את המשיב 3. כתוצאה, נהדף המשיב 3 על בקבוקי שתיה שהיו במקום, וניסה לנוס אך מעד ונפל ובהמשך דחפו המשיב 1 אל מחוץ לחנות. מאירוע זה נגרמו למשיב 3 חבלות בגבו, בפניו ובשיניו.

4.      כשהבחינו בני משפחתו בהתרחשות, הם יצאו מהרכב ואילו המשיב 1 חזר לחנות ויצא ממנה כשבידו אלה מתקפלת מברזל. אחותו של המשיב 1, ליטל תמים, שהחזיקה באקדח מטעם מקום עבודתה, אמרה למשיב 1 כי ברשותה אקדח והרימה את חולצתה על מנת שיראה את האקדח באמרה "אם אתה נוגע באח שלי מותר לי על פי חוק". המשיב 1 זרק את האלה. המשיב 3 ובני משפחתו עזבו את המקום. בהמשך התקשר המשיב 1 למשיב 3. אמו, בת שבע תמים (להלן: "בת שבע"), שהייתה ברכב שוחחה עם המשיב 1 והתפתחו חילופי דברים במסגרתם ציין המשיב 1 שהמשיב 3 גנב ודיבר לא יפה, וכי בכוונתו לבוא לבית המשיב 3.

להלן תכונה התרחשות זו "האירוע הראשון בחנות".

5.      ביום 7.10.22, בשעות הבוקר הגיעו המשיב 3 ואחיו יאיר תמים לחנותו של המשיב 1 כשהם מצוידים במקלות טוריה. אותה העת שהה אלמוג לבדו בחנות. המשיב 3 ויאיר נכנסו לחנות, המשיב 3 הניח את המקל שהיה בידו וסטר לאלמוג, ואז עזבו את המקום.

להלן תכונה התרחשות זו "האירוע השני בחנות".

6.      בהמשך, התקשר המשיב 1 למשיב 3 ואמר לו לפגוש אותו עם יאיר במגרש משחקים סמוך לחנות. הוא נענה שאין בכוונתם להגיע, שהם נמצאים בחניה מתחת לביתם, ושאם הוא רוצה שיבוא לשם. בהמשך התקשר המשיב 3 למשיב 1.

3

7.      כ-20 דקות לאחר מכן הגיעו המשיבים 1 ו-2 יחד עם חבריהם יצחק צרפי (להלן: "צרפי") ודוד חי כהן (להלן: "דודו") אל החניה שמתחת לבית המשיב 3 ויאיר. המשיב 1, צרפי ודודו נשאו אלות מברזל וצרפי אחז קסדה. במקום המתינו המשיב 3, יאיר ואחיהם אור תמים, כשבידיהם מקלות מעץ. במקום התפתח עימות מילולי, במסגרתו התקרב צרפי ליאיר ואחז בצווארו בתנועת חניקה. גם המשיב 1 התקרב ליאיר. עוברי אורח ניסו להפריד, ויאיר ביקש מצרפי שיעזוב אותו. המשיב 1 והמשיב 2 שוחחו בניהם, המשיב 2 התקרב למשיב 3 והמשיב 1 נשאר בסמוך ליאיר תוך חילופי דברים בין הצדדים. המשיב 1 דחף את יאיר בפניו (להלן: "הדחיפה"). המשיב 3 הבחין בכך, הניף את המקל שבידיו ופגע בעוצמה בצרפי, שנפל לרצפה כשהוא מחזיק בראשו. המשיב 3 הניף את המקל שוב בניסיון לפגוע בצרפי שהיה שרוע על הרצפה, אך המקל לא פגע בו. בהמשך קצר התרומם צרפי מהרצפה, והכה באגרוף בפניו של המשיב 3. למשיב 3 נגרם דימום בראשו.

8.      במקביל, חטף המשיב 2 את המקל מידי המשיב 3, צרפי רדף אחרי המשיב 3 ואור רדף אחר צרפי. המשיב 2 הכה באמצעות המקל בעוצמה בראשו של אור, אור נפל לקרקע וחש שיתוק בפלג גופו הימני. צרפי פנה לאור והכה בו באגרוף, והניף את האלה שבידיו בניסיון להכות את אור. אור הרים את ידו השמאלית אך האלה פגעה בראשו. צרפי הניף שוב את האלה כדי לחבוט בראשו של אור, אך אור התגלגל על הקרקע והאלה פגעה בכתפו. בשל המכות, אור החל לפרכס.

9.      עוד במקביל, מיד לאחר הדחיפה, הניף המשיב 1 את האלה שהחזיק וניסה לפגוע ביאיר, בעוד שהאחרון הניף מקל בניסיון לפגוע במשיב 1, וכך עשה גם אחר שזהותו אינה ידועה. המשיב 1 היכה את יאיר בחלק האחורי של ראשו באמצעות האלה, ויאיר נפל לקרקע כשהוא מדמם. בהמשך, יאיר קם והחל להתעמת עם המשיב 1, שניסה לפגוע בו עם האלה ללא הצלחה. יאיר התיז גז פלפל שהיה ברשותו והמשיב 1 נרתע לאחור.

10.  אותה העת, נטל צרפי את האלה והתקדם לכיוון בת שבע שנכחה במקום, תוך שהניף את האלה באוויר. בת שבע הבחינה כי אור מפרכס והחלה לצעוק, שאז הניח צרפי את האלה ונמלט יחד עם המשיבים 1 ו-2.

11.  מהמכות שספג, נגרמו לאור חבלות ראש קשות. הוא אושפז משך כשבועיים ובהמשך נדרש להליכי שיקום במרכז רפואי ייעודי. בנוסף, כתוצאה ממכת האלה של המשיב 1 דימם יאיר ונגרם לו חתך עמוק שנסגר בסיכות בהליך שכלל הרדמה מקומית. למשיב 1 נגרמו חבלות ברגלו, בידיו ובצווארו.

להלן תכונה התרחשות זו "הקטטה".

 

טענות הצדדים

12.  הגם שמסרו שהם טוענים לראיות לכאורה, בפועל הציגו באי-כוח המשיבים טיעונים נקודתיים ולא הכחשה של כלל העובדות. לגבי המשיב 2 נטען כי בסרטון שהוצג נראה כי לא הייתה לו כל מעורבות באירוע, וכי חטף מקל מידי מי שדלק אחר צרפי והכה אותו במהלך שהוא בבחינת הגנה עצמית. עוד נטען שעברו הפלילי אינו רלבנטי וחלקו זניח. לכן, נטען שיש לשחררו ללא תנאים.

4

13.  לגבי המשיב 1, נטען שהעתירה לעצרו מפרה את עקרון השוויון, וכי המשיבה לא נקטה בהליכים כלפי מעורבים נוספים בקטטה, בדגש על אחיו של המשיב 3 שהגיעו עם מקלות וניסו לתקוף את המשיב 1. הוכחש שהמשיב 1 יזם את הקטטה, ונטען כי לפי הסרטון לא החזיק באלה נפתחת אלא בקרש. עוד נטען שתיאורי כתב האישום אודות האירוע השני בחנות נסתרים בדבריהם של אור ויתר בני משפחת המשיב 3. הוצג כי המשיב 1 נעדר עבר פלילי, וכי עבר בחודש אוגוסט האחרון טרגדיה משפחתית (פטירת תינוקת שנולדה לו) שאפשר כי תרמה להתנהלותו באירועים מושא כתב האישום.

14.  לגבי המשיב 3, נטען שעניינו שונה מהותית מזה של יתר המשיבים. הטיעון שהוצג לא חלק, ככלל, על הנטען בכתב האישום, למעט הטענה לפיה המשיב 3 הכה במקל את צרפי וניסה לפגוע בו שוב בעודו שרוע על הקרקע, התרחשות שנטען כי אינה נראית בסרטון. עיקר הטיעון עסק בסעיף העבירה המיוחס למשיב, ובטענה לפיה מעשיו אינם עולים כדי ניסיון לחבלה בכוונה מחמירה, מהווים עבירה מושלמת של תקיפה "סתם" בנסיבות מחמירות, וכי אין בעובדות כתב האישום לבסס את היסוד הנפשי הנדרש או כי נגרמה חבלה.

15.  המבקשת התייחסה לטיעון השוויון באמירה לפיה הוצא צו מעצר כנגד צרפי אך הוא לא אותר, ולגבי יאיר, דודו ואור טרם התקבלה החלטה ומעורבותם שונה. נטען שלא עומדת למשיב 2 טענת הגנה עצמית, וכי הראיות מבוססות על תיעוד וידאו ותיאורי המשיב 3 ובני משפחתו, וזאת משהמשיב 2 נמנע מהצגת גרסה והמשיב 1 הציג גרסה לא סבירה לפיה עבר ברחוב והותקף. עוד נטען שהעבירות שיוחסו למשיב 3 מבוססות, ושהמשיבים ביצעו מעשים קשים לאחר תיאום ביניהם של אירוע הקטטה והצטיידות במקלות ואלות, שתוצאותיהם קשות. בשל אלה, עתרה המבקשת לעצור את המשיבים 1 ו-2 שלשיטתה הם הדומיננטיים בהתרחשות, עד לתום ההליכים, ולהורות על "מעצר בית" בעניינו של המשיב 3, שבשלב החקירה שוחרר בתנאים שלא כללו הגבלה כזו.

 

דיון

ראיות לכאורה

16.  כאמור, המשיבים לא הכחישו את כלל העובדות המתוארות בכתב האישום. עובדות אלה מבוססות בעיקר על הודעות מעורבים מן "הצד" של המשיב 3 בקטטה (כאשר גרסאות המשיבים 1 ו-2 הקשו להיסמך עליהן כפי שיוסבר בהמשך), ובצירוף תיעוד וידאו.

17.  בהודעות מיום 6.12.22, מיום 1.12.22 ומיום 27.11.22 מסר המשיב 3 את השתלשלות האירועים בצורה המקבילה לזו שפורטה לעיל, וזאת הן לגבי האירועים הראשון והשני בחנות, והן לגבי הקטטה.

5

תיאוריו מציבים את המשיב 1 כגורם דומיננטי בהסלמת האירועים, וזאת באיומים שהשמיע לאחר האירוע הראשון "שפעם הבאה הוא יגיב אחרת משהו כזה", באלימות שנקט כלפי המשיב 3 באירוע השני בחנות לרבות הכאתו באגרופים והצטיידות באלה מברזל, באיומים לאחר אותו אירוע "הוא אמר ש70-80 איש יהיו מתחת לבית ושיהיו דחפורים", בשיחת טלפון טרם הקטטה בה הורה למשיב 3 להגיע למגרש מסוים, נענה על ידו שלא יגיע לשם, ובהגעה עם אחרים לאירוע הקטטה כשהם מצוידים באלות ברזל ונוקטים באקטים האלימים שתוארו לעיל. בכלל זה טען שראה בעיניו כיצד המשיב 2 הכה את אור באלה בראשו, וצראפי, לאחר שהתעמת עם המשיב 3 והכה אותו, ניגש אף הוא לאור והכה בו (עמ' 2 להודעה מיום 1.12.22).

18.  כידוע, שלב זה אינו השלב לבחינת מהימנות. מה עוד, שתיאורי המשיב 3 לוו באמירות המפלילות אותו עצמו, כגון בהגעה לאירוע השני בחנות כשהוא מצויד במקל וסטירה בפניו של אלמוג (הודעה מיום 6.12.22, ש' 24, 26, 46-48, הודעה מיום 27.11.22 ש' 5), הכאתו של צרפי במהלך הקטטה במקל, שלטענתו מצא בסמוך וזאת לטענתו כהגנה עצמית (הודעה מיום 6.12.22 ש' 24, 34, 122), או ביצוע שיחות עם המשיב 1 עובר לקטטה שאת חלקן יזם המשיב 3 (ש' 40). המשיב 3 גם אישר שאור נשא מקל במהלך הקטטה (הודעה מיום 1.12.22 ש' 45). אמירות אלה מרחיקות את האפשרות לחלוק, בשלב זה, על מהימנות תיאורי המשיב 3.

19.  זאת ועוד, תיאורים אלה נתמכים בדברי אחיו של המשיב 3. כך יאיר, בהודעה מיום 6.12.22 ובהודעה מיום 24.11.22, שמסר דברים דומים אודות האירועים מושא כתב האישום. בפרט אציין, שמסר כי המשיב 2 הכה את אור בראשו וכן תיאר אקטים אלימים שונים מצד המשיב 1, כולל הכאתו של יאיר בראשו, באמצעות אלה (הודעה מיום 6.12.22 ש' 17, הודעה מיום 24.11.22 ש' 39-41. בתיק גם תמונות חבלת הראש של יאיר). יאיר אף סיפר על השיחה בה "תואם" אירוע הקטטה מול המשיב 1 ("אני דיברתי עם נתי מהטלפון של מאיר, ונתי אמר שהוא בדרך ועוד רבע שעה מגיע ואמר שנקבע במגרש השחור ואמרתי לו שאם הוא רוצה לבוא אז שיבוא לחניה מתחת לבית שלי" - הודעה מיום 24.11.22 ש' 9). אשר לאמינותו, יצוין שאף יאיר כלל בדבריו אלמנטים שלא נוחים לו ול"צד" שלו באירוע, כגון על ההגעה לאירוע השני בחנות וכן לאירוע הקטטה כשהוא ואחיו מצוידים במקלות (הודעה מיום 6.12.22 ש' 17 ו-72), ניסיון להכות באמצעות המקל את המשיב 1 - כנטען, לאחר שהאחרון פגע בו (ש' 94), או הכאתו של צרפי במהלך הקטטה בידי המשיב 3 (ש' 17, ש' 96).

6

20.  תמיכה נוספת מצויה בחקירתו של אח נוסף, אור, שהוקלטה ותועדה בתמליל וכן בהודעה מיום 29.11.22. בניגוד לנטען בידי ההגנה, אור תמך בתיאורי המשיב 3 אודות האירוע השני בחנות ואף טען שראה את המשיב 1 מכה את המשיב 3 במהלכו, ובהמשך מצטייד באלה (ש' 30, 37, 252 לתמליל). גם תיאורי אירוע הקטטה מקבילים, ובכלל זה תיאר אור כיצד המשיב 1 הגיע עם דודו, צרפי והמשיב 2, כשהם מצוידים באלות וקסדות (ש' 118-126, 236). אור הצביע על המשיב 2 כמי שהכה בראשו במהלך הקטטה, תיאר כיצד חש שיתוק בידו וברגלו הימניות מיד לאחר המכה (ש' 151-155), ומסר כי צרפי הכה אותו שוב באלה לאחר שנפל, בראש ובכתף (ש' 161-188). אור הציג דברים דומים לאלה של אחיו בנוגע למעורבות המשיב 1, ואף דבריו כוללים "הפללה עצמית" המגבירה את אמינותו - למשל באמירה לפיה הוא ואחיו הצטיידו בקרשים מאתר בניה סמוך, טרם הקטטה (ש' 288 לתמליל, ש' 133 להודעה).

21.  גם אחות המשיב 3, ליטל, מסרה בהודעה מיום 27.11.22 דברים שהולמים את תיאורי האירוע הראשון בחנות. אף היא, בניגוד לטענות ההגנה בנושא, ראתה את האלימות עצמה מצדו של המשיב (שם, ש' 1). ליטל הוסיפה ותארה את הקטטה באופן שהולם את הנטען בכתב האישום, לרבות הכאתו של אור בידי המשיב 2 באמצעות אלה, והמשך פגיעה בו על-ידי צרפי (ש' 3). ליטל גם מסרה שהוכתה בידי צרפי, בבעיטות.

22.  אוסיף ואפנה להודעת האם, בת שבע, מיום 24.11.22, ש' 5 ו-7 לגבי האירוע הראשון, וש' 22 ואילך אודות הקטטה. הגם שהדבר לא נטען, אציין שבתיק הודעה מוקדמת של בת שבע מיום 7.10.22 בה טענה שלא ראתה את המכות עצמן ואינה יודעת מי הכה את אור. מטעם זה הענקתי להודעתה המאוחרת משקל מדוד בלבד.

23.  ראיות התביעה כוללות גם בסרטון שהוצג. אציין כי הוא מציג חלק מן הקטטה ולא את כולה, ולכן לא שולל אלמנטים נוספים שתוארו בידי המשיב 3 ובני משפחתו - כך למשל אודות מעשיו האלימים של המשיב 2. מה שכן נראה בסרטון מציג אירוע אלים בהשתתפות רבים, והולם ככלל את תיאוריהם (הגם שטענות ההגנה העצמית תיבחנה בהמשך). בסרטון יש גם לתמוך באמינותם של המשיב 3 ויאיר, שכן משפחתם היא שסיפקה אותו ליחידה החוקרת, למרות שחלק מהמעשים המיוחסים למשיב 3 נראים בתיעוד הוידאו (מזכר מאי רחימה מיום 7.12.22).

בהקשר זה אתייחס לטענת ההגנה, כי המשיבים 1 ו-2 לא אחזו באלות במהלך הקטטה. אני סבור שהצפייה בסרטון מקשה לאבחן מהו החפץ המדויק המוחזק על ידם, אך נראים חפצים מאורכים המשמשים להכאה. איני סבור שהסוגיה מהותית לשלב זה, בו די בדברי עדי התביעה שעמדו על כך שהמשיב 1 ושותפיו הגיעו למקום מצוידים באלות (למשל הודעת אור, ש' 46-7, 100, 135-6, או הודעת ליטל שבאירוע הראשון בחנות ראתה את המשיב 1 מחזיק באלת ברזל).

24.  אוסיף ואפנה לעדותו של עד ראיה לקטטה, יעקב יוסף, מיום 30.11.22 ומיום 26.10.22, שיש בה תמיכה לחלק מהתיאורים (למשל, כי ראה אדם "מקבל אלה בראש, מפרכס ומתמוטט"), ולדבריו של אלמוג בהודעה מיום 28.11.22, שבדומה למשיב 3 תיאר כיצד ספג ממנו סטירה באירוע השני בחנות (והכחיש כי אחז בו באירוע הראשון בחנות, בטענה שרק הרחיקו).

7

25.  עוד יש להפנות למחקר תקשורת, שהעלה התקשרויות בין המשיב 1 לבין מעורבים נוספים שכנטען בידי המשיב 3 ובני משפחתו הגיעו לאירוע הקטטה. כך התקשרויות עם צרפי, המשיב 2, ודודו, שכולן ביום האירוע בסביבות אותן שעות (14:00-14:30 לערך).

26.  לבסוף, גרסאות המשיבים 1 ו-2 עשויות לחזק את הראיות נגדם. כך בחירתו של המשיב 2 לשמור על זכות השתיקה. כך גם גרסת המשיב 1, בדגש על התייחסותו לאירוע הקטטה שלתיאוריו נשאה אופי של תקיפתו בהפתעה, באופן חד צדדי וכשהיה לבדו, תוך שהכחיש שהיה מעורב בקטטה כלשהי (הודעה מיום 4.12.22 עמ' 6-7, הודעה מיום 26.11.22 ש' 91, 120, 136), והוסיף והרחיק עצמו מצרפי ומהמשיב 2 (הודעה מיום 4.12.22, עמ' 8). כשנטען בפניו שהזמינם לקטטה, טען שאינו זוכר (עמ' 9-10). בשים לב לראיות שנדונו לעיל לרבות הסרטון, אפשר שבהליך העיקרי יקבע שמדובר בשקרים הפועלים לחובתו. יצוין שלגבי האירוע הראשון בחנות תיאר המשיב 1 אלימות הדדית (שם, עמ' 4-5).

27.  אשר לטיעון המשיב 3 בנוגע לסעיף העבירה המתאים למעשים המיוחסים לו, דומני שהוא מחטיא את מסגרת הדיון. עניינה אינה בקביעת אחריות לסעיף זה או אחר, כי אם בקביעת ראיות לכאורה כשלב ראשון וכבסיס להיסקים, המשמשים לאומדן עילות המעצר. לעניין זה די במעשים, ומשאין מחלוקת שהם מהווים עבירת אלימות חמורה אין זו המסגרת להכריע בשאלת הסעיף המדויק המתאים להם.

למעלה מן הצורך אוסיף, שהעבירה לפי סעיף 329 לחוק העונשין אשר מיוחסת למשיב 3 היא בחלופת הניסיון, ואינה מצריכה הוכחתה של חבלה. אשר ליסוד הנפשי הנדרש, לשלב זה די במעשים בהם הודה המשיב 3 - של הכאת צרפי בראשו עם מקל וניסיון להכותו בשנית, כדי להקים פוטנציאל הוכחה של יסוד זה, ברמת הראיות לכאורה.

28.  אשר לטענות ההגנה העצמית שהעלו המשיבים 2 ו-3, בנסיבות הליך זה יש להותירן לבחינה בהליך העיקרי. כך בפרט משדומה שכל המגיעים לאירוע הקטטה היו ערים למהותו ולפוטנציאל ההסלמה, והצטיידו בהתאם. בכלל זה, הגם שהמשיב 3 טען שהכה את צרפי משום שחשש, הוא עשה כן בשלב מוקדם של הקטטה ולמעשה, הוא הראשון שהכה מי מהמעורבים בקטטה במקל או אלה. בנוסף, לאירוע השני בחנות הגיע באופן יזום, עם מקלות וסטר לאלמוג. ואילו המשיב 2 שמר על שתיקה ולא העלה בחקירתו את טענת ההגנה העצמית, והגרסה המשמשת נגדו לא מעלה עובדות התומכות בה. כמובא לעיל, לא די בסרטון החלקי כדי לעמוד על כלל אירוע הקטטה, ודומני שהמשימה להוכיח כי הכאת אור באלה בראשו נעשתה כדי לגונן על המשיב 2 או על אחר, לא תהיה פשוטה.

29.  כל אלה מבססים ראיות לכאורה, לגבי שלושת המשיבים.

 

8

 

עילות המעצר והתנאים ההולמים אותן

30.  אפתח בעניינו של המשיב 3. הלה שוחרר ממעצר בתנאים המגבילים הקיימים, של "מעצר אדם" (פיקוח רצוף בידי מפקחות שאושרו) בצירוף ערבות עצמית וערבות צד ג', והתחייבות להתייצב לדיוני בית המשפט. כך בהחלטה בעמ"י 14880-12-22 מיום 8.12.22, שניתנה על ידי.

31.  כפי שפורט באותה החלטה, היא ניתנה תוך מודעות לפרטי האירועים האלימים בהם היה מעורב, ועל יסוד שיקולים נוגדים: העובדה שמעורבותו של המשיב 3 נחשפה בשל פנייתו ופניית בני משפחתו למשטרה, שכמובא לעיל מסרו לא רק על מעורבות המשיבים 1 ו-2 אלא גם על מעורבותם לרבות מעשי המשיב 3 - בגינם הוא עומד לדין כיום - ואף הציגו בפני המשטרה את הסרטון הנזכר לעיל.

32.  זאת ועוד, מהראיות עלה כי היחידה החוקרת לא מצאה לעצור את המשיב 3, הגם שטיב מעורבותו התחדד כבר עם קבלת הסרטון ביום 1.12.22, והגם שנחקר בסמוך. כפי שצוין שם, העובדה שהיה משוחרר מאז האירוע וגם לאחר שמעורבותו נגלתה למבקשת, לצד גילו הצעיר והעדר הרשעות קודמות, אפשרה לאפיין את הסיכון כי שחרורו יוביל לביצוען של עבירות נוספות כקיים, אך מדוד.

שקלתי גם את מצבה העדין של המשפחה, שאחד מבניה (אור) נפגע באורח קשה בקטטה, אושפז וזקוק לסיוע בעת שהוא עובר שיקום ב"בית לוינשטיין". התרשמתי כי חיוב המשיב 3 ב"מעצר בית" בפיקוח, יקשה על בני המשפחה המשמשים גם כמפקחי המשיב 3, לסעוד את אור. בשל כל אלה, חויב הוא בתנאים הנזכרים לעיל.

33.  מעורבותו של המשיב 3 באירועים האלימים אינה שולית או זניחה. הגם שכפי שיפורט בהמשך, הצד-שכנגד שיחק תפקיד דומיננטי ויוזם הן בהסלמה והעצמה של ההתרחשויות והן בדרגת האלימות, המשיב 3 תרם לכך בצורה מיותרת ומסוכנת.

לאחר האירוע הראשון בחנות בו הותקף, מצא להגיע לחנות באירוע השני עם יאיר, כשהם מצוידים במקלות, ולסטור לאלמוג. בהמשך, כשהמשיב 1 שוחח עמו ועם יאיר, והם למדו שפניו לעימות, במקום לנתק מגע או להתקשר למשטרה בחרו לצעוד באותה דרך. הם "תאמו" עם המשיב 1 את מיקום הקטטה דרך הזמנתו להגיע אליהם, והצטיידו מבעוד-מועד במקלות.

בשני אירועים עוקבים, אפוא, בחר המשיב 3 בעימות אלים. בנוסף, בקטטה עצמה נטל חלק פעיל, ובשלב מוקדם של העימות הכה בעצמה בצרפי באמצעות מקל עד שזה נפל לרצפה וניסה להכותו שוב.

34.  כל אלה מעלים מסוכנות, המאפשרת להבין את עתירת המבקשת לחייב את המשיב 3 ב"מעצר בית". היא שוללת את עתירת ההגנה להקל בתנאים הקיימים ומחייבת להאריכם עד לתום ההליכים.

9

ועם זאת, לאחר שקילה לא מצאתי להחמיר בתנאים. כשם שהשבת אדם למעצר תיעשה במקרים חריגים בלבד, וזאת משתקופת שחרור ללא עבירות מלמדת על אפשרות להימנע ממעצר, כך גם התקופה שחלפה בה שוחרר המשיב 3 בליווי מפקחים מבלי שכשל בעבירות נוספות. המדובר במשטר פיקוח שכמובא לעיל מאזן בין שיקולים ונקבע נוכח הנסיבות החריגות, אך עד כה הוכיח את עצמו. בנסיבות אלה, ותוך שאזכיר את השיקול שעניינו בצורך לסעוד את האח המשתקם, איני מוצא להחמיר בתנאים.

35.  לכן, אני קובע שתנאי השחרור הקיימים בעניינו של המשיב 3 ימשיכו לחול עד לתום ההליכים.

36.  עניינם של המשיבים 1 ו-2 שונה. עם לימוד חומר החקירה, לא אוכל לקבל את טענות ההגנה לפיהן אין הבדל בין מעורבותם, לזו של "הצד שכנגד" בדגש על המשיב 3 (כך בסייגים שיוצגו להלן בעניינו של המשיב 2).

37.  התמונה העולה מן הראיות מאפיינת את המשיב 1 כדמות דומיננטית במהלך ההסלמה של האירועים, שהתנהלותה תוקפנית ואשר ממהרת לאיים ולבחור באלימות. הדבר ניכר בכל שלבי האירועים: האיום על המשיב 3 משחשד כי גנב ממנו; התקיפה האלימה באגרופים של המשיב 3 באירוע הראשון בחנות, אך משום שהלה אמר למשיב 1 שעליו לבדוק לפני שהוא צועק ומקלל; המשך ההתנהלות התוקפנית של המשיב 1 אל מול בני משפחתו של המשיב 3 באותו אירוע, כשבידו אלה מברזל; ההחלטה לבוא חשבון בייזום מתקפה כנגד המשיב 3, עליה "בישר" טלפונית לאמו של האחרון, ואותה מימש בשיחה נוספת מול המשיב 3 ויאיר לאחר האירוע השני - שיחה שנושאת אופי של יוזמה מצד המשיב 1, למרות היענות הצד-שכנגד; ולבסוף, ההגעה לקטטה לאחר ש"גייס" אחרים לסייע לו במתקפה, כשהם מצוידים בכלי משחית, ונקיטה במקום באלימות ברוטאלית ומסוכנת, שתוארה לעיל באופן המצביע על המשיב 1 כגורם דומיננטי, וכללה בין היתר את הכאתו של יאיר באלה בחלק האחורי של ראשו - אקט, שהסיכון בו ברור ושגרם לפציעה.

38.  מעורבות המשיב 2 שונה, מש"נכנס לתמונה" באירוע הקטטה, בבחינת "חייל" שגויס לעימות. ועם זאת, נכונותו "להתגייס" כך ולהגיע לעימות אלים מדברת בעד עצמה. כך גם המעשה האלים המיוחס לו, של הכאת אור בעצמה בראשו, באמצעות מקל, כך שאור נפל לקרקע וחש שיתוק בפלג גופו הימני - דבר שעשוי להעיד על עצמת המכה. כמוסבר לעיל, אין בעובדה שמעשה זה לא נראה בסרטון החלקי כדי לסייע למשיב 2.

הפגיעה שספג אור מידי המשיב 2, וממכות-המשך בידי צרפי, היא קשה עד מאוד, כעולה מן המסמכים הרפואיים שבתיק וממהלך השיקום המצוי בעיצומו.

10

39.  מעשים אלה מקימים עילת מסוכנות. לגבי המשיב 1, על רקע התמונה הרחבה שתוארה לעיל, נראה שקיימת נטייה של ממש לאגרסיביות ולאלימות, כדרך ליישוב מחלוקות וגם בגין דברים של מה בכך. הדבר מקים מסוכנות לא מבוטלת. אף לגבי המשיב 2, הנתונים שפורטו לעיל מקימים מסוכנות.

אני ער להימלטותו של צרפי, אך בהינתן מעצרם והעמדתם לדין של המשיבים איני סבור כי שחרורם עלול "לתרום" לקושי לאתרו, או לשבש את ההליכים. העילה הרלבנטית היא אפוא המסוכנות.

40.  למרות מסקנותיי עד כה, איני סבור שהמקרה מחייב בהכרח את מעצרם מאחורי סורג ובריח של המשיבים 1 ו-2 עד לתום ההליכים, ואף לא את הפנייתם לשירות המבחן - הפניה, שבשל העומס החריג בו שרוי שירות המבחן משמעה כיום היא כ3-4 חודשי המתנה מאחורי סורג ובריח, תוצאה שיש להימנע ממנה אם הנתונים מאפשרים להעריך את הנתונים הרלבנטיים גם בלעדיה.

41.  בעניינו של המשיב 1, כמובא לעיל, קיימת עילת מסוכנות של ממש. המהירות בה הגיע לאיומים ולאלימות קשה היא מטרידה. בשל עילה זו, אני סבור שיש להורות על מעצרו עד לתום ההליכים. ועם זאת, מצאתי לבחון אפשרות להשימו במעצר בפיקוח אלקטרוני.

42.  החלטה זו נובעת משילוב השיקולים הבאים: ראשית ועיקר, המדובר באדם נשוי ובעל עסק, שמתקרב לאמצע העשור הרביעי בחייו. כנמסר אין בעברו הרשעות. כך, גם אם באופיו נטייה לאלימות ולאגרסיביות כמובא לעיל, הוא ידע לרסנה בהצלחה עד כה. הדבר משליך על אומדן הסיכון לביצוע עבירות נוספות גם בתנאי פיקוח הדוקים. הוא מצדיק לשיטתי לבחון את האפשרות להתמודד עם עילת המסוכנות בתנאים מגבילים ופיקוח אנושי ואלקטרוני.

עוד מצאתי לתת משקל מסוים לטרגדיה האנושית שחוו המשיב 1 ובת זוגו לאחרונה, כמובא לעיל.

אציין, כי היות שמעורבותו של המשיב 1 שונה מהותית מזו של יתר המעורבים, איני סבור ששיקולי שוויון והפליה רלבנטיים בעניינו (ראו למשל בש"פ 7148/12 כנאנה נ' מדינת ישראל (14.10.12)).

43.  בחינת עניינו של המשיב 2 נעשית בשים לב לעילת המסוכנות עליה עמדתי לעיל. בבקשה נטען גם שבעברו מספר הרשעות ואף ריצוי מאסרים, והדבר לא הוכחש ולכן אסמך עליו, הגם שלא איתרתי את גיליון הרישום בחומר שהועמד לעיוני. לעבר הפלילי השלכה מסוימת על המסוכנות, אך במידה חלקית משמדובר בעבירות שאינן מהשנים האחרונות ונוגעות לתחום אחר (סמים).

11

44.  בעניינו של המשיב 2 ראוי גם לתת משקל מסוים לשיקול השוויון. כפי שנקבע בפסיקה, טענת הפליה שעוסקת במעצרם של נאשמים שונים באותה פרשה היא טענה שראויה להישקל, אך אינה שיקול בלעדי ויש שתדחה מפני שיקולים הגוברים עליו ((עניין כנאנה הנ"ל בפסקה 11 והפסיקה המובאת שם, בש"פ 9132/10 בן סעדון נ' מדינת ישראל (28.12.10)).

לעניינו של המשיב 2 קווי דמיון וקווי שוני, עם זה של המשיב 3. הגעתו לקטטה כשהוא צופה פני עימות ומצויד בהתאם, דומה לזו של המשיב 3, הגם שהמשיב 2 הגיע "מן הצד היוזם". גם העובדה הנטענת לפיה חבל בראשו של אחר באמצעות מקל במהלך הקטטה לא נבדלת ממעשי המשיב 3 ומעורבים אחרים, ולהבדיל מן המשיב 3 הוא אינו מעורב ב"אירועי הרקע".

מנגד, תוצאות מעשיו של המשיב 2 קשות מאוד, דבר שעשוי להעיד כאמור על עצמת וטיב המכה שהנחית - הגם שיש לזכור שאור נפגע גם מידיו של צרפי.

נתון חשוב נוסף הוא, כי חלק נכבד השיקולים שפורטו לעיל כאלה שהובילו לקביעת "מעצר אדם" בעניינו של המשיב 3, אינם חלים בעניינו של המשיב 2.

45.  אציין ששקלתי גם את עניינם של מעורבים אחרים שלא הועמדו לדין: אחיו של המשיב 3 או דודו (להבדיל מצרפי שכנמסר לא אותר). המבקשת מסרה שעניינם טרם הוכרע, ולא מצאתי כי מעורבותם האפשרית שקולה לזו של מי מהמשיבים וצריכה להשליך על החלטה זו.

46.  במכלול השיקולים, סבורני שעניינו של המשיב 2 מצריך לכל הפחות "מעצר בית"בפיקוח הולם. ככל שתוצאה חלופה מתאימה, ניתן יהא להימנע מהמשך פגיעה בחירותו.

 

 

12

לסיכום

47.  תנאי השחרור שנקבעו למשיב 3 ימשיכו לחול עד לתום ההליכים. זכות ערר כדין.

ההכרעה הסופית בעניין המשיב 3 ניתנת ללא דיון, בהתאם להסכמת הצדדים בנושא.

48.  המשיב 2 יוכל להציע חלופה בדיון שנקבע ליום 18.12.22.

49.  בעניינו של המשיב 1 לא יערך דיון ביום 18.12.22, אלא ביום 21.12.22 שעה 9:45. הוא יובא ביום 21.12.22 בידי שב"ס.

ב"כ המשיב 1 יעביר ליחידת מעוז, באופן דחוף, כתובת לבדיקה.

יחידת מעוז תגיש חוות דעת היתכנות פיקוח אלקטרוני עד ליום 20.12.22. אם אין באפשרותה לעמוד בלוח הזמנים, תודיע מבעוד מועד.

50.  המזכירות תעביר החלטה זו לצדדים וליחידת מעוז.

 

ניתנה היום, כ"א כסלו תשפ"ג, 15 דצמבר 2022, בהעדר הצדדים.