בית משפט השלום בירושלים

מ"י 47411-10-21 מדינת ישראל נ' קוטלר (עציר) ואח'

בפני

כבוד השופטת עדי בר-טל

מבקשת

מדינת ישראל

נגד

משיבים

1. פבל קוטלר

2. יורי דשבסקי

3. נמרוד בלכמן

4. חן מלכה (עציר)

החלטה בעניין משיבים 1 ו - 4

בפניי בקשה ראשונה להארכת מעצרם של המשיבים, בהתאם לסעיף 7 לחוק ההסגרה, התשי"ד - 1954 (להלן: "חוק ההסגרה"), למשך 20 יום.

טענות הצדדים:

1.      ביום 15.10.21 הגישו רשויות גרמניה בקשה למעצרם הזמני של המשיבים 1 ו - 4, לצורך הסגרתם לגרמניה, על מנת להעמידם לדין בעבירות מרמה חמורות.

2.      ביום 22.3.21 וביום 29.7.21 הוציא בית המשפט המקומי בעיר באמברג גרמניה, צו מעצר כנגד המשיב 1 וכנגד המשיב 4 בגין ביצוע עבירות של מרמה בהיקף מסחרי. העבירות בוצעו במסגרת קבוצה עבריינית, עבירות שעונש המאסר המירבי בהן עומד על 10 שנים.

3.      הבקשה הוגשה בהתאם לאמנה האירופאית בדבר הסגרה, שממשלת ישראל וממשלת גרמניה, צדדים לה.

4.      מתוך בקשת המעצר עולה, כי החל משנת 2015 פעלה קבוצה עבריינית שהונתה שורה ארוכה של משקיעים בגרמניה ובמדינות נוספות. הקבוצה הפעילה מערך של אתרי אינטרנט שנחזו להיות פלטפורמות מסחר להשקעה במוצרים פיננסיים. בניגוד למצג שהוצג למשקיעים, בפועל, קבוצת העבריינים לא קיימה כל סחר באותן פלטפורמות ששווקו למשקיעים ועל כן הסכומים שהושקעו, התקבלו במרמה.

5.      במסגרת פעילותה, הפעילה הקבוצה העבריינית מוקדי טלפונים לקשרים עם המשקיעים. תחילה פעל המוקד בישראל ובהמשך הועברה פעילותו לגיאורגיה. כמו כן הוקמו מרכזים נוספים בירוואן, ארמניה, מולדובה וקישינב.

6.      הטענה הינה כי בפני המשקיעים הוצגו מצגי שווא ולפיהם מתבצע מסחר בחשבונם וכי נוכח מסחר זה, זכו ברווחים. בפועל, כספי המשקיעים לא הושקעו, כי אם הועברו דרך חשבונות שונים למימון הוצאות הפעלת מערך הפלטפורמות וחלק גדול הועבר לחברי הקבוצה. כאשר ביקשו המשקיעים לקבל את רווחיהם, התחמקו הטלפנים. לעיתים שולם סכום כסף קטן למשקיעים, שנועד להמשיך לעודדם להשקיע, ובמקרים מסוימים, אף חויבו המשקיעים בסכומים העולים על הסכומים להם הסכימו.

7.      הקבוצה ובכללם המשיבים 1-3 אף החלו משנת 2019, להפעיל אתרים שנחזו להיות פלטפורמות המיועדות לאפשר למשקיעים שאיבדו את כספם בהונאות סחר, לקבלו בחזרה.

8.      בהתאם לבקשת ההסגרה, המשיב 1 חבר לקבוצת העבריינים בשנת 2017 ושימש בה מנהל בכיר (CEO) אשר פעל בין היתר, בתחומי ארגון הפעילות, שיווק פלטפורמות, מתן הנחיות פנימיות, בקרה על עובדים ובקרה על נתונים ממרכזי הטלפונים. המשיב 1 עדיין משמש בתפקיד בכיר בקבוצת החברות. המשיב 4 ייסד בשנת 2015 יחד עם אחרים, את הקבוצה העבריינית ואת הפלטפורמות הראשונות, לרבות מרכזי הטלפנים בישראל ובהמשך בגיאורגיה. משיב זה היה בעל תפקיד ניהולי בכיר עד לשנת 2017.

9.      נטען, כי מדובר בסכומי כסף שהתקבלו במרמה המגיעים לסך של עשרות מיליוני אירו.

10.  ביום 19.10.21 ביצעו הרשויות בגרמניה, בשיתוף פעולה עם משטרת ישראל ומשטרת גאורגיה, שורה של פעולות חקירה, לרבות מעצרם של חברי הקבוצה.

11.  המבקשת טוענת כי במקרה הנדון מתמלאים התנאים העומדים בבסיס הארכת המעצר בהתאם לסעיפים 6 ו - 7 לחוק ההסגרה:

קיים יסוד להניח שהמשיבים יוכרזו ברי הסגרה - הבקשה מבוססת על ראיות מוצקות ומגוונות, הכוללות מסמכים פיננסיים מהם נלמד כי החברות שהוצגו בפני המשקיעים, כלל לא עסקו במסחר. מידע שנתפס בשרתי החברות העלה כי נעשה שימוש בשמות בדויים על ידי טלפוני הקבוצה, ישנן ראיות בדבר הטעית משקיעים באשר למדינות מהן נחזה כי מתבצעות שיחות הטלפון ועוד.

הסגרת המשיבים תתבצע - במסגרת בקשת המעצר, מצויה התחייבות מצד הרשויות בגרמניה ולפיה בקשת מעצר בעניינם של המשיבים תוגש.

מעצר המשיבים חיוני להבטחת ההסגרה - הקבוצה העבריינית עדיין ממשיכה בפעולותיה ואף פועלת להשקת פלטפורמות נוספות. המבקשת טוענת כי קיים חשש בדמות הימלטות וזאת בשים לב כי מדובר באנשי עסקים, אשר מנהל ים וניהלו פעילות בחו"ל. מדובר בעבירות אשר מיוחס להן עונשי מאסר ממושכים, דבר המחזק את תמריץ ההימלטות. כמו כן, מדובר בעבירות שבוצעו בתחכום רב.

12.  המשיב 1 טוען מנגד, כי הטענות בדבר מרמה ביחס לפעילות בפורקס מצביעה על אי הבנת הנושא, שכן אין חובה לבצע מסחר. עוד נטען, כי אין הוכחה שהמשיב 1 קיבל כסף מכספי המשקיעים וכי טענות המדינה כיום אינן מגובות בראיות. בנוסף נטען, כי למשיב זה מצב רפואי מיוחד, בהינתן כי עבר אירוע לבבי וכן הוגש מסמך רפואי הקשור לבנו.

13.  המשיב 4 טוען, כי אף ללא הטיעון הראייתי, יש לשחררו. המשיב מבהיר ש שאלת השיבוש האפשרי, אינה רלוונטית בהינתן הבקשה הנדונה וכי עילת המעצר היחידה הינה חשש מהימלטות. המשיב מלין על כך שלא הודגש מספיק בבקשה, שהוא עזב את הקבוצה בשנת 2017 ומאז אינו מעורב בדבר. המשיב מוסיף, כי עצם העובדה שהרשויות בגרמניה ממשיכות ומנהלות חקירה, מצביעה על כך שאין כל ערובה לכך שיוגש כתב אישום, כפי שהרשויות הגרמניות מתחייבות.

14.  המשיב 4 מוסיף, שמעולם לא התגורר בחו"ל וכי במשך חמש השנים האחרונות הוא אינו קשור לחברות, עובד כשכיר ואין כל חשש מהימלטותו מהארץ. עוד נטען, כי כאשר הוקמו החברות, אופציות בינאריות לא היו אסורות. ב"כ המשיב הפנה לפסיקה מרובה במסגרתה נדונה, בין היתר, חלופת מעצר.

דיון והכרעה:

לאחר ששמעתי את טענות הצדדים, מצאתי לקבל את הבקשה. מעצרם של המשיבים יוארך למשך 20 יום מיום מעצרם ועד ליום 7.11.21.

15.  באופן עקרוני, על מעצר זמני המתבקש במסגרת הליך הסגרה, חלים הכללים החלים לעניין מעצר ימים. יחד עם זאת, יש למעצר זה מאפיינים מיוחדים הנוגעים למחויבותה הבינלאומית של ישראל כלפי המדינה המבקשת את ההסגרה. אשר לבחינת קיומה של תשתית ראייתית מספקת, נקבע כי אין להעמיק חקר ולבחון את מהימנות הראיות (בשפ 1496/09 יצחק אברג'ל נ' היועץ המשפטי לממשלה (10.3.99) וכן בש"פ 8417/17 היועמ"ש נ' קוהרן (21.11.17).

16.  בקשת המעצר עצמה יכולה לבסס את החשד הסביר הנדרש (ראה מ"י 25515-05-21 מ"י נ' צ'רטוק (15.5.21)). במקרה הנדון המשיב 1 מואשם ב - 12 עבירות. קרי, מרמה ב - 12 פלטפורמות שונות. החשד כנגדו מבוסס, בין היתר, על ניתוח מיילים משרתי חברת Digital Occan. המיילים לימדו כי משיב 1 השתמש במספר כתובות מייל בחלקם הוא אינו מאוזכר בשמו וזאת בכדי ליצור ריחוק בינו לבין החברות. המיילים מצביעים על כך שלמשיב תפקיד בכיר בקבוצה, תפקיד שהוא מכהן בו עד היום.

17.  הבקשה מפרטת ומבהירה כי המשיב 1 היה מעורב בפעילות שבוצעה לצורך הטעיית המשקיעים, הן באמצעות הסתרת המיקום האמיתי של הפעילות, הן באמצעות השימוש בספקי שירותים פיננסים שאינם מורשים, והן במתן מידע כוזב, ועוד.

18.  המשיב טען, כי הרשויות בגרמניה לא הבינו את דרך המסחר המתבצעת בפורקס ועל כן סברו בטעות כי מדובר במרמה. טענה זו תתברר בעת הגשת הראיות, עם הגשת בקשת ההסגרה. אין מקומה בשלב הזה. בעניין זה אציין, כי די בכך, ועל כך לא נראה כי יש מחלוקת, שהחברות בהן כיהן המשיב 1 כמנהל בכיר, לא קיבלו כל רישיון לעסוק במסחר במטבעות, כדי שיהא במקרה הנדון חשד סביר.

19.  באשר למשיב 4 נטען כי הוא היה ממייסדי הפלטפורמות, הגם שעזב את קבוצת החברות בשנת 2017, מיוחסות לו 5 עבירות. משיב זה היה הכח המוביל בפיתוח קבוצת החברות, ועם עזיבתו בשנת 2017 קיבל סך של 360,000 דולר מחשבונות קבוצת החברות.

20.  עילת המעצר העיקרית הינה החשש מהימלטות מאימת הדין, שכן לנוכח העונש החמור האפשרי, מידת הארגון של הקבוצה, גובה הנזק, ומספר הקורבנות הרב, ספק רב אם המשיבים יגיעו מרצונם למשפט שיתנהל בגרמניה.

21.  אם כן, די בפירוט הראייתי הקיים בבקשה למעצר המשיבים, כפי שהוגשה לישראל וכן וצו המעצר שהוצא בגרמניה, על מנת לבסס את החשד כלפי המשיבים 1 ו 4, בפרט בשלב בו נמצא ההליך כעת.

22.  מהמסמכים שהונחו בפניי, מתקיימים שלוש התנאים המנויים בסעיף 6 לחוק ההסגרה: קיים יסוד להניח על סמך הראיות, כי המשיבים ברי הסגרה; קיים יסוד להניח כי תוגש בקשת הסגרה וזאת לנוכח התחייבות הרשויות בגרמניה; שוכנעתי כי המעצר דרוש להבטחת ההסגרה.

23.  באשר לטענה כי יש לשחרר את המשיבים לחלופת מעצר. אבהיר, כי בשלב זה, לא מצאתי להיעתר לבקשה, לבטח בהיעדר תסקיר מעצר, לרבות לעניין היתכנות איזוק אלקטרוני.

24.  המשיבים הפנו לכך שחלופת מעצר יש לבחון בכל שלב, אף בשלב הראשוני של המעצר בטרם הגשת עתירת ההסגרה.

25.  משך תקופה ארוכה בתי המשפט נהגו שלא לאפשר שחרור לחלופת מעצר ביחס להליכי הסגרה וחלופה זו נשמרה אך למקרים מיוחדים וחריגים, כאשר אין שמץ של חשש שהמבוקש ינצל לרעה את שחרורו וימלט מהמדינה. ראה לדוגמא בש"פ 5704/94 ליבקינד נ' היועץ המשפטי לממשלה. פסיקה זו עלתה בקנה אחד עם השיקול המרכזי ולפיו ישראל מחוייבת לפעול בהתאם לאמנה עליה היא חתומה, ובאיזון בין חירות הפרט להגנה על שלום הציבור ותקינות ההליך, ניתן דגש חזק יותר על השיקול האחרון (בש"פ 7269/14 גרוזובסקי נ' היועץ המשפטי לממשלה (9.11.14).

26.  לאחרונה ניתנו החלטות נוספות ולפיהן, הגם שיש להביא בחשבון את ההתחייבות הבינלאומית של ישראל ועל אף העובדה שמרווח הסיכון בעניין ההימלטות הוא קטן מזה אשר נלקח בחשבון במסגרת הליך מעצר רגיל, הרי שלנוכח חוק יסוד כבוד האדם וחירותו, יש לבחון בכל מקרה (ועל פי הנסיבות הספציפיות) האם ניתן להשיג את התכלית של מטרת המעצר, בדרך חלופית שפגיעתה בחירות פחותה. הדבר נבחן אף במסגרת מעצר בטרם הגשת עתירת ההסגרה (בש"פ 7241/19 היועמ"ש נ' חלווני ואח' (12.11.19)).

27.  בפועל, בהתאם לפסיקה שהוגשה על ידי הצדדים, עולה כי במרבית המקרים במסגרתם נבחנה חלופת המעצר, היה זה לאחר הגשת עתירת ההסגרה - ראה לדוגמא בש"פ 1163/11 פרקופץ נ' מדינת ישראל (7.3.11); בש"פ 6589/20 היועמ"ש נגד טייב (30.9.20) ; בש"פ 8643/12 ברמי נ' היועמ"ש (1.1.13); בש"פ 3967/12 היועמ"ש נ' בולטיאנסקי (21.5.12) ועוד.

28.  עוד יובהר, כי אף כאשר נקבעו תנאים, על פי רוב, ולמעט חריגים, הדבר נעשה לאחר הגשת תסקיר. חשיבות התסקיר היא ברורה, ועל אחת כמה וכמה כאשר עסקינן בהליך טרום הסגרה, שכן החשש מהימלטות אינו יכול להיבחן על ידי בית המשפט, שנעדר כלים לכך. על שירות המבחן, בין היתר, לבדוק באופן מעמיק את המפקחים וכן לבצע הערכת מסוכנות מתאימה. לעניין חשיבות התסקיר ותפקידו אפנה לדוגמא לבש"פ 8417/1 היועמ"ש נ' קוהרן (21.11.17).

29.  במקרה הנדון המשיב 1 תושב ישראל, אשר עד למועד המעצר כיהן כמנהל בכיר בחברות, בעל קשרים רבים בחו"ל, היה שותף להחלטות בחברות, ובכלל זה, דרך ביצוע המרמה כלפי הלקוחות. מדובר בעבירות מתוחכמות אשר ניתן לבצען מכל מחשב או מכשיר סלולרי. אף כעת, נטען, כי הטעיית המשקיעים נמשכת, מקום בו מבוקש להקים פלטפורמות מסחר חדשות.

30.  באשר למשיב 4, הרי שזה עזב את החברות בשנת 2017. עדיין, ועל אף האמור, בחינת המסוכנות הינה בהתאם למהות העבירות שבוצעו. המשיב היה ממקימי הפלטפורמות הראשונות וממקימי מערך הטלפוניה. בעניין זה אני מקבלת את עמדת המדינה ולפיה החשש מהימלטות אינו נלמד רק מאירועים שקרו בתכוף למעצר. העובדה שהמשיב עומד בפני חשש הסגרה ועונש מירבי של 10 שנים, די בה כדי לבסס חשד להימלטות מאימת הדין וההסגרה.

31.  אשר על כן, אני מאריכה את מעצרם של המשיבים 1 ו - 4 למשך 20 יום מיום מעצרם, קרי, עד ליום 7.11.21. שאלת חלופת המעצר תבחן רק לאחר הגשת תסקיר מעצר. נוכח האמור, שירות המבחן יגיש תסקיר מעצר בעניינם של משיבים אלו וזאת עד ליום 16.11.21, במסגרתו תיכלל גם התייחסות למידת התאמות המשיבים למעצר בפיקוח אלקטרוני, הן בהיבטי המסוכנות והן בהיבטי חשש מהימלטות מהדין.