מ"ח 6634/18

זוהי בקשתו השישית של המבקש במסגרת ההליך דנן, לעיון חוזר בהחלטת בית משפט זה מיום 31.12.2019 (המשנה לנשיאה ח' מלצר), לדחות את בקשתו לקיים משפט חוזר בעניינו, לאחר שהורשע בביצוע עבירה של חניה על מדרכה לפי סעיף 6(ד)(2א) לחוק עזר לתל אביב-יפו (העמדת רכב וחנייתו), התשמ"ד-1983.

דין הבקשה - להידחות. לא פעם, גם לא פעמיים, הבהירה פסיקת בית משפט זה, כי לא קיים בדין הליך של עיון חוזר בהחלטה בבקשה למשפט חוזר (ראו, מִני רבים: מ"ח 6590/23 עמר נ' מדינת ישראל (19.5.2024)). כך ככלל, וכך קבע וחזר וקבע בית משפט זה בענייננו, באשר לבקשות המבקש לעיון חוזר שהוגשו במסגרת ההליך דנן. על כל פנים, והרבה למעלה מן הצורך, אציין כי הבקשה שלפנַי אינה מגלה הצדקה לסטות מהחלטות קודמות שניתנו בעניינו של המבקש בגדרי הליך זה (ראו החלטות מימים 2.8.2020, 20.12.2020, 2.11.2021, 25.7.2022 ו-13.12.2022; כן, ראו החלטת הנשיאה א' חיות מיום 12.1.2022, שבה נדחתה בקשת המבקש ל"ביטולם של כתב האישום ושל פסק הדין שניתן נגד המבקש").

אגב דחיית בקשתו האחרונה של המבקש לעיון חוזר, צוין כי "אך לפנים משורת הדין" לא יעשה צו להוצאות (החלטת המשנה לנשיאה ע' פוגלמן, מיום 13.12.2022). בנסיבות שתוארו, אף אני חככתי בדעתי להשית על המבקש הוצאות לטובת אוצר המדינה; אכן, כפי שציינתי בעבר בהקשר דומה, "הטיפול בבקשות סרק - תובע משאבים רבים, וגוזל זמן יקר מציבור המתדיינים" (מ"ח 6338-12-24 איכר נ' מדינת ישראל, פסקה 3 (11.12.2024)). עם זאת, הרבה לפנים משורת הדין, ובחלוף כשלוש שנים מאז ניתנה ההחלטה האמורה בעניינו של המבקש, לא אעשה צו להוצאות לחובתו זו הפעם ולא עוד.

הבקשה נדחית אפוא בזאת.

ניתנה היום, י"א חשוון תשפ"ו (02 נובמבר 2025).