1

בפני בקשת המבקש (להלן: "הנאשם") ליציאה לטיול "גיבוש משפחתי".

בכותרת הבקשה מבקש ב"כ הנאשם, כי ביהמ"ש יתיר לנאשם לצאת לטיול גיבוש משפחתי, בסיפת הבקשה עותר הסניגור לפתוח לנאשם חלונות יומיים בני 5 שעות, על מנת שהנאשם יתאוורר.

לפי הפסיקה ניתן לדחות בקשה לשינוי תנאי המעצר, ללא דיון, אם על פניה, היא אינה מגלה עילה (בש"פ 3827/22 לוי נ' מ"י (20.6.22); בש"פ 8264/18 פלוני נ' מ"י (27.11.18).

כך היא הבקשה שבפני ביהמ"ש.

בקשה זו אינה עונה על הדרישות הקבועות בחוק.

אשר ליציאה לטיול משפחתי - זו אינה עילה לפי החוק והפסיקה ליציאה מהמעצר.

2

אשר לפתיחת חלונות בני 5 שעות להתאווררות - כפי שהובהר בהחלטת המעצר, לא נפתחו חלונות התאווררות, מאחר ו"חלונות התאווררות", כשמם כן הם נועדו "להתאווררות" באוויר הפתוח.

המעצר הוא בבית קרובי משפחה, בביתם הפרטי, במושב, עם חצר נרחבת באוויר הפתוח. מר עופר כהן בעל הבית בו שוהה הנאשם, מסר לבית המשפט: "יש לי חצר מגודרת 600 מטר" (עמ' 12 לפרוט' ש 20-21; דיון בחינת החלופות מיום 23/5/22).

בית המשפט קבע בהחלטה שנתן ביום 23/5/22 כי הנאשם ישהה במעצר בית הכולל את החצר הנרחבת בביתו של כהן והבהיר עוד אז כי נוכח נתון זה אין מקום להוסיף חלונות התאווררות (ראו סעיפים 2 ו- 9 להחלטה).

יוער, כי על החלטה זו לא הוגש ערר ע"י הנאשם.

לכן, משמתקיימת תכלית ההתאווררות, אין מקום לבקשה (ראו גם סעיף 9 (5) לחסד"פ (סמכויות אכיפה מעצרים)).

יוער, כי הנאשם פנה וקיבל היתרי יציאה נקודתיים מהמעצר, כשהייתה לכך הצדקה (יציאה לקופ"ח; יציאה לוועדה לבדיקת התאמה לצבא).

בשולי הדברים אציין, כי דיון כללי בשינוי מוחלט, בתנאי מעצרו של הנאשם, נקבע לבקשת הסניגור, אך נדחה לבקשת הסניגור ליום 8/8/22 (ראו פרוט' מיום 18/7/22).

בדיון קרוב זה, יבחנו כלל תנאי המעצר של הנאשם, לאור התסקיר, וכלל נתוניו של הנאשם, והסניגור יהיה רשאי להעלות כל טענה שבפיו, לרבות העובדה שאביו של הנאשם, מי שהיה לכאורה, שותפו לביצוע העבירה נשפט ונגזר דינו לשלושה חודשים מיום מעצרו.

הבקשה נדחית.

ניתנה היום, כ"ב תמוז תשפ"ב, 21 יולי 2022, בהעדר הצדדים.