1

בפני בקשת המשיב המצוי המעצר בפיקוח אלקטרוני לפתיחת 3 חלונות פיקוח למטרת התאווררות.

כנגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות של נהיגה בזמן פסילה, פקיעת רישיון נהיגה מעל 5 שנים, פקיעת רישיון רכב והיעדר ביטוח.

בד בבד הגישה המבקשת בקשה למעצר המשיב עד לתום ההליכים.

ב"כ המשיב הסכים לקיומן של ראיות לכאורה ולקיומה של עילת מעצר.

ביום 23.3.22 לאור הסכמת הצדדים, ניתנה החלטה ע"י כב' השופט בר המורה על מעצרו של המשיב בפיקוח אלקטרוני עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו.

ביום 4.7.22 פחות מ-4 חודשים לאחר מתן ההחלטה הנ"ל, הגיש ב"כ המשיב בקשה לעיון חוזר בתנאי מעצרו, בה טען כי בתקופה עד כה עמד המשיב בתנאי מעצרו ללא כל הפרה ובנסיבות אלו מבוקש לצמצם את מעצר המשיב למעצר לילי בלבד לצורך חיפוש עבודה.

בדיון שהתקיים בפניי ביום 14.7.22, צמצם המשיב את בקשתו וביקש כי יאושרו לו 3 חלונות במהלך השבוע לצרכי התאווררות.

ב"כ המבקשת התנגד לבקשה, לדבריו המשיב עצור 4 חודשים בלבד ולא נשמעו כל נסיבות המצדיקות שינוי תנאי המעצר, כן טען כי דינו של עצור בפיקוח אלקטרוני דומה לדינו של עצור מאחורי סורג ובריח, אשר אין מקום לאפשר לו חלונות התאווררות.

לפנים משורת הדין הותר למשיב יציאה בשעות מסוימות במהלך החג.

דיון

כאמור לעיל ב"כ המשיב לא הציג כל נסיבות חדשות המצדיקות עיון חוזר בתנאי מעצרו.

2

כל שטען היה כי חלף זמן ניכר מאז החלטת המעצר המצדיק שינוי תנאי המעצר.

לנגד עיניי החלטת כב' ביהמ"ש העליון בבש"פ 8631/21, בה נקבע כי בנסיבות של חלוף זמן של 4 חודשים לא ניתן לומר כי עבר זמן ניכר מעת מתן ההחלטה על מנת להצדיק עיון חוזר.

עוד נקבע בהחלטת כב' ביהמ"ש העליון הנ"ל כי פתיחת חלון פיקוח קבוע לצורך התאווררות - אינו נכלל ברשימת המקרים המנויים בחוק המעצרים המצדיקים יציאת עצור בפיקוח אלקטרוני ממקום מעצרו.

בהחלטתה הנ"ל קבעה כב' השו' וילנר: "כידוע, מעצר בפיקוח אלקטרוני מהווה מעצר ולא חלופת מעצר (ראו: סעיף 22ב(א) לחוק המעצרים). בהקשר זה הובהר לא אחת, כי אף שמעצר בפיקוח אלקטרוני אינו מתקיים מאחורי סורג ובריח, אין בכך כדי להוציאו מגדר מעצר. עוד נקבע, כי לסיווגו של מעצר בפיקוח אלקטרוני כמעצר ישנן השלכות שונות, לרבות בהיבט של פתיחת חלונות פיקוח (ראו: בש"פ 77/17 פלוני נ' מדינת ישראל, פסקה 13 (11.1.2017) (להלן: בש"פ 77/17)). בהתאם, לדוגמה, אימצה הפסיקה גישה מצמצמת באשר לפתיחת חלונות פיקוח קבועים לשם יציאה ממעצר בפיקוח אלקטרוני ללימודים, לתפילה, לעבודה וכיוצא באלה (ראו למשל: בש"פ 966/16 זידאן נ' מדינת ישראל, פסקה 9 (28.2.2016); בש"פ 2296/16 חג'ג' נ' מדינת ישראל, פסקה 16 (15.5.2016); בש"פ 77/17, פסקה 14; בש"פ 4425/19 פלוני נ' מדינת ישראל, פסקה 11 (15.7.2019); בש"פ 2425/21 ‏מדינת ישראל נ' אבו עסא, פסקה 7 (12.4.2021); בש"פ 7376/21 ‏ניאמצ'יק נ' מדינת ישראל, פסקה 9 (7.11.2021)).

על רקע האמור, ובבחינת קל וחומר, נקבע בפסיקה כי אישור לפתיחת חלונות פיקוח לצרכי התאווררות במהלך מעצר בפיקוח אלקטרוני, יינתן רק במקרים חריגים המצדיקים זאת. מעצר בפיקוח אלקטרוני, כמו מעצר מאחורי סורג ובריח, נועד להפחית את החשש מפני מסוכנות הנאשם ומפני שיבוש הליכי חקירה ומשפט, וכי כשם שבעת מעצר מאחורי סורג ובריח לא ניתן, ככלל, לצאת לחלונות התאווררות קבועים, זהו הדין גם בכל הנוגע למעצר בפיקוח אלקטרוני, למעט במקרים חריגים כאמור (ראו: בש"פ 77/17, פסקאות 14-13; בש"פ 6646/17 פלוני נ' מדינת ישראל, פסקאות 3-2 (29.8.2017); בש"פ 2735/19 גבאי נ' מדינת ישראל, פסקה 8 (5.5.2019); בש"פ 4807/20 פלוני נ' מדינת ישראל, פסקה 10 (20.7.2020))."

כאמור אף בעניינו לא הציג ב"כ המשיב כל עילה המצדיקה מתן אישור חריג לפתיחת חלונות לצורך התאווררות, מלבד העובדה שהמשיב לא הפר את תנאי מעצרו.

דבריה של כב' הש' וילנר בהחלטתה יפים ותואמים אף למשיב הניצב בפניי:

3

"במסגרת בקשתו לעיון חוזר לא עלה בידי המשיב להצביע על טעם ממשי המצדיק מתן אישור חריג לפתיחת חלונות קבועים למטרת התאווררות. כל שצוין בבקשה הוא, כי המשיב עמד בתנאים שהוטלו עליו ללא הפרות מצדו לכל אורך תקופת המעצר. ואולם, כמפורט לעיל, טעם זה, כמו גם משך הזמן (הקצר יחסית) בו מצוי המשיב במעצר, אינם מהווים, כשלעצמם, טעמים המצדיקים מתן אישור לפתיחת חלון פיקוח יומי לשם התאווררות. מתן אישור מסוג זה בנסיבות המתוארות, ומבלי להקל ראש בחשיבותו האנושית של הצורך בהתאווררות, אינו מתיישב עם תכליותיו של מעצר בפיקוח אלקטרוני, ולעיתים אף עלול לסכלן."

על יסוד הדברים הנ"ל לא מצאתי על מקום להיעתר לבקשת המשיב והריני דוחה את בקשתו לפתיחת חלונות התאווררות.

ניתנה היום, ט"ו תמוז תשפ"ב, 14 יולי 2022, בהעדר הצדדים.