מ"ת 8629/04/15 – פנחס דהן (עציר) נגד מדינת ישראל
בית המשפט המחוזי בבאר שבע |
|
|
|
מ"ת 8629-04-15 מדינת ישראל נ' דהן(עציר)
תיק חיצוני: 2366/15 |
1
בפני |
כבוד השופט נסר אבו טהה
|
|
העותר |
פנחס דהן (עציר)
|
|
נגד
|
||
המשיבה |
מדינת ישראל
|
|
החלטה |
1. זוהי
עתירה לגילוי ראיה חסויה לפי סעיף
2. כנגד העותר הוגש כתב אישום המייחס לו לכאורה עבירה של החזקת סמים מסוכנים שלא לצריכה עצמית. בתמצית- חלק מהסמים נתפסו במקום מחבוא (כעשר מטר מהבית- בערימת אשפה)- עבירות מיום 29.03.2015.
3. לטענת העותר, מי שהטמין את הסמים אשר נתפסו מחוץ לביתו, היא הכמות אשר המחלוקת בין הצדדים, והפליל אותו הינו אותו מקור מודיעיני, קיימת חשיבות מכרעת לחשוף את זהותו על מנת שניתן יהיה לזמנו כעד במשפט.
2
4. בדיון שהתקיים במעמד הצדדים, חזר העותר על נימוקי טיעוניו. כמו כן, בית המשפט הותיר לעותר לרשום על פתק את שמו של המקור, שלטענתו הטמין את הסם ובהמשך הודיע למשטרה. הפתק נמסר לעיון בית המשפט. עוד הוסיף העותר גרסה חדשה מזו שנמסרה בחקירה לאופן ונסיבות יציאתו מביתו לעבר ערימת האשפה, היכן שהיו מוסלקים הסמים.
5. באת-כוח המשיבה, עתרה לדחות את העתירה, שכן לשיטתה אין בחשיפת זהות המקורות כדי להועיל להגנתו של העותר. עוד נטען, כי הגרסה שנשמעה היום שונה מהגרסה שנמסרה על ידי העותר בפני חוקריו (בפני חוקריו מסר, כי ניגש לערימת הזבל כדי לחפש קשית, כי הוא מסניף סמים.) עוד נטען, כי גרסתו דהיום לא נשמעה במהלך פרשת התביעה כאשר העידו כלל השוטרים הרלוונטיים.
6. בדיון שהתקיים במעמד באת-כוח המשיבה ונציגי המודיעין הרלוונטיים, הוצגו בפני בית המשפט כלל האסמכתאות הרלוונטיות, וניתן מענה לטענות שהועלו על ידי העותר ובא-כוחו, הן על פה והן בכתב.
7. אין מחלוקת, שלידי ההגנה נתקבלו פרפרזות נשוא המידעים כנדרש על פי המבחנים שהותוו בפסיקה. יתרה מכך, נוכח שגגה שנפלה בידי המשיבה, נמסרו להגנה פרטים בנוגע לידיעה מספר 077, בגינם קיים חיסיון. לעניין זה טוב תעשה המשיבה לנהוג במשנה זהירות כאשר מוסרת פרפרזות כנדרש על פי הפסיקה, ובוודאי לא בניגוד לתעודת החיסיון.
8. לאחר שהקשבתי לטיעוני באי-כוח הצדדים, הן בדיון במעמד הצדדים והן בדיון במעמד צד אחד, וכן עיינתי בכלל האסמכתאות הרלוונטיות, ובהינתן העובדה שמותב זה הכיר את חומר הראיות בהליך המעצר עד תום ההליכים, ולאחר ששקלתי את מכלול השיקולים הרלוונטיים בהתאם למבחנים שנקבעו בפסיקה, הגעתי לכלל מסקנה, כי דין העתירה להידחות, שכן לא מצאתי בחשיפת זהות המקורות כדי להועיל כהוא זה להגנת העותר, גם לאחר שהשוויתי בין הפרטים שמסר העותר לעיון בית המשפט לבין הפרטים נשוא תעודת החיסיון. לגופם של דברים- אין כל קשר בין הפרטים שמסר העותר לעיון בית המשפט, לבין הנתונים בנוגע למקורות נשוא הידיעות הרלוונטיות. כך הם פני הדברים ביחס למועדי מסירתם.
עותק מההחלטה יישלח לבאי-כוח הצדדים.
ניתנה היום, כ"ו חשוון תשע"ו, 08 נובמבר 2015, בהעדר הצדדים.
3
