1

1.         לפני בקשה נוספת של המשיב לעיון חוזר בתנאים המגבילים אשר הושתו על המשיב עד תום ההליכים המשפטיים נגדו, כאשר למעשה הבקשה כעת היא להורות על ביטול התנאים.

2.         כנגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו מעשה אלימות כלפי בת זוגו בתאריך 23/9/17, וכן אירוע נוסף בחודש יוני 2017. בהמשך תוקן כתב האישום, במסגרת הסדר טיעון, מכתב האישום הושמטו האירועים מחודש יוני 2017, ונותר האירוע מיום 23/9/17, בו הוא הודה המשיב והורשע על פי הודאתו (15/3/18). המשיב הורשע בתקיפה הגורמת חבלה של ממש ובאיומים.

            ביהמ"ש בהליך העיקרי הורה על עריכת תסקיר בעניינו של המשיב, והתיק קבוע לטיעונים לעונש ביום 14.10.18.

3.         כעת עותר המשיב לביטול כל התנאים המגבילים אשר הושתו עליו, כאשר התנאים החלים עליו כעת הם אלו שנקבעו בהחלטתי מיום 8.4.18.

2

הסניגור מדגיש את העובדה שאין למשיב עבר פלילי, את עמידתו בתנאים המגבילים אשר הושתו עליו מאז שוחרר לחלופת מעצר לראשונה (9.10.17), ואת עמדת אשתו, המתלוננת, אשר מסרה תצהיר ובו הביעה רצונה שיחזור הביתה, ואף התייצבה בביהמ"ש (8.4.18) והביעה עמדה זו מפורשות. הסניגור מציין כי המשיב נמצא כעת בהליך טיפולי ארוך טווח, וכי יתכן שהתיק העיקרי לא יסתיים גם בחודש אוקטובר הקרוב. לטענתו, רבים הסיכויים כי ההליך יסתיים בעבודות שירות, ועל כן אין עוד טעם להרחקתו של המשיב מבית המתלוננת.

4.         המבקשת מתנגדת לשינוי התנאים. לטענתה, יש להשלים ראשית את ההליך הטיפולי ולקבל תסקיר משלים משירות המבחן, בטרם ניתן יהיה לבחון את הבקשה. המבקשת מפנה לתסקיר שירות המבחן (בתיק העיקרי) אשר ממנו עולה, כי המשיב לוקח אחריות חלקית בלבד על מעשיו, וכי הוא חסר כלים להתמודדות עם תחושות שליליות.

5.         לאחר ששקלתי את טענות הצדדים אני סבורה, כי לא ניתן עדיין, בשלב זה, לבטל כליל את התנאים המגבילים, כבקשת הסניגור.

על אף ה"כיוון" החיובי אשר נראה כי התסקיר מתקדם לכיוונו, הרי שההליך הטיפולי מצוי, למעשה, בתחילתו. תסקיר משלים אשר יביע עמדה חיובית אודות המשיב - טרם ניתן. מהתסקיר הקיים (28.6.18) עולה התרשמות קצין המבחן, כי המשיב לוקח אחריות באופן חלקי בלבד, נוטה למזער מחומרת מעשיו והשלכותיהם על המתלוננת, ונוטה לחלוק את האחריות להתנהגותו עם המתלוננת (וזו אף עמדתה של המתלוננת עצמה, כפי שהובעה בפני קצין המבחן). מכאן, כי התהליך שהחל, ואשר אמנם יש סיכויים טובים כי יוביל לענישה בדרך של עבודות שירות בלבד, מצוי בתחילתו עדיין, ולמעשה אופן סיומו של ההליך העיקרי אינו ידוע בשלב זה.

עוד יש להזכיר, כי העבירות שבהן הורשע המשיב - כך שכעת חזקת החפות אינה עומדת לו עוד - הן עבירות חמורות למדי, אשר בוצעו בדלת אמות ביתם של המשיב ושל המתלוננת. בטרם הושלם ההליך הטיפולי, ועל אף עמדת המתלוננת המבקשת כי התנאים יבוטלו כולם, עדיין מוקדם לקבוע כי הופחת הסיכון כלפיה.

3

אמנם חלפה תקופה ארוכה למדי מאז שוחרר המשיב בתנאים מגבילים (כעשרה חודשים, מאז אוקטובר 2017), אולם סיומו של ההליך העיקרי צפוי, כך נראה, בקרוב, ועל כן במכלול השיקולים אני סבורה, כי אין לבטל את כל התנאים המגבילים בשלב הנוכחי.

6.         על אף האמור לעיל, אני רואה לנכון לצעוד כברת דרך מסוימת לקראת המשיב, ולהקל עוד על התנאים המגבילים, אך לא לבטלם לחלוטין, כאמור.

            יצוין, כי לזכות המשיב יש לזקוף את העבודה, כי לא נטען להפרה כל שהיא של התנאים במהלך עשרת החודשים שחלפו מאז שוחרר ממעצר, וכי גם כאשר חלה הקלה בתנאים ונקבע כי המשיב ישהה במעצר בית לילי בבית אחיו שבטמרה (דהיינו בכפר שבו מתגוררת גם המתלוננת), דהיינו מאז 8.4.18, אין כל טענה להפרה של התנאים, או להישנות מקרי אלימות כלפי המתלוננת.

בנסיבות אלו, אני רואה לנכון להורות על ביטול תנאי הפיקוח והליווי במהלך שעות היום (סעיף ג' בהחלטה מיום 8.4.18).

מעצר הבית הלילי יישאר בעינו, אך אני רואה לנכון לצמצמו במעט, כך שיחל בשעה 23:00 מדי יום (במקום 22:00). הפיקוח על מעצר הבית יישאר בעינו.

            החלטה זו תיכנס לתוקף תוך 48 שעות ממועד המצאתה לצדדים (היות והיא ניתנת בהעדר).

ב"כ המבקשת נדרש להודיע למתלוננת על שינוי התנאים המגבילים.

המזכירות תמציא את ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, ב' אלול תשע"ח, 13 אוגוסט 2018, בהעדר הצדדים.